ילקוט שמעוני על התורה שמ״חYalkut Shimoni on Torah 348

א׳כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת, תָּנוּ רַבָּנָן, "אִישׁ", פְּרָט לְקָטָן. (שם) "אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה", בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. (שם) "מוֹת יוּמָת", בִּסְקִילָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, נֶאֱמַר כַּאן "תַּהֲרֹגוּ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ", מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה. לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ לְשׁוֹכֵב, לְנִשְׁכָּב מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשׁוֹכֵב תְּנֵהוּ עִנְיָן לְנִשְׁכָּב. וְלָמַדְנוּ עֹנֶשׁ בֵּין לְשׁוֹכֵב בֵּין לְנִשְׁכָּב, אַזְהָרָה מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יח, כג) "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ". לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לְשׁוֹכֵב, אַזְהָרָה לְנִשְׁכָּב מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כג, יח) "וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ", וְאוֹמֵר (מלכים א יד, כד) "וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ" וְגוֹ', דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ", לֹא תִתֵּן שְׁכִיבָתְךָ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַזְהָרָה לְנִשְׁכָּב לִבְהֵמָה מִנָּא לֵיהּ, נַפְקָא לֵיהּ מִכָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשׁוֹכֵב תְּנֵהוּ עִנְיָן לְנִשְׁכָּב, וְאַפְקֵיהּ רַחֲמָנָא לְנִשְׁכָּב בִּלְשׁוֹן שׁוֹכֵב, מַה שּׁוֹכֵב עָנַשׁ וְהִזְהִיר אַף נִשְׁכָּב עָנַשׁ וְהִזְהִיר. דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה", וְאוֹמֵר (שם, טו) "וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ". קָא פָּסִיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא רוֹבֵעַ זָכָר לָא שְׁנָא רוֹבֵעַ נְקֵבָה. בִּשְׁלָמָא רוֹבֵעַ נְקֵבָה, דִּכְתִיב "וְהָרָגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה", אֶלָּא רוֹבֵעַ זָכָר מִנָּא לָן, דִּכְתִיב כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשׁוֹכֵב תְּנֵהוּ עִנְיָן לְנִשְׁכָּב, וְאַפְקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן שׁוֹכֵב, מַה שּׁוֹכֵב הוּא וּבְהֶמְתּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אַף נִשְׁכָּב הוּא וּבְהֶמְתּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

ב׳(שמות כב יט) זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, תָּנוּ רַבָּנָן, אִלּוּ נֶאֱמַר זֹבֵחַ יָחֳרָם, הָיִיתִי אוֹמֵר בְּזוֹבֵחַ קָדָשִׁים בַּחוּץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר לָאֱלֹהִים, בְּזוֹבֵחַ לַעֲבֹדַת אֱלִילִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאֵין לִי אֶלָּא זוֹבֵחַ, הַמְּקַטֵּר וְהַמְנַסֵּךְ, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, רִבָּה כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁכֻּלָּן לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד. לְפִי שֶׁיָּצְאָה זְבִיחָה לִדּוֹן לַעֲבֹדַת פְּנִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הִשְׁתַּחֲוָאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַמְּגַפֵּף וְהַמְּנַשֵּׁק וְהַמְּכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ וְהַמַּרְחִיץ וְהַמְנַסֵּךְ וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹבֵחַ, זְבִיחָה בִּכְלַל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְאָה, לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ, לוֹמַר מַה זְבִיחָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא עֲבֹדַת פְּנִים וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ, אַף כָּל עֲבֹדַת פְּנִים וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ, יָצְאָה הִשְׁתַּחֲוָאָה לִדּוֹן בְּעַצְמָהּ, יָצְאָה זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ. אֲמַר מַר, בְּזוֹבֵחַ קָדָשִׁים בַּחוּץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. זוֹבֵחַ קָדָשִׁים בַּחוּץ, כָּרֵת הוּא, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא כִּי אַתְרֵי בֵּיהּ, קְטָלָא, דְּלָא אַתְרֵי בֵּיהּ, כָּרֵת, קָא מַשְׁמַע לָן.

ג׳אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אִלְמָלֵא וָי"ו (שמות לב, ד) שֶׁבְּ"הֶעֱלוּךָ" נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה. אֲמַר (לֵיהּ) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וַהֲלֹא כָּל הַמְּשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ", שֶׁאִוּוּ לֶאֱלָהוּת הַרְבֵּה.

ד׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כ, ה) "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, וַהֲלֹא כָּל הַמְּשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבֹדַת אֱלִילִים חַיָּב כְּלָיָה, (אֶלָּא) כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, לג) "אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים" וְכוּ'. יֵשׁ אוֹמְרִים, בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ נִתְּנָה תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, הוֹאִיל וְאָנוּ מְצֻוִּין עַל עֲבֹדַת אֱלִילִים (נְהֵא) [וְהֵן] כְּבוּשִׁין בַּבּוֹרוֹת בַּשִּׁיחִין וּבַמְּעָרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל הֶהָרִים הָרָמִים" וְגוֹ', עַל הַגְּלוּיִם וְלֹא עַל הַנִּסְתָּרוֹת.