ילקוט שמעוני על התורה שמ״זYalkut Shimoni on Torah 347

א׳אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, שֶׁאֵין לָהּ קְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֵשׁ לָהּ קְנָס, וּקְנָסָהּ לְאָבִיהָ. וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קִדּוּשֶׁיהָ, וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ, מַה כֶּסֶף קִדּוּשֶׁיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, לְאָבִיהָ, אַף כֶּסֶף קְנָסָהּ כֵּן. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כַּאן (דברים כב, כח) "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, מַה כַּאן חֲמִשִּׁים אַף לְהַלָּן חֲמִשִּׁים, וּמַה לְּהַלַּן שְׁקָלִים אַף כַּאן שְׁקָלִים. וְרַבִּי עֲקִיבָא, מַאי חָזִית דְּאֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה לִגְזֵרָה שָׁוָה, וּבְּתוּלָה לִמְעוּטֵי בְּעוּלָה, אֵימָא בְּתוּלָה לִגְזֵרָה שָׁוָה, וַאֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה. הַאי אִשְׁתְּנִי גוּפָהּ, וְהַאי לָא אִשְׁתְּנִי גּוּפָהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נַפְקָא לֵיהּ מִכֶּסֶף יִשְׁקֹל, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת וּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. אֲמַר אַבַּיֵּי, בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָ", וְלֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה. בָּעֵי מִנֵּיהּ רָבָא מֵאַבַּיֵּי, בָּא עָלֶיהָ וְנִתְאָרְסָה, מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ, מִי כְתִיב "וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה". וּלְטַעֲמֵיךְ הָא דְּתַנְיָא בָּא עָלֶיהָ וְנִשֵׂאת קְנָסָהּ לְעַצְמָהּ, מִי כְתִיב "וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא נְשׂוּאָה", הָכִי הָשַׁתָּא, הָתַם, הוֹאִיל וּבַגְרוּת מוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת הָאָב וְנִשּׂוּאִין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הָאָב, מַה בַּגְרוּת בָּא עָלֶיהָ וּבָגְרָה, לְעַצְמָהּ, אַף נִשּׂוּאִין בָּא עָלֶיהָ וְנִשֵׂאת, לְעַצְמָהּ, אֲבָל אֵרוּסִין לָא מָפְקֵי מֵרְשׁוּת הָאָב לְגַמְרֵי, דִּתְנַן, הַנַּעֲרָה הַמְּאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. אֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְּפַתֶּה, בֵּין הִיא בֵּין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. בִּשְׁלָמָא מְפַתֶּה, כְּתִיב אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר, מָאֵן יְמָאֵן, מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא אוֹנֵס, בִּשְׁלָמָא אִיהִי, כְּתִיב (דברים כב, כט) "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה", מִדַּעְתָּהּ, אֶלָּא אָבִיהָ מִנָּלָן, אֲמַר אַבַּיֵּי, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אֲמַר, קַל וָחֹמֶר, מַה מְּפַתֶּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבַד, בֵּין הִיא בֵּין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב, אוֹנֵס, שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רָבָא לָא אֲמַר כְּאַבַּיֵּי, כֵּיוַן דְּקָא מְשַׁלֵּם, לַאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבַּיֵּי לָא אֲמַר כְּרָבָא, מְפַתֶּה, דְּאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב, אָבִיהָ נַמִּי מְעַכֵּב, אוֹנֵס דְּלָא מָצֵי מְעַכֵּב, אָבִיהָ נַמִּי לָא מָצֵי מְעַכֵּב. הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ, וְהַמְפַתֶּה, אִם רָצָה לְהוֹצִיא, יוֹצִיא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפִּרְזָקְיָא לְרַב אַשִּׁי, מִכְּדֵי מִגְמַר גְּמִירֵי מֵהֲדָדֵי, לְהָא מִלְּתָא נַמִּי נִגְמְרוּ מֵהֲדָדֵי, אֲמַר קְרָא, מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ, מִדַּעְתּוֹ. כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ, אֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת, אֲפִלּוּ הִיא סוּמָּא, אֲפִלּוּ מֻכַּת שְׁחִין, אֲבָל אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא בַּקָּהָל וְכוּ', הֵיכָא אָמְרִינַן אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, כְּגוֹן מִילָה בְּצָרַעַת דְּלָא אֶפְשַׁר לְקַיְּמוֹ לַעֲשֵׂה, אֲבָל הָכָא, אִי אָמְרָה לָא בָּעֵינָא מִי אִיתָא לַעֲשֵׂה כְּלָל.

ב׳אִם מָאֵן יְמָאֵן, לְרַבּוֹת יְתוֹמָה לִקְנָס בְּבָא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נִתְיַתְּמָה. כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. מִכַּאן סָמְכוּ לִכְתֻבַּת אִשָּׁה מִן הַתּוֹרָה, דִּבְרֵי רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כְּתֻבַּת אִשָּׁה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִנַּיִן אֲפִלּוּ נִתְאַרְמְלָה אֲפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה, וְהַדִּין נוֹתֵן, הוֹאִיל וְרַשַּׁאי בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ וְרַשַּׁאי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ וְכוּ'. מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים כב, כט) "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּשֵׁם שֶׁבִּתְפוּסָה נוֹתֵן מִיַּד כָּךְ בִּמְפֻתָּה נוֹתֵן מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה, מַגִּיד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עָלָיו מֹהַר, וְאֵין מֹהַר אֶלָּא כְּתֻבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן". מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה, בִּרְאוּיָה לוֹ, הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. אִם מָאֵן יְמָאֵן, מַגִּיד שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, וְאִם רָצָה הָאָב, יוֹצִיא. תְּפוּסָה מִנָּיִן, הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וּתְפוּסָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ וְכוּ', אִם לָמַדְתָּ עַל הַמְּפֻתָּה שֶׁאִם רָצָה הָאָב יְקַיֵּם וְאִם רָצָה הָאָב יוֹצִיא, אַף תְּפוּסָה, רָצָה הָאָב יְקַיֵּם, רָצָה הָאָב יוֹצִיא. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מְפֻתָּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ וְכוּ'. כֶּסֶף יִשְׁקֹל, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ כַּמָּה, הֲרֵי אֲנִי דָן, נֶאֱמַר כָּאן כֶּסֶף וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב, כט) "כֶּסֶף", מַה לְּהַלָּן חֲמִשִּׁים כָּסֶף אַף כָּאן חֲמִשִּׁים כָּסֶף. כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מַה לְּהַלָּן חֲמִשִּׁים וְכוּ'. (שמות כב יז-יח) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה (כָּתוּב בְּרֶמֶז כ"ד, וּבְרֶמֶז קפ"ב).

ג׳מְכַשֵּׁפָה, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מְכַשֵּׁפָה, מִפְּנֵי שֶׁרוֹב נָשִׁים מְצוּיִם בִּכְשָׁפִים. מִיתָתָן בְּמַאי, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כַּאן מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֹא תְחַיֶה כָּל נְשָׁמָה", מַה לְּהַלַּן בְּסַיִף אַף כָּאן בְּסָיִף. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נֶאֱמַר כַּאן לֹא תְחַיֶּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט, יג) "אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה", מַה לְּהַלַּן בִּסְקִילָה אַף כַּאן בִּסְקִילָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אֲנִי דַּנְתִּי לֹא תְחַיֶה מִ"לֹּא תְחַיֶה", וְאַתָּה דַּנְתָּ לֹא תְחַיֶּה מִ"לֹּא יִחְיֶה". אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי דַּנְתִּי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁרִבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב מִיתוֹת הַרְבֵּה, אַתָּה דַּנְתָּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹיִם, שֶׁלֹּא רִבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב אֶלָּא מִיתָה אַחַת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, נֶאֱמַר מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה, וְנֶאֱמַר כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה, סָמְכוּ עִנְיָן לוֹ, מַה שֹּׁכֵב עִם בְּהֵמָה בִּסְקִילָה, אַף מְכַשֵּׁפָה בִּסְקִילָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁסָּמְכוּ עִנְיָן לוֹ נוֹצִיא לְזֶה לִסְקִילָה, אֶלָּא אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלַל כָּל הַמְּכַשְּׁפִים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ, לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶם וְלוֹמַר לְךָ, מָה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּסְקִילָה אַף מְכַשֵּׁף בִּסְקִילָה. וּלְרַבִּי יְהוּדָה נַמִּי, נֶהֱווּ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין, הָדָא אֲמַר, קָסְבַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, מְלַמְּדִין.