ילקוט שמעוני על התורה של״וYalkut Shimoni on Torah 336

א׳הַבָּא עַל בִּתּוֹ וְעַל בַּת בִּתּוֹ וְעַל בַּת בְּנוֹ וְעַל בַּת אִשְׁתּוֹ, אֵין לָהֶם קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵּית דִּין, וְכָל הַמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, הָא אִיכָּא אָסוֹן, לֹא יֵעָנֵשׁ. וְהָא מֵהָכָא נַפְקָא, מֵהָתָם נַפְקָא, (דברים כה, ב) "כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ", מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעִיּוֹת. חָדָא בְּמִיתָה וּמָמוֹן, וְחָדָא בְּמַלְקוֹת וּמָמוֹן, וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינָן מִיתָה וּמָמוֹן, מִשּׁוּם דְּאִכָּא אִבּוּד נְשָׁמָה, אֲבָל מַלְקוֹת וּמָמוֹן, דְּלֵיכָּא אִבּוּד נְשָׁמָה, אֵימָא לָא, וְאִי אַשְׁמְעִינָן מַלְקוֹת וּמָמוֹן, מִשּׁוּם דְּלָא חָמִיר אִיסּוּרֵיהּ, אֲבָל מִיתָה וּמָמוֹן, דְּחָמִיר אִיסּוּרֵיה, אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וּלְרַבִּי מֵאִיר, דַּאֲמַר לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, תַּרְתֵּי לָמָּה לִי. חָדָא בְּמִיתָה וּמָמוֹן, וְחָדָא בְּמִיתָה וּמַלְקוֹת, וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינָן מִיתָה וּמָמוֹן, מִשּׁוּם דְּחָדָא בְּגוּפֵהּ וְחָדָא בְּמָמוֹנֵיהּ לָא עַבְדִּינָן, אֲבָל מִיתָה וּמַלְקוֹת, דְּאִידִי וְאִידִי בְּגוּפֵהּ, אֵימָא מִיתָה אֲרִיכְתָּא הִיא וְנַעֲבִיד בֵּיהּ, וְאִי אַשְׁמְעִינָן בְּמִיתָה וּמַלְקוֹת, דְּתַרְתֵּי בְּגוּפֵהּ לָא עַבְדִּינָן, אֲבָל מִיתָה וּמָמוֹן, דְּחָדָא בְּגוּפֵהּ וְחָדָא בְּמָמוֹנֵיהּ, אֵימָא נַעֲבִיד בֵּיהּ, צְרִיכָא. תַּנְיָא, הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, נוֹתֵן נֵזֶק וְצַעַר לָאִשָּׁה, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, וְאִם אֵין הַבַּעַל, נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו. אֲמַר רַב פָּפָּא, הַתּוֹרָה זִכְּתָה דְּמֵי הַוְּלָדוֹת לַבַּעַל, וַאֲפִלּוּ בָּא עָלֶיהָ בִּזְנוּת, דִּכְתִיב כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה.

ב׳וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, אֵין אָסוֹן אֶלָּא מִיתָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, (בראשית מב, לח) "וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ". וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, נֶפֶשׁ מְשַׁלֵּם תַּחַת נֶפֶשׁ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן תַּחַת נָפֶשׁ.

ג׳דָּבָר אַחֵר, נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם נֶפֶשׁ וּמָמוֹן תַּחַת נָפֶשׁ. רַבִּי אוֹמֵר. וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִיתָה. הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן הֲשָׁתָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲשָׁתָה, מַה לְּהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן. תַּנְיָא, רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת, מַה שַּׁבָּת מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, אֲמַר אַבַּיֵּי, נֶאֱמַר "אָסוֹן" בִּידֵי שָׁמַיִם וְנֶאֱמַר אָסוֹן בִּידֵי אָדָם, מָה אָסוֹן הָאָמוּר בִּידֵי אָדָם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף "אָסוֹן" הָאָמוּר בִּידֵי שָׁמַיִם פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין, וְיַעֲקֹב אֲכָּל מִלֵּי אַזְהָר, אֲצִנִּים פַּחִים וְאֲאַרְיָא וְגַנְבֵי. רָבָא אֲמַר, טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מֵהָכָא, "וְאִם הַעֲלֵם יַעֲלִימוּ עַם הָאָרֶץ וְגוֹ' וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא", אָמְרָה תּוֹרָה, כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, מַה מִּיתָה שֶׁלָּכֶם פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף כָּרֵת שֶׁלִּי פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.