ילקוט שמעוני על התורה שע״דYalkut Shimoni on Torah 374
א׳וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ. תָּנוּ רַבָּנָן. הַקֶּרֶן וְהַכֶּבֶשׁ וְהַיְּסוֹד וְהָרִבּוּעַ מְעַכְּבִין, מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵין מְעַכְּבִין. מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אֲמַר קְרָא, הַמִּזְבֵּחַ, אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְעַכֵּב. אֶלָּא מֵעַתָּה, כִּיּוֹר לְרַבִּי וְסוֹבֵב לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הָכִי נַמִי דְּמְעַכְּבֵי, דִּכְתִיב וְנָתַתָּה (אוֹתוֹ) [אֹתָהּ] תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתַנְיָא, אֵי זֶהוּ כַּרְכֹּב, רַבִּי אוֹמֵר, זֶה כִּיּוֹר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זֶה הַסּוֹבֵב. אֵין, דְּתַנְיָא, כָּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ לֹא קֶרֶן וְלֹא כֶּבֶשׁ וְלֹא יְסוֹד וְלֹא רִבּוּעַ, פָּסוּל, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַסּוֹבֵב. תָּנוּ רַבָּנָן. אֵי זֶהוּ כַּרְכֹּב, בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן. וְהָכְתִיב, (שמות לח, ד) "תַּחַת (כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ) [כַּרְכֻּבּוֹ] מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ". אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, שְׁנֵי מְקוֹמוֹת הָיוּ, חָד לְנוֹי, וְחָד כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִישְׁתָּרְקוּ כֹּהֲנִים. מִדַּת אָרְכּוֹ וְכוּ' אֵין מְעַכְּבִין. אֲמַר רַבִּי מַנִי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִמִּזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה. וְכַמָּה. אֲמַר רַב יוֹסֵף, מְקוֹם מַעֲרָכָה, אַמָּה. מַה בֵּין בָּמַת יָחִיד לְבָמַת צִבּוּר. סְמִיכָה וּשְׁחִיטַת צָפוֹן וּמַתַּן סָבִיב וּתְנוּפָה וְהַגָּשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מִנְחָה בַּבָּמָה וְכִהוּן וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה וּכְלֵי שָׁרֵת וְרֵיחַ נִיחוֹחַ וּמְחִיצָה לַדָּמִים וְרִחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֲבָל הַזְּמַן הַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה. סְמִיכָה, דִּכְתִיב "לִפְנֵי י"י וְסָמַךְ". שְׁחִיטַת צָפוֹן, דִּכְתִיב (שם, יא) "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה". מַתַּן סָבִיב, דִּכְתִיב "וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים" וְגוֹ'. תְּנוּפָה, דִּכְתִיב (שם ט, כא) ["וְ]הֵנִיף אַהֲרֹן". הַגָּשָׁה, דִּכְתִיב "וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מִנְחָה וְכוּ'. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בַּבָּמָה יֵשׁ עוֹפוֹת בַּבָּמָה, אֵין מִנְחָה בַּבָּמָה אֵין עוֹפוֹת בַּבָּמָה. מַאי טַעְמָא, זְבָחִים וְלֹא עוֹפוֹת, זְבָחִים וְלֹא מְנָחוֹת. כִּהוּן, דִּכְתִיב (שם יז, ו) "וְזָרַק הַכֹּהֵן". בִּגְדֵי שָׁרֵת, דִּכְתִיב (וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת) (שמות כח, מג) ["לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ"]. רֵיחַ נִיחוֹחַ, דִּכְתִיב "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'". מְחִיצָה לַדָּמִים, דִּכְתִיב וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ. וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, דִּכְתִיב (שמות ל, כ) "בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מָיִם".
1
ב׳(שמות כז ט-יט) וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן. חָצֵר אָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה רָחְבּוֹ שֶׁל (קוֹמָה) [קֶלַע]. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת", הֲוֵי, מַה קּוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אַף רֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת. כֵּיצַד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הֶחָצֵר. הָיָה נוֹתֵן עֶשְׂרִים אֲדָנִים שֶׁל נְחֹשֶׁת בַּצָּפוֹן וְעֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם, וְעַמּוּד בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְטַבַּעַת קְבוּעָה בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהָיָה נוֹתֵן אֶת הַקּוֹנְטִיסִין בְּמֵיתָרִין וּבְעַמּוּדִין, וְהַקּוֹנְטִיסִין אָרְכּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ שְׁלֹשָׁה, וְתוֹלֶה אֶת הַטַּבָּעוֹת בְּתוֹךְ הָאוּנְקְלִין, וְכוֹרֵךְ בָּהּ אֶת הַקֶּלַע כְּמִין קֶלַע זוֹ שֶׁל סְפִינָה, נִמְצָא הַקֶּלַע יּוֹתֵר מִן הָעַמּוּד שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מִצַּד זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מִצַּד זֶה, וְכֵן לָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמוּד חָמֵשׁ אַמּוֹת. הָיָה מְחַבֵּר אֶת הַקּוֹנְטִיסִין בְּמֵיתָרִין וּבְעַמּוּדִין, וּמְחַבְּרָן בְּתוֹךְ יְתֵדוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ יְתֵדוֹת לָאֹהֶל כָּךְ הָיוּ יְתֵדוֹת לֶחָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יט) לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכֹל עֲבֹדָתוֹ. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה מִן הַקְּלָעִים לְפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כו) "וְאֶת קַלְעֵי הֶחָצֵר" וְגוֹ', מַה מִן הַמִּשְׁכָּן לַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת כָּךְ מִן הַקְּלָעִים לְפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה [גֹּבַהּ] פִּתְחָהּ שֶׁל חָצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם וְקוֹמָה בְרֹחַב", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵשׁ אַמּוֹת", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵשׁ אַמּוֹת", לְלַמֶּדְךָ אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ (וְכוּ). [וְכֵן] לַצָּפוֹן מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יא) וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ. וְלַמַּעֲרָב חֲמִשִּׁים אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יג) וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. צֵא מֵהֶן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף, (שמות לח, טו) וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶה. מִן הַקְּלָעִים שֶׁבַּדָּרוֹם עַד הָאֹהֶל עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהָאֹהֶל עֶשֶׂר אַמָּה, וּמִן הָאֹהֶל עַד הַקְּלָעִים שֶׁבַּצָּפוֹן עֶשְׂרִים אַמָּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּמִן הַקְּלָעִים עַד הָאֹהֶל חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְהָאֹהֶל שְׁלֹשִׁים אַמָּה, וּמִן הָאֹהֶל עַד הַקְּלָעִים שֶׁבַּמַּעֲרָב עֶשְׂרִים אַמָּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק יח) אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲמִשִּׁים, זֶה לִפְנֵי הָאֹהֶל, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה וְרָחְבָּהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. כְּפִתְחוֹ שֶׁל אֹהֶל כָּךְ פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. כְּפִתְחָהּ שֶׁל חָצֵר כָּךְ פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. מִכָּאן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קַרְפַּף בֵּית סָאתַיִם כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, מְטַלְטְלִין לְתוֹכָהּ בַּשַּׁבָּת.
2