ילקוט שמעוני על התורה שע״גYalkut Shimoni on Torah 373
א׳כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ טְעוּנִין טְבִילָה חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי (שֶׁהוּא) [שֶׁהֵן] כְּקַרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת דִּכְתִיב (שמות כ, כא) "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי". מִזְבַּח הַזָּהָב, דִּכְתִיב "הַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת", אִיתְקְשׁוּ מִזְבְּחוֹת זוֹ לָזוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. אַדְּרַבָּה כֵּיוָן דִּמְצֻפִּין נִינְהוּ, נִטְמְאוּ. אֵימָא, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין. וְאִיבָּעִית אֵימָא, רַבָּנָן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמְרֵי, מַאי דַּעְתָּךְ, מִשּׁוּם דִּמְצֻפִּין, מִיבָטֵל בָּטִיל צִפּוּיָין גַּבַּיְיהוּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִסָּלָמַנְדְּרָא, וּמַה סָּלָמַנְדְּרָא שֶׁתּוֹלֶדֶת הָאֵשׁ הוּא, הַסָּךְ מִדָּמוֹ אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּל גּוּפָן אֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה כג, כט) "הַלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ", עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּכְתִיב (דברים לג, ב) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, וּמַה מִּזְבַּח הַזָּהָב שְׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כָּעֳבִי דִּינָר זָהָב כַּמָּה שָׁנִים, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵאִין מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ד, ג) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אַל תִּקְרִי 'רַקָּתֵךְ' אֶלָּא 'רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
1
ב׳(שמות כז א-ב) וְעָשִׂיתָ (מִזְבֵּחַ) [אֶת הַמִּזְבֵּחַ]. מִזְבֵּחַ, מַזִּיחַ מֵזִין מְחַבֵּב מְכַפֵּר. הַיְינוּ מַזִּיחַ הַיְינוּ מְכַפֵּר. מַזִּיחַ גְּזֵרוֹת, מְכַפֵּר עֲוֹנוֹת. תַּנְיָא. חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ. דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "רָבוּעַ" בְּבֵית עוֹלָמִים, מַה לְּהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד. וְהָתָם מִנָּלָן. דִּכְתִיב (שם) "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ", וּתְנַן "שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב", יָכוֹל לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אַרְבַּעַת רְבָעָיו" הֲוֵי מֵאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד (עֲשָׂרָה) [שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה] אַמּוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. וְרַבִּי יוֹסֵי, כִּי גָּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה בְּגָבְהָהּ גָּמִיר, דְּתַנְיָא, וְשָׁלֹש אַמּוֹת קֹמָתוֹ דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות ל, ב) "רָבוּעַ", מַה לְּהַלָּן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ אַף כָּאן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם כְּאָרְכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, כֹּהֵן עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְכָל הָעָם רוֹאִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי, וְאַתָּה אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, כו) "וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, מַה מִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאוֹמֵר "וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף", וְאוֹמֵר (להלן פסוק טו) "וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים", הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם (להלן פסוק יח) "וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת", מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁלֹש אַמּוֹת קֹמָתוֹ, מִשְּׂפַת סוֹבֵב [וּ]לְמַעְלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה, כִּי גָּמִיר גְּזֵרָה שָׁוָה בְּרָחְבָּהּ הוּא דְגָּמִיר. וּלְרַבִּי יְהוּדָה, הָא קָא מִתְחָזֵי כֹּהֵן. נְהִי דְּכֹהֵן קָא מִתְחָזֵי, עֲבֹדָה בְּיָדוֹ לָא מִתְחָזֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב (מלכים א ח, סד) "קִדַּשׁ", אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי "קִדַּשׁ". לְהַעֲמִיד בָּהּ מִזְבֵּחַ. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי, הַיְינוּ דִּכְתִיב "מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת קָטֹן מֵהָכִיל" וְכוּ'. הָכִי קָאָמַר, מִזְבַּחַ אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת קָטֹן מֵהָכִיל. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי. מַר סָבַר דָּנִין חוּץ מִחוּץ וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים, וּמַר סָבַר דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִבִּנְיָן. (שמות כז ד-ה) תְּנַן הָתָם. חוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע, כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. מִנָּא הַנֵי מִילֵי. אֲמַר רַב חִנָּא בַּר רַב קְטִינָא, דַּאֲמַר קְרָא, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ, הַתּוֹרָה נָתְנָה רֶשֶׁת לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים.
2