ילקוט שמעוני על התורה של״זYalkut Shimoni on Torah 337

א׳(שמות כא כד) עַיִן תַּחַת עַיִן, הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, בְּנֶזֶק וְצַעַר רִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת. בְּנֶזֶק, כֵּיצַד, סִמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע יָדוֹ, שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר, כֵּיצַד, כְּוָאוֹ בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר וַאֲפִלּוּ עַל צִפָּרְנוֹ, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בַּזֶּה רוֹצֶה לִטֹּל לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ. רִפּוּי, הִכָּהוּ חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ, עָלוּ בּוֹ צְמָחִין, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה, פָּטוּר, חָיְתָה וְנִסְתְּרָה, חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ, חָיְתָה כָּל צָרְכָּהּ, אֵינוֹ חַיָּב לְרַפְּאוֹתוֹ. שֶׁבֶת, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. בֹּשֶׁת, הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אַמַּאי, עַיִן תַּחַת עַיִן אֲמַר רַחֲמָנָא, עַיִן מַמָּשׁ, (אָמְרֵי) לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא, יָכוֹל סִמֵּא אֶת עֵינוֹ נְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע יָדוֹ נִקְטַע אֶת יָדוֹ, שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ נִשְׁבֹּר אֶת רַגְלוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכֵּה אָדָם", "וּמַכֵּה בְהֵמָה", מַה מַּכֵּה בְּהֵמָה לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם לְתַשְׁלוּמִין, וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ", לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָם חוֹזְרִין. הֵי "מַכֵּה", אִילֵימָא (ויקרא כד, כא) "מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת", הַהוּא בִּקְטָלָא כְּתִיב, אֶלָּא מֵהָכָא (שם, יח) "וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה" וְסָמִיךְ לֵיהּ "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ", וְהָא לָאו מַכֵּה הוּא. אֶלָּא הַכָּאָה הַכָּאָה קָאַמְרִינָן, נֶאֱמַר הַכָּאָה בְּאָדָם וְנֶאֱמַר הַכָּאָה בִּבְהֵמָה, מַה לְּהַלָּן תַּשְׁלוּמִין אַף כָּאן תַּשְׁלוּמִין. מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הָכֵי קַשְׁיָא לֵיהּ, מַאי חָזִית דְּיְלַפְתְּ מִ"מַּכֵּה בְּהֵמָה", לֵילַף מִ"מַּכֵּה אָדָם". אַמְרֵי, דָּנִין נְזָקִין מִנְּזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְזָקִין מִמִּיתָה. אַדְרַבָּה, דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה. הַיְינוּ דְּקָאֲמַר אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" וְכוּ'. הַאי "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" מִבָּעְיָא לֵיהּ דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תַעֲבִיד בֵּיהּ תַּרְתֵּי לָא תִשְׁקוֹל מִנֵּיהּ מָמוֹן וְתִקְטְלֵיהּ. הַאי (דברים כה, ב) מִ"כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ" נַפְקָא, מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעִיּוֹת. וְאַכַּתֵּי מִבַּעְיָא לֵיהּ דְּלָא תִשְׁקוֹל מִנֵּיהּ מָמוֹנָא וְתִיפְטְרֵיהּ. אִי לְהָכֵי הוּא דְּאָתָא לֵימָא קְרָא "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לַאֲשֶׁר הוּא רָשָׁע" וְגוֹ', "לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָהּ תַּרְתֵּי. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב, הַאי מַכֵּה מַכֵּה לָמָּה לִי, אִי מֵהַהִיא, הֲוָה אֲמִינָא אִי בָּעֵי עֵינֵיהּ נֵיתִיב אִי בָּעֵי דְּמֵי עֵינֵיהּ נֵיתִיב וְנִפְרְקֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן מַכֵּה מַכֵּה, מַה מַּכֵּה בְּהֵמָה לְתַשְׁלוּמִין אַף מַכֵּה אָדָם לְתַשְׁלוּמִין. תַּנְיָא, רַבִּי דוֹסְתָּאִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, עַיִן תַּחַת עַיִן, מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ. אָמַרְתָּ, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁל זֶה גְּדוֹלָה וְשֶׁל זֶה קְטַנָּה, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בְּזֶה עַיִן תַּחַת עַיִן. וְכִי תֵימָא, כָּל כִּי הַאי גַּוְנָא שָׁקִיל מִנֵּיהּ מָמוֹנָא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה, (ויקרא כד, כב) "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם", מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה בְּכֻלְּכֶם. אַמְרֵי, מַאי קוּשְׁיָא, דִּלְמָא, נְהוֹרָא שָׁקִיל מִנֵּיהּ נְהוֹרָא אֲמַר רַחֲמָנָא נִשְׁקֹל מִנֵּיהּ, דְּאִי לָא תֵימָא הָכֵי, קָטָן שֶׁהָרַג אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַקָּטָן הֵיכֵי קַטְלִינָן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם", אֶלָּא נְשָׁמָה שְׁקַל מִנֵּיהּ נְשָׁמָה נִשְׁקֹל מִנֵּיהּ וְכוּ'. וְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, עַיִן תַּחַת עַיִן, מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ, אָמַרְתָּ, הֲרֵי שֶׁהָיָה סוּמָא וְסִמֵּא, קִטֵּעַ וְקָטַע, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בְּזֶה עַיִן תַּחַת עַיִן וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "מִשְׁפָּט אֶחָד" וְגוֹ'. וּמַאי קוּשְׁיָא, דִּלְמָא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר אֶפְשָׁר הֵיכָא דְּלֹא אֶפְשָׁר לֹא אֶפְשָׁר, דְּאִי לָא תֵימָא הָכֵי, טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַשָּׁלֵם מַאי עָבְדִין לֵיהּ, אֶלָּא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר וְכוּ'.