ילקוט שמעוני על התורה שע״הYalkut Shimoni on Torah 375

א׳אֲמַר מַר זוּטְרָא, אֲמַר מַר עוּקְבָא, בִּתְחִלָּה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּכְתָב עִבְרִי וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, חָזְרָה וְנִתְּנָה לָהֶם בִּימֵי עֶזְרָא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן אֲרָמִית, בָּרְרוּ לָהֶן יִשְׂרָאֵל כְּתָב אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. תַּנְיָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ אִלְמָלֵא לֹא קְדָמוֹ מֹשֶׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ נִשְׁתַּנָּה הַכְּתָב עַל יָדוֹ, "וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית", וּכְתִיב (דניאל ה, ח) "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא", (דברים יז, יח) "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה", כְּתָב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אַשּׁוּרִית, שֶׁעָלָה עִמָּהֶן מֵאַשּׁוּר. רַבִּי אוֹמֵר, בִּכְתָב זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ נֶהֱפַךְ לָהֶן לְרַע, כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן הֶחֱזִירוֹ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יב) "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה", וְלָמָּה נִקְרָא אַשּׁוּרִית, מְאֻשָּׁר שֶׁבַּכְּתָבִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, כְּתָב זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה כָּל עִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר וָוֵי הָעַמֻּדִים, מַה עַמּוּדִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ, אַף וָוִין לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְאוֹמֵר (אסתר ח, ט) "וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם", מַה לְּשׁוֹנָם לֹא נִשְׁתַּנָּה אַף כְּתָבָם לֹא נִשְׁתַּנָּה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה", שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, אַחַת שֶׁהִיא יוֹצְאָה עִמּוֹ וְכוּ' וְאַחַת שֶׁמֻּנַּחַת לוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו.

ב׳פָּרֹכֶת אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהָיְתָה נֶאֱרֶגֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. וְאַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהָיְתָה נֶאֱרֶגֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רוֹקֵם, וְהָיְתָה פְּרוּסָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ. רַבִּי אוֹמֵר, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין בִּפְנִים, וְהָיְתָה מְקֻפֶּלֶת אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְהָיְתָה פְּרוּסָה עַל פֶּתַח הַהֵיכָל מִבַּחוּץ. אָמְרוּ לוֹ, מִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה יַחֲזֹר וִישַׁמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה קַלָּה. דָּבָר אַחֵר, בְּזֶה כָּתַב (שמות כו, לא) "מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב" וּבְזֶה כָּתַב (פסוק טז) מַעֲשֵׂה רֹקֵם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, בְּזֶה כָּתַב "מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב", שְׁנֵי פַּרְצוּפִים, וּבְזֶה מַעֲשֵׂה רֹקֵם, פַּרְצוּף אֶחָד, אֶלָּא זֶה שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִבִּפְנִים הָיְתָה מְכוּפֶּלֶת אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְהָיְתָה נִתְּנָה בָּעֲלִיָּה כְּנֶגֶד הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" וְגוֹ'. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת פְּרוּסָה וְאַחַת מְקֻפֶּלֶת, נִטְמֵאת פְּרוּסָה פּוֹרְסִין אֶת הַמְּקֻפֶּלֶת, בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מַכְנִיסִין הַחֲדָשָׁה וּמוֹצִיאִין אֶת הַיְּשָׁנָה.

ג׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן) הַסְּגָן, פָּרֹכֶת עָבְיָהּ טֶפַח, וְעַל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִין נֶאֱרֶגֶת, וְעַל כָּל נִימָא וְנִימָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין, אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה מִשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם רִבּוֹא נַעֲשֵׂית, וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂין בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וּשְׁלֹש מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ. אֲמַר שְׁמוּאֵל, בְּג' מְקוֹמוֹת דִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן הֲבַאי, תַּפּוּחַ,גֶּפֶן וּפָרֹכֶת. (אֲמַר שְׁמוּאֵל) לַאֲפוּקֵי מִדְּרָבָא, דִּתְנַן, הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, וַאֲמַר רָבָא גֻּזְמָא. קַיְמָא לָן, הַנֵי אִין, אֲבָל הָתָם אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. פָּרֹכֶת הָא דַּאֲמָרָן. תַּפּוּחַ, דִּתְנַן, הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בְּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ, תַּפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִזְבֵּחַ, פְּעָמִים יֵשׁ עָלָיו כִּשְׁלֹש מֵאוֹת כּוּר, אֲמַר רָבָא, גֻּזְמָא. גֶּפֶן, דִּתְנַן גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח הַהֵיכָל מוּדְלָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת, וְכָל מִי שֶׁמִּתְנַדֵּב עָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר אוֹ אֶשְׁכֹּל מֵבִיא וְתוֹלֶה בָּהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֵׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ (ס') [שְׁלֹשׁ מֵאוֹת] כֹּהֲנִים לְפַנּוֹתָהּ.

ד׳פרשת תצוה

ה׳(שמות כז כ) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שה"ש א, טו) "הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים". רְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, "הִנָּךְ יָפָה", בְּמַעֲשַׂיִךְ, "הִנֵּה יָפָה", בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַיִךְ, "הִנָּךְ יָפָה", בַּבַּיִת, "עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ", "הִנָּךְ יָפָה", בַּשָּׂדֶה, בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעֲשְׂרוֹת, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, "הִנָּךְ יָפָה", בַּגַּג, (שם כב, ח) "וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ", "הִנָּךְ יָפָה", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "הִנָּךְ יָפָה", לָעוֹלָם הַבָּא, "עֵינַיִךְ יוֹנִים", אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין, מַה כָּל הַגּוּף מְהַלֵּךְ אַחַר עֵינַיִם כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין אַחַר סַנְהֶדְרִין, עַל מַה שֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם, טָמֵא טָמֵא טָהוֹר טָהוֹר. מָה הַיּוֹנָה הַזֹּאת, כָּל הָעוֹפוֹת כְּשֶׁהֵן נִשְׁחָטִין מִיָּד מְפַרְכְּסִין, אֲבָל הַיּוֹנָה אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵּן אֶלָּא פּוֹשֶׁטֶת אֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אֵין נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם".

ו׳דָּבָר אַחֵר, "עֵינַיִךְ יוֹנִים". אָמַר לָ(י)הּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דֻּגְמָא שֶׁלָּךְ דּוֹמָה לְיוֹנָה, מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִקַּח חִטִּים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַרְאֵנִי דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶן, אַף אַתְּ, דֻּגְמָא שֶׁלָּךְ דּוֹמָה לְיוֹנָה, כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה מַה כְּתִיב, (בראשית ח, יא) "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת" אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה הַיּוֹנָה הֵבִיאָה הָאוֹרָה לָעוֹלָם, אַף אַתֶּם שֶׁנִּמְשַׁלְתֶּם כַּיּוֹנָה הָבִיאוּ שֶׁמֶן זַיִת וְהַדְלִיקוּ לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה תְּצַוֶּה וְגוֹ'.