ילקוט שמעוני על התורה של״חYalkut Shimoni on Torah 338
א׳דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּנָא, אֲמַר קְרָא (ויקרא כד, יט) "כִּי יִתֵּן מוּם", אֵין נְתִינָה אֶלָּא (בַּיָּד) [מָמוֹן]. אֶלָּא מֵעַתָּה "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם" הָכֵי נַמֵּי דְּמָמוֹן הוּא, וְהָא חַבָּלָא הוּא, דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קְרָא יְתֵרָה קָא דַּרְשֵׁי, מִכְּדֵי כְּתִיב "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֵׁר יַעֲשֶׂה" וְגוֹ', "כֵּן יִנָּתֵן" לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ מָמוֹן. "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם" לָמָּה לִי. אַיְידֵּי דְּבָעֵי לְמִכְתַּב "כֵּן יִנָּתֵן", כְּתַב נַמֵּי (כִּי) ["כַּאֲשֶׁר] יִתֵּן מוּם בָּאָדָם". דְּבֵי רַבִּי [חִיָּיא] תְּנָא, אֲמַר קְרָא (דברים יט, כא) "יָד בְּיָד", דָּבָר הַנִּתָּן מִיַּד לְיַד, וּמַאי נִיהוּ, מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה "רֶגֶל בְּרָגֶל" נַמֵּי הָכֵי הוּא, (רַבִּי) [דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא] קְרָא יְתֵרָה קָא דָּרְשֵׁי, מִכְּדֵי כְתִיב (שם, יט) "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם", וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ מַמָּשׁ, "יָד בְּיָד" תּוּ לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ מָמוֹן. "רֶגֶל בְּרָגֶל" לָמָּה לִי, אַיְידֵּי, דְּכְתַב "יָד בְּיָד" כְּתַב "רֶגֶל בְּרָגֶל". אַבַּיֵּי אֲמַר, אַתְיָא מִדְתְּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, עַיִן תַּחַת עַיִן, וְלֹא עַיִן וְנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן, וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ עַיִן מַמָּשׁ, זִמְנִין דְּמַשְׁכַּחַת עַיִן וְנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן, דְּבַּהֲדֵי דְעָוִיר לֵיהּ לְעֵינֵיהּ נְפַק נִשְׁמָתֵיהּ. וּמַאי קוּשְׁיָא, דִּלְמָא מֵימַד אַמְדִּינָן לֵיהּ, אִי מָצֵי מְקַבֵּל, עַבְדִּינָן לֵיהּ, וְאִי לָא, לָא עַבְדִּינָן, וְכֵיוָן דְּאַמְדִּינָן דְּמָצֵי מְקַבֵּל וְעַבְדֵּי לֵיהּ וְנָפִיק רוּחֵיהּ, אִי מַיִית לֵימוּת, מִי לָא תְנַן אֲמָדוּהוּ וּמֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. (שמות כא כה) רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אֲמַר, אֲמַר קְרָא פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, לִתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֵזֶק, וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, כִּי הֵיכִי דִלְהַאי הֲוָה לֵיהּ צַעֲרָא וְכוּ'. וּמַאי קוּשְׁיָא, דִּלְמָא אִכָּא אִינִישׁ דִּמְפַנָּק וְאִית לֵיהּ צַעֲרָא טְפֵי, לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ, לְמֵיתַב לֵיהּ הֵיאַךְ דְּבֵינֵי וּבֵינֵי. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אֲמַר, אֲמַר קְרָא (לעיל פסוק יט) "וְרַפֹּא יְרַפֵּא", לִתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֵזֶק, וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, כִּי הֵיכֵי דְּהַאי בָעֵי אֲסוּיֵי וְכוּ'. מַאי קוּשְׁיָא, דִּילְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דְּסָלִיק בִּשְׂרָא הֵיָיא וְאִיכָּא דְּלָא סָלִיק בִּשְׂרָא הֵיָיא, לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ, לְמֵיתַב לֵיהּ הֵיאַךְ דְּבֵינֵי וּבֵינֵי. רַב אַשִּׁי אֲמַר, אַתְיָא תַּחַת תַּחַת, כְּתִיב הָכָא עַיִן תַּחַת עַיִן וּכְתִיב הָתָם "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" מַה לְּהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן תַּחַת עַיִן. מַמָּשׁ. מַמָּשׁ סַלְקָא דַעְתָּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ דְכֻלְּהוּ תַּנָּאֵי, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין שָׁמִין בַּנִּזָּק אֶלָּא בַּמַּזִּיק. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (להלן פסוק ל) "אִם כֹּפֶר יָשִׁית עָלָיו", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָנַשׁ מִיתָה, לֹא עָנַשׁ אֶלָּא מָמוֹן, כָּאן שֶׁלֹּא עָנַשׁ מִיתָה, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יַעֲנֹשׁ אֶלָּא מָמוֹן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין מִתְכַּוֵּן בֵּין שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן, הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיא הַמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת בּוֹ מוּם שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, יט) "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ", כְּלָל, עַיִן תַּחַת עַיִן, פְּרָט, פְּרָט וּכְלָל אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם, כ) "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם", חָזַר וְכָלַל, אִי כְּלָל, כַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן, אָמַרְתָּ, לָאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְּרָט וּכְּלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, לוֹמַר, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּמִין קְבוּעִין וְרָאשֵׁי אֵבָרִים וּבְגָלוּי וּבְמִתְכַּוֵּן שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן, אַף כָּל וְכוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם", עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת בּוֹ מוּם.
1