ילקוט שמעוני על התורה של״טYalkut Shimoni on Torah 339

א׳כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר, כְּוִיָּה נֶאֱמַר תְּחִלָּה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, חַבּוּרָה נֶאֶמְרָה תְּחִלָּה. בְּמַאי קָא מִפְלִגֵי, רַבִּי סָבַר, כְּוִיָּה, דְּאִית בָּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמָע, כָּתַב רַחֲמָנָא חַבּוּרָה לְגִלּוּיֵי עֲלָּהּ, דִּכְוִיָּה דְּלֵית בָּהּ חַבּוּרָה הוּא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, חַבּוּרָה נֶאֶמְרָה תְּחִלָּה, כְּוִיָּה דְּלֵית בָּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמָע, כָּתַב [רַחֲמָנָא חַבּוּרָה] לְגִלּוּיֵי עֲלָהּ, דִּכְוִיָּה דְּאִית בָּהּ חַבּוּרָה אִין, אִי לָא, לָא. וְאֲמַסְקָנָא קָיְימֵי. אִי נַמֵי דְּכֻלֵּי עָלְמָא, כְּוִיָּה, בֵּין אִית בָּהּ חַבּוּרָה בֵּין לֵית בָּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמָע. וְהָכָא בִּכְלָל וּפְרָט הַמְּרֻחָקִים זֶה מִזֶּה קָמִיפְלְגֵי. דְּרַבִּי סָבַר, כְּלָל וּפְרָט הַמְּרֻחָקִים זֶה מִזֶּה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. וְכִי תֵימָא, חַבּוּרָה חַבּוּרָה לְרַבִּי לָמָּה לִי. לְדָמִים יְתֵרִים. וּבֶן עַזַּאי סָבַר, כְּלָל וּפְרָט הַמְּרֻחָקֵים זֶה מִזֶּה דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. פֶּצַע תַּחַת פָּצַע (כָּתוּב בְּרֶמֶז של"ג). כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, אִם תֹּאמַר שֶׁפְּצָעוֹ וְהוֹצִיא דָּמוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, וְאִם תֹּאמַר שֶׁעָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, אֶלָּא כְּוָאוֹ עַל כַּף רַגְלוֹ וְלֹא רָשַׁם בּוֹ, טְעָנוֹ אֲבָנִים וְצִעֲרוֹ, הִטִּיל עָלָיו שֶׁלֶג וְצִנֵּן עַל רֹאֹשׁוֹ וְצִעֲרוֹ, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַעֲרוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מְרֻכָּךְ וּמְעֻדָּן וּמְפֻנָּק, כָּל שֶׁכֵּן צַעֲרוֹ מְכֻפָּל, זֶהוּ צַעַר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה.

ב׳(שמות כא כו-כז) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְגוֹ', לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם" וְגוֹ' שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְגוֹ' וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ וְגוֹ' וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיא עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִכְּלָל לְהָקֵל עָלָיו שֶׁהוּא יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ. וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנָּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְכוּ'. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר וְכוּ'. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ וְכוּ'. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּכְנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעִבְרִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כה, מד) "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה". אֶת עֵין עַבְדּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ הֶעֱלָה חִוְרוּד, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשִׁחֲתָהּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי הַשְׁחָתָה. מִכָּאן אָמְרוּ, טָפַח עַל עֵינוֹ וְסִמָּהוּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין, כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יַכֶּה אִישׁ, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. הִפִּיל שְׁנֵי שִׁנָּיו כְּאֶחָד וְסִמֵּא שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין וְאֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק כד) "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן". זוֹ אַחַר זוֹ, יוֹצֵא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְנוֹטֵל נִזְקֵי שְׁנִיָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחַת עֵינוֹ תַּחַת שִׁנּוֹ.

ג׳תָּנָא, יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וּבְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. בִּשְׁלָמָא שֵׁן וְעַיִן, כְּתִיב, אֶלָּא רָאשֵׁי אֵבָרִים מִנָּלָן, כִּי שֵׁן וָעַיִן, מַה שֵׁן וָעַיִן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין, אַף כָּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין. וְאֵימָא נֵיהֲוֵי שֵׁן וְעַיִן כִּשְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין, צְרִיכֵי, דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא שֵׁן, הֲוָה אֲמִינָא אֲפִלּוּ שֵׁן דְּחָלָב, כָּתַב רַחֲמָנָא עַיִן. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא עַיִן, הֲוָה אֲמִינָא מָה עַיִן שֶׁנִּבְרֵאת עִמּוֹ אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ אֲבָל שֵׁן לָא, צְרִיכָא. וְאֵימָא כִּי יַכֶּה כְּלָל, שֵׁן וְעַיִן פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, שֵׁן וְעַיִן אִין, מִידִי אַחֲרִינָא לָא. לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין וְכוּ'. וְאֵימָא מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל וְכוּ', אֲלָמָה תַּנְיָא תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵּל בּוֹ עֶצֶם עֶבֶד יוֹצֵא בּוֹ לְחֵרוּת. לַחָפְשִׁי יִשַׁלְּחֶנּוּ, רִבּוּיָא הוּא. אִי רִבּוּיָא הוּא, אֲפִלּוּ הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר, אֲלָמָה תַּנְיָא הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפוֹ לַחֲזֹר אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת. אִם כֵּן שֵׁן וְעַיִן מַאי אַהֲנֵי לֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנָן, בְּכֻלָּן עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, צָרִיךְ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. הַמַּכְרִיעִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן בְּשֵׁן וְעַיִן שֶׁהַתּוֹרָה זָכְתָה לוֹ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁאַר אֵבָרִים הוֹאִיל וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, יָלִיף שִׁלּוּחַ שִׁלּוּחַ מֵאִשָּׁה, מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר אַף עֶבֶד נַמִי בִּשְׁטָר. וְרַבִּי מֵאִיר, אִי כָּתַב יְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי לְבַסּוֹף, כִּדְקָאָמְרֵת, הָשְׁתָא דִּכְתִיב לַחָפְשִׁי יְשַׁלְחֶנּוּ הֲוָה לֵיהּ חָפְשִׁי מֵעִיקָרָא.

ד׳תָּנוּ רַבָּנָן, הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לֵיהּ כְּחֹל לִי עֵינִי, וְסִמְּאָהּ, חֲתֹר לִי שִׁנִּי, וְהִפִּילוֹ, שִׂחֵק בָּאָדוֹן וְיוֹצֵא לְחֵרוּת. רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, וְשִׁחֲתָהּ, עַד שֶׁיְּכַוֵּן לְשַׁחֲתָהּ. וְרַבָּנָן, הַאי וְשִׁחֲתָהּ מַאי עָבְדֵי לֵיהּ, מִבָּעְיָא לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִמֵּא עֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, פָּטוּר, דַּאָמַר קְרָא וְשִׁחֲתָהּ, עַד שֶׁיְּכַוֵּן לְשַׁחֲתָהּ. וְכוּ' וְאִידָךְ, וְשִׁחֵת וְשִׁחֲתָהּ לָא דָּרִישׁ. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה וְחִטְּטָהּ, עֶבֶד יוֹצֵא בּוֹ לְחֵרוּת. מַאי טַעְמָא, מְחֻסַּר אֵבָר הוּא. וְתָנָא תוּנָא, תַּמּוּת וְזִכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזִכְרוּת בְּעוֹפוֹת. יָכוֹל אֲפִלּוּ יָבַשׁ גַּפָּהּ נִקְטְעָה רַגְלָהּ נֶחְטְטָה עֵינָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הָעוֹף" וְלֹא כָּל הָעוֹף. תָּנוּ רַבָּנָן, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵבָרִים בָּאָדָם. כֻּלָּם אֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה. וְאֵלּוּ הֵן, רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי דַּדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בָּאִישׁ. וְתָנִי עָלָה, וְכֻלָּן עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַף הַלָּשׁוֹן. רַבִּי אוֹמֵר, אַף הַסֵּרוּס. סֵרוּס דְּמַאי, אִילֵימָא סֵרוּס דְּגִיד, הַיְינוּ גְּוִיָּה. אֶלָּא דְּבֵיצִים.

ה׳סִמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, יוֹצֵא לְחֵרוּת וּמְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי שִׁנּוֹ. מַתְקִיף לָהּ רַבִּי זֵירָא, אֵימָא, סִמֵּא אֶת עֵינוֹ נֵיפוּק בְּעֵינוֹ, סִמֵּא אֶת עֵינוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ נֵיפוּק בְּעֵינוֹ וּבְשִׁנּוֹ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, אֲמַר קְרָא, תַּחַת עֵינוֹ וְלֹא תַּחַת שִׁנּוֹ וְעֵינוֹ, תַּחַת שִׁנּוֹ וְלֹא תַּחַת עֵינוֹ וְשִׁנּוֹ. מַה טַּעַם הָעֶבֶד יוֹצֵא בְּשֵׁן וְעַיִן, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (בראשית ט, כב) "וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן וַיַּגֵּד" וְגוֹ'.

ו׳לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחַת עֵינוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן שִׁלּוּחַ וְכוּ'. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה בִּמְשַׁלֵּחַ וְאָמְרָה בְּמִשְׁתַּלֵּחַ, אִם לָמַדְתָּ עַל מְשַׁלֵּחַ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל, יָכוֹל אַף הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לֹא יְהֵא מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר לַחָפְשִׁי יְשַׁלְחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עֶבֶד כְּנַעֲנִי אֵין לוֹ פִּדְיוֹן לְעוֹלָם וְאֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא לִרְצוֹן רַבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם". לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי כִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְעוֹלָם, אֲבָל אִם הָיָה רַבּוֹ רוֹדֵהוּ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ אוֹ אֶחָד מִכָּל רָאשֵׁי הָאֵבָרִים הַגְּלוּיִם הֲרֵי זֶה קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִין. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מִידֵי בָּשָׂר וָדָם, אָדָם קוֹנֶה עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִין, קַל וָחֹמֶר מִידֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קיח, יח) "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי" וְאוֹמֵר "אַשְׁרֵ[י] הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ". קַל וָחֹמֶר מִשֵּׁן וְעַיִן, וּמַה שֵׁן וְעַיִן שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֵבָרָיו שֶׁל אָדָם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת, יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין, מַה בְּרִית הָאָמוּר בְּמֶלַח מְמַתֶּקֶת כָּל הַקָּרְבָּן אַף בְּרִית הָאָמוּר בְּיִסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם.

ז׳(שמות כא כח) כִּי יִגַּח שׁוֹר, תָּנוּ רַבָּנָן, כִּי יִגַּח שׁוֹר אִישׁ, אֵין נְגִיחָה אֶלָּא בְּקֶרֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א כב, יא) "וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם". וְאוֹמֵר "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם" וְגוֹ'. מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא, דִּבְרֵי תּוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לֹא יָלְפִינָן, תָּא שְׁמַע, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ". וְהַאי מֵילָף הוּא, גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דִנְגִיחָה בְּקֶרֶן הוּא. אֶלָּא מַהוּ דְתֵימָא כִּי פָּלִיג רַחֲמָנָא בֵּין תַּמָּה לְמוּעֶדֶת הַנֵי מִילֵי בִּתְלוּשָׁה אֲבָל בִּמְחֻבֶּרֶת אֵימָא כֻּלָּהּ מוּעֶדֶת הִיא. תָּא שְׁמַע, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ". תּוֹלָדָה דְּקֶרֶן מַאי הִיא, נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה. מַאי שְׁנָא נְגִיחָה (דִּקְרָא) [דְקָרִי] לֵיהּ אָב, דִּכְתִיב וְכִי יִגַּח, נְגִיפָה נַמִי, כְּתִיב (להלן פסוק לה) "כִּי יִגֹּף", הַהִיא נְגִיפָה נְגִיחָה הִיא. דְּתַנְיָא "כִּי יִגֹּף", פָּתַח הַכָּתוּב בִּנְגִיפָה וְסִיֵּם בִּנְגִיחָה לוֹמַר לְךָ זוֹ הִיא נְגִיחָה זוֹ הִיא נְגִיפָה. (מַה) [מַאי] שְׁנָא גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב כִּי יִגַּח, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי בְּהֵמָה דִּכְתִיב "כִּי יִגֹּף". אָדָם דְּאִית לֵיהּ מַזָּלָא כְּתִיב כִּי יִגַּח, בְּהֵמָה דְּלֵית לָהּ מַזָּלָא כְּתִיב "כִּי יִגֹּף". וּמִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחָא קָא מַשְׁמַע לָן, דְּמוּעָד לְאָדָם מוּעָד לִבְהֵמָה, מוּעָד לִבְהֵמָה לָא הֲוֵי מוּעָד לְאָדָם.

ח׳תָּנוּ רַבָּנָן, שׁוֹר, שׁוֹר, שִׁבְעָה, לְהָבִיא שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְּתוֹמִין שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפִין שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין, חַיָּיבִין מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין, פָּטוּר לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן בְּעָלִים. יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲפִלּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כט) "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְהֵמִית" עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בְּדִין וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאַחַת. תָּנוּ רַבָּנָן, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּבֵלָה הִיא וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב, שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, אָסוּר בַּאֲכִילָה. אֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה, בַּהֲנָאָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. מַאי מַשְׁמָע, שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶן הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם. וְאֵימָא, הֵיכָא דְשָׁחֲטֵיהּ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שָׁרִי בַּאֲכִילָה, וְהַאי לֹא יֵאָכֵל הֵיכָא דְּסָקְלֵיהּ מִסְקָל דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה כִּדְרַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵאָכֵל לֹא תֹּאכַל לֹא תֹּאכְלוּ אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמַע עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵט בִּנְבֵלָה לַגֵּר בִּנְתִינָה וְלַנָּכְרִי בִּמְכִירָה. אָמְרֵי, הַנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּנָפִיק אִסּוּר אֲכִילָה וְאִסּוּר הֲנָאָה מֵחַד קְרָא, אֲבָל הָכָא דְּאִסּוּר אֲכִילָה מִסָּקוֹל יִסָּקֵל נַפְקָא לֵיהּ, אִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ הַאי לֹא יֵאָכֵל לְאִסּוּר הֲנָאָה הוּא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא יֵהָנֶה אִי נַמִי 'לֹא יֵאָכֵל', "אֶת בְּשָׂרוֹ" לָמָּה לִי, אַף עַל גַּב דַּעֲבַד כְּעֵין בָּשָׂר, דְּשַׁחֲטֵיהּ, אָסוּר. אֲמַר רַב, הַמְּקַדֵּשׁ בְּפֶרֶשׁ שׁוֹר הַנִּסְקָל, מְקֻדֶּשֶׁת. בְּפֶרֶשׁ עֶגְלֵי עֲבֹדַת אֱלִילִים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. אִי תֵימָא קְרָא, אִי תֵימָא סְבָרָא. עֶגְלֵי עֲבֹדַת אֱלִילִים נַיִיח לֵיהּ בְּנִיפְחֵיהּ, (גכי) [גַבֵּי] שׁוֹר הַנִּסְקָל לָא נִיחָא לֵיהּ בְּנִיפְחֵיהּ. אִי תֵּימָא קְרָא, הָכָא כְּתִיב "וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם". הָתָם כְּתִיב לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, בְּשָׂרוֹ אָסוּר פִּרְשׁוֹ מֻתָּר. לֹא יֵאָכֵל, אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמָע. וְאִצְטְרִיךְ בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא, לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ כְּתִיב, בְּשָׂרוֹ אִין אֲבָל עוֹרוֹ לָא. וּלְהֲנָךְ תַּנָּאֵי דְּמָפְקִי לֵיהּ לְבַעַל הַשּׁוֹר לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא לַחֲצִי כֹּפֶר וְלִדְמֵי וְלָדוֹת, הֲנָאַת עוֹרוֹ מִנָּא לְהוּ. נַפְקָא לְהוּ מֵאֶת בְּשָׂרוֹ, אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ. וְאִידָךְ, אֶת לָא דָרִישׁ, כִּדְתַּנְיָא שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי וְאָמְרֵי לָהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל אֶתִין וְכוּ'.

ט׳תָּנוּ רַבָּנָן, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נָקִי מֵחֲצִי כֹּפֶר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, הָבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין וִישַׁלֵּם לְךָ. אָמַר לֵיהּ, עֲקִיבָא, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ שֶׁדִּינִי בְּזֶה שֶׁחַיָּב מִיתָה, אֵין דִּינִי אֶלָּא כְּשֶׁהֵמִית הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, עַל פִּי בְּעָלִים, מוֹדֶה בִּקְנָס הוּא וּפָטוּר, קָסְבַר כּוּפְרָא כַּפָּרָה. תַּנְיָא אִידָךְ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עֲקִיבָא, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ שֶׁדִּינִי בְּזֶה שֶׁחַיָּב מִיתָה, אֵין דִּינִי אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, לִנְפָלִים וְהָרַג אֶת בֶּן קְיָימָא, תַּנְיָא אִידָךְ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק כב) "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים", אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים. שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲמַר רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה, אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא, אֲנָשִׁים כִּי נִתְכַּוְּנוּ זֶה לְזֶה, אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ אָסוֹן בָּאִשָּׁה יֵעָנְשׁוּ, הָא נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה גּוּפָהּ, לֹא יֵעָנְשׁוּ, וְלָא שְׁוָרִים דַּאֲפִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה נַמִי יֵעָנְשׁוּ, כְּתַב רַחֲמָנָא וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי דִּפְטִירֵי. תַּנְיָא אִידָךְ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. וְנֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא לְנַפְשֵׁיהּ, וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, הָבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין וִישַׁלֵּם לְךָ. אָמַר רָבָא, אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא, הוֹאִיל וּמַחְמִיר אֲנִי בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִבֶּן חוֹרִין, שֶׁבֶּן חוֹרִין יָפֶה סֶלַע נוֹתֵן סֶלַע וְעֶבֶד יָפֶה סֶלַע נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים, מִשְׁתַּלֵּם נַמִי מִן הָעֲלִיָּה, כְּתַב רַחֲמָנָא וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי דְּפָטוּר.

י׳וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ, אַף הַשּׁוֹר הָיָה בִּכְלָל שֶׁנֶּאֱמַר (וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה) (שמות כא, יב) ["מַכֵּה אִישׁ וָמֵת"], וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ לְהַחֲמִיר עָלָיו שֶׁיְּהֵא בִּסְקִילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ. וְכִי יִגַּח שׁוֹר, אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל בְּהֵמָה כְּשׁוֹר, הֲרֵי אֲנִי דָן, נֶאֱמַר כָּאן שׁוֹר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שׁוֹר", מַה שׁוֹר הָאָמוּר בְּסִינַי עָשָׂה דִין כָּל בְּהֵמָה כְּשׁוֹר, אַף שׁוֹר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת הַבְּהֵמָה כְּשׁוֹר. וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה, הֲרֵי אֲנִי דָן, הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתַּם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד שֶׁעָשָׂה בּוֹ כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה אַף הַתַּם נַעֲשֶׂה בּוֹ כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמוּעָד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, תֹּאמַר בְּתַּם שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר. תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶלָּא לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה, מַה לְהַלָּן עָשָׂה בּוֹ כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה אַף כַּאן דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהֶן כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה. וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, הֲרֵי אֲנִי דָן, הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתַּם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד שֶׁעָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים אַף תַּם נַעֲשֶׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּמוּעָד שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר וְכוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ בֵן יִגַּח, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כַּאן יִגַּח וְנֶאֱמַר לְהַלָּן יִגַּח מַה לְּהַלָּן עָשָׂה קְטַנִּים וְכוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, לָמָּה נֶאֱמַר, עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּהוֹרְגִין, עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּנֶהֱרָגִין, וְכָאן שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּהוֹרְגִין אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּנֶהֱרָגִין. לֹא אִם אָמַרְתָּ לְהַלָּן, שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן בִּנְזִיקִין לְפִיכָךְ עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּנֶהֱרָגִין, תֹּאמַר כַּאן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת [שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן] בִּנְזִיקִין לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בְּנֶהֱרָגִין, תַּלְמוּד לוֹמַר יִגַּח לִגְזֵרָה שָׁוָה וְכוּ'. לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, אֵין לִי אֶלָּא אִסּוּר אֲכִילָה. מִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַהֲנָאָה. אוֹ חִלּוּף הַדְּבָרִים, אִם שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים הֲרֵי הוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה, עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה". דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי וּבָטַל הַחִלּוּף, זָכִיתִי לָדוּן כְּבַתְּחִלָּה, וְכוּ'. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, וּמָה אִם עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת הָאָרֶץ וְלֹא מְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבִּי אוֹמֵר, וּמָה אִם פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְכַפָּרָה לָעוֹלָם אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁאֵינוֹ בָּא לְכַפֵּר לָעוֹלָם דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּהֲנָאָה. אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ, עוֹרוֹ מִנַּיִן, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם חַטָּאת שֶׁבְּשָׂרָה מֻתָּר בִּשְׁחִיטָתָהּ עוֹרָהּ אָסוּר בְּמִיתָתָהּ, שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בִּשְׁחִיטָתוֹ דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא עוֹרוֹ אָסוּר בִּשְׁחִיטָתוֹ, נְבֵלָה תוֹכִיחַ שֶׁעוֹרָהּ מֻתָּר בְּמִיתָתָהּ, הִיא תוֹכִיחַ עַל שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בִּשְׁחִיטָה דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא עוֹרוֹ מֻתָּר בְּמִיתָתוֹ. אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה לְפִיכָךְ עוֹרָהּ מֻתֶּרֶת בְּמִיתָה, תֹּאמַר בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה לְפִיכָךְ יְהֵא עוֹרוֹ אָסוּר (בַּהֲנָאָה) [בְּמִיתָתוֹ]. לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְהָבִיא דָּמוֹ וְחֶלְבּוֹ וְעוֹרוֹ. וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר, נָקִי בִּידֵי שָׁמַיִם. שֶׁהָיָה בְּדִין, הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתַם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ בְּעָלָיו מִידֵי בֵּית דִּין שֶׁל בָּשָׂר וָדָם לֹא יָצְאוּ בְּעָלִים מִידֵי בֵּית דִּין שֶׁל שָׁמַיִם, אַף הַתַּם כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, נָקִי מִידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, נָקִי מֵחֲצִי נֵזֶק, שֶׁהָיָה בְּדִין, הוֹאִיל וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הַשּׁוֹר בְּתַשְׁלוּמִין וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם בְּתַשְׁלוּמִין, מַה לְּהַלָּן מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם וְתַם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק אַף כָּאן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת וְכוּ'.

י״א(שמות כא כט-ל) וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, אֵיזֶהוּ מוּעָד, כָּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְתָם, שֶׁחָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, וּמוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה (יָמִים) [פְעָמִים]. וְתָם, שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. מַאי טַעְמָא דְרַבִּי יְהוּדָה, אֲמַר אַבַּיֵּי, תְּמֹל חָד, מִתְּמֹל תְּרֵי, שִׁלְשֹׁם תְּלָתָא, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו אֲתָא לִנְגִיחָה רְבִיעִית. רָבָא אָמַר, תְּמֹל וּמִתְּמֹל חָד הוּא. וְהָכִי קָאָמַר, אִם מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם הוּא וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ הָאִידְנָא, חַיָּב. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי טַעְמָא, דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר, קַל וָחֹמֶר, אִם רִחֵק נְגִיחוֹתָיו חַיָּב, קֵרֵב נְגִיחוֹתָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא, (רְאִיָּה) [זִיבָה] תוֹכִיחַ, רִחֲקָה רְאִיּוֹתֶיהָ טְמֵאָה קֵרְבָה רְאִיּוֹתֶיהָ טְהוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא טו, ג) "וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ", גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא וְלֹא יָלְפִינָן מִינָּהּ. אָמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַב אַדָא בַּר אֲהָבָה, הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁהֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה לוֹ, וְרַבִּי יוֹסֵי נִמּוּקוֹ עִמּוֹ. דְּתַנְיָא, אֵיזֶהוּ מוּעָד, כָּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. תָּם, שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ (כְּרַבִּי) [דִּבְרֵי רַבִּי] יוֹסֵי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, וְלֹא אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים אֶלָּא לְעִנְיַן חֲזָרָה בִּלְבַד. וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא, בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד, מוּעָד צָרִיךְ עֵדִים, וְתָם אֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר. מוּעָד מְשַׁלֵּם שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, וְתָם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, וְתָם מְשַׁלֵּם מִגּוּפוֹ. [מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם] וְהוּעַד בִּבְעָלָיו, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁהִתְרוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים.