ילקוט שמעוני על התורה שע״חYalkut Shimoni on Torah 378

א׳וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. תַּנְיָא. (שמות ל, כג) "קַח לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ, "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ", מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, בֵּין "קַח לְךָ" בֵּין וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, מִשֶּׁל צִבּוּר, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קַח לְךָ", כִּבְיָכוֹל מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. עַד כָּאן לֹא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּקִיחוֹת דְּעָלְמָא וַעֲשִׂיּוֹת דְּעָלְמָא, קִיחוֹת דְּעָלְמָא, (שם) "קַח לְךָ סַמִּים", עֲשִׂיּוֹת דְּעַלְמָא, (במדבר י, ב) "עֲשֵׂה לְךְ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת", אֲבָל הָכָא פֵּרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ דְּמִשֶּׁלְּךָ הוּא. בַּמִּלֻּאִים מִכְּדֵי כְּתִיב "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת" (שם, ב) "וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת", לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ "קַח לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִכְּדֵי כְּתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ' (שם ה ו) "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ", לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינָּהּ, מִשֶּׁלּוֹ.

ב׳וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת. וְלֹא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים וְלֹא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת שֶׁהוּא אוֹרָה לָעוֹלָם. שֶׁמֶן זַיִת זָךְ לַמָּאוֹר. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם אִם יֵשׁ לוֹ שֶׁמֶן רַע מַדְלִיקוֹ בְּנֵר, אֲבָל הַיָּפֶה, הוּא נוֹתְנוֹ בְּתַבְשִׁילָיו, אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא שֶׁמֶן זַיִת זָךְ הָיוּ נוֹתְנִין לַמָּאוֹר וְהַשֵּׁנִי הָיוּ נוֹתְנִין לַמְּנָחוֹת, אָמַר דָּוִד (תהלים יח, כט) "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה'".

ג׳דָּבָר אַחֵר, וְאַתָּה תְּצַוֶּה. לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לְךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָעַיִן הַזּוֹ לְבָנָה וְהַשָּׁחוֹר בָּאֶמְצַע, וּמֵהֵיכָן הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת, לֹא מִן הַלָּבָן, וְאֵינוֹ כֵן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא מִן הַשָּׁחוֹר, וְעַל אוֹר עֵינֶיךָ אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד (וְאִי אַתָּה) [וְאַתָּה] מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל דְּרָכַי, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתְךָ לוֹמַר שֶׁמָּא צָרִיךְ הוּא אוֹרָה. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת עוֹשֶׂה אוֹתָם רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, לָמָּה, שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲבוֹת אוֹר, אֲבָל שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים, לָמָּה, שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לָעוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּיתִי וְאֵינִי צָרִיךְ אוֹרָה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, לָמָּה צָרִיךְ, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, שֶׁהִיא אוֹרְךָ לְפָנַי תָּדִיר. אָמַר דָּוִד, "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" וְגוֹ'.

ד׳בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת לֹא הָיְתָה הַמְּנוֹרָה צְרִיכָה לְהִנָּתֵן אֶלָּא לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת אֵצֶל הָאָרוֹן, וְהִיא נְתוּנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹרָה, וְלָמָּה אָמַר לְךָ, כְּדֵי לְזַכּוֹתְךָ לְמָאוֹר. דָּבָר אַחֵר. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ מִטָּה וְשֻׁלְחָן, הוּא נוֹתֵן הַמְּנוֹרָה מִשְּׂמֹאלוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא הַמְּנוֹרָה הָיְתָה נְתוּנָה מִימִינוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹרָה מִשֶּׁלְּךָ, וְלָמָּה אָמַר לְךָ, לְהָאִיר לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁתָּבוֹא חֲשֵׁכָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ב) "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" וְגוֹ'.

ה׳דָּבָר אַחֵר, אַתָּה מוֹצֵא, מִי שֶׁנָּתוּן בַּחֹשֶׁךְ רוֹאֶה מַה שֶּׁבָּאוֹר, וּמִי שֶׁנָּתוּן בָּאוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁבַּחֹשֶׁךְ וּמַה שֶּׁבָּאוֹר, אָמַר דָּנִיֵּאל, (דניאל ב, כב) "הוּא גַּלֵא עֲמִיקָתָא וּמִסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי, הַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה נָתוּן בְּתוֹךְ תִּיקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ה) "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם", וּבִתְקוּפַת תַּמּוּז הוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ תִּיקוֹ לְבַשֵּׁל אֶת הַפֵּרוֹת, וְאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, לָמָּה, שֶׁהוּא קָשֶׁה בְּאוֹרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּבְרִיָּה שֶׁלִּי אִי אַתָּה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, וַאֲנִי צָרִיךְ אוֹר מִשֶּׁלְּךָ, אֶלָּא לָמָּה אָמַרְתִּי לְךָ, לְהָאִיר לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא.

ו׳דָּבָר אַחֵר, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אוֹמֵר לָנוּ שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אַתָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, "כִּי אַתָּה נֵרִי ה'", וְהָאוֹר דָּר אֶצְלְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא גַּלֵא עֲמִיקָתָא" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְאוֹרְכֶם, אֶלָּא לְהַעֲלוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי הָאֻמּוֹת. (במדבר ח, ב) "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת", שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים, יִשְׂרָאֵל מְאִירִים לְמִי שֶׁהוּא מֵאִיר לְכֻלָּם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר פִּקֵּחַ לַסּוּמָא, בּוֹא וַאֲנִי מְסַמֵּךְ אוֹתְךָ, וְהָיָה מְסַמְּכוֹ וּמְהַלֵּךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר וְלַבַּיִת אָמַר פִּקֵּחַ לַסּוּמָא, צֵא וְהַדְלֵק אֶת הַנֵּר, אֲמַר לֵיהּ הַסּוּמָא, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ אַתָּה הָיִיתָ סוֹמְכֵנִי עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְאַתָּה הָיִיתָ מְלַוֶּה אוֹתִי, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי צֵא וְהַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר, אָמַר לוֹ, הַפִּקֵּחַ, שֶׁלֹּא תְּהֵא מַחֲזִיק לִי טוֹבָה שֶׁהָיִיתִי מוֹלִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ, כָּךְ הַפִּקֵּחַ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "עֵינֵי ה' [הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים] בְּכָל הָאָרֶץ", וּכְתִיב (שמות יג, כג) "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם", וְכָאן הוּא אוֹמֵר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהָאִיר לְךָ. בָּרָק הַזֶּה תּוֹלֶדֶת הָאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה הוּא וְהוּא יוֹצֵא וּמַבְהִיק כָּל הָעוֹלָם וַאֲנִי צָרִיךְ אוֹרָה. בָּשָׂר וָדָם מַדְלִיק נֵר מִנֵּר שֶׁמָּא יָכוֹל לְהַדְלִיק מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (בראשית א, ב ג) "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", וְאוֹמֵר "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ" וְגוֹ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם זְקוּקִים לְאוֹרוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא בִּזְכוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַנֵּר אָבִיא לָכֶם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּמְשָׁל כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קלב, יז) "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם אוֹרָה, שֶׁכָּךְ אָמַר יְשַׁעְיָה, (ישעיה ס, יט) "וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם".

ז׳תְּנָן הָתָם, תְּקוֹעַ אַלְפָא לְשֶׁמֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין. [אֵין מְבִיאִין] לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִין וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְאֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגֵּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם וְלֹא מִן הַכְּבוּשִׁים וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִים, וְאִם הֵבִיא פָּסוּל. שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְהַזַּיִת הַשֵּׁנִי, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְׁאָר לַמְּנָחוֹת. שְׁלִישִׁי, טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וְהֶעֱלָהוּ, וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּאֲבָנִים, זֶה הָיָה שֵׁנִי חָזַר וְטָעַן, זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. אַף הַמְּנָחוֹת הָיָה בַּדִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, וּמַה מְּנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטָּעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְאֵין זָךְ כָּתִית לַמְּנָחוֹת. אִבַּעְיָא לְהוּ, מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן. תָּא שְׁמַע. שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טָעוּן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה שֵׁנִי. פּוֹרֵק, טוֹחֵן וְטוֹעֵן, זֶה הָיָה (רִאשׁוֹן) [שְׁלִישִׁי]. רִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. וְכֵן זַיִת הַשֵּׁנִי. וְזַיִת הַשְּׁלִישִׁי טוֹעֲנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ בְּרֹאשׁ הַגַּג, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין וְכוּ', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵחַיִם אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת, לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּסַלִּין, אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל. כּוֹתֵשׁ מַנִי, רַבִּי יְהוּדָה. תּוֹךְ הַסַּל, אָתָאן לְרַבָּנָן. הַאי תַּנָא סָבַר לָהּ כְּוָותֵיהּ בְּחָדָא, וּפָלִיג עֲלֵיהּ בְּחָדָא. תָּנוּ רַבָּנָן. זָךְ. אֵין זָךְ אֶלָּא נָקִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּתִית, אֵין כָּתִית אֶלָּא כָּתוּשׁ. יָכוֹל יְהֵא זֶה פָּסוּל לַמְּנָחוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, מ) "וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין". אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַמָּאוֹר, מִפְּנֵי הַחִסָּכוֹן. מַאי חִסָּכוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

ח׳וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אֵלֶיךָ, וְלֹא לִי, לֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ, שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם, לֹא לַאֲכִילָה אֲנִי צָרִיךְ וְלֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ, "וַיַּעַשׂ לַבַּיִת חַלּוֹנֵי" וְגוֹ', (ויקרא כד, ג) "מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת", עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאִם תֹּאמַר לְאוֹרָה אָנִי צָרִיךְ, וַהֲלֹא כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרִי, אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּתָהּ. אֲמַר רָבָא, זֶה נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם. הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר.

ט׳תָּנֵי רַמִי בַּר חַמָא, פְּתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת, אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הוּא תָּנִי לָהּ וְהוּא אֲמַר לָהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ וְלֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.

י׳(שמות כז כא) יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", יָכוֹל יְהֵא כֹּהֵן אֶחָד נִכְנָס בְּשֶׁבַע נֵרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר יַעֲרֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הָא כֵּיצַד, אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵינָן עוֹרְכִין אֶלָּא אֶחָד. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהֵא דּוֹלְקִים לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, יָכוֹל יְכַבֵּם, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", הָא כֵּיצַד, "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. "לִפְנֵי ה' תָּמִיד", שֶׁיְּהֵא נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

י״אמֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר.

י״בדָּבָר אַחֵר, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. אֵין לְךָ עֲבֹדָה שֶׁכְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה, חֲצִי לוֹג לְכָל נֵר וְנֵר, מֵאוֹרְתָא וְעַד צַפְרָא. אִכָּא דְּאָמְרֵי, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה שִׁעוּר, אֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת, וְאִכָּא דְּאָמְרֵי, מִמַּטָּה לְמַעְלָה שִׁעוּר, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.