ילקוט שמעוני על התורה שפ״בYalkut Shimoni on Torah 382

א׳(פסוק לה) וְנִשְׁמַע קֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יוֹחָנָן, כַּד הֲוָה סָלִיק לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, הָיָה מְנַעְנֵעַ, עַל שֵׁם וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָזְלֵי לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי (עֲקַבְיָא) [עֲקִיבָא] בִּבְנֵי בְּרַק. שָׁהוּ שָׁם שְׁלֹשׁ עֶשְרֵה שָׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שָׁלַח וְיָדַע מַה גּוֹ בֵּיתֵיהּ. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי לָא הֲוָה יָדַע מַה גּוֹ בֵּיתֵיהּ. שָׁלְחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּתְּךָ בָּגְרָה בּוֹא וְהַשִּׂיאָהּ כוּ'. אַף עַל פִּי כֵן צָפָה רַבִּי עֲקִיבָא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר לָהֶן, כָּל מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת יֵלֵךְ וְיַשִּׂיאֶנָּה. קָם, נָסַב רְשׁוּתָא וְאָזַל. בָּעָא לָהּ בְּגוֹ בֵּיתָא, וְאַשְׁכַּח דְּפַנְיֵית לְזָוִית אוֹחֲרֵי. מָה עֲבַד, אָזַל, יָתִיב לֵיהּ עַל מַלְיָיתְהֶן דְּנַשְׁיָא וְשָׁמַע קָלָא דִּבְרִיָּיתָא אָמְרִין, בְּרַת חֲכִינַאי מַלִּי קוּלְתִיךְ וְסוּק לִיךְ. הָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאוֹם, לֹא הִסְפִּיקָה אִשְׁתּוֹ לִרְאוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָהּ. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲנִיָּה זוֹ זוֹ שְׂכָרָהּ לְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְרֵה שָׁנָה. חָזְרָה נִשְׁמָתָהּ לְגוּפָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן, וַאֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן. הָאוֹחֵז בַּאֲמָתוֹ וּמַשְׁתִּין, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עָרֹם, וְהָאוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, וְהַנִּכְנָס פִּתְאוֹם לְבֵיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. (שמות כח לו) פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'. צִיץ דּוֹמֶה כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב, וְרֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, מֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וְכָתוּב עָלָיו שְׁתֵּי שִיטִין יוּ"ד הֵ"א מִלְּמַעְלָה וְקֹדֶשׁ מִלְּמַטָּה, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, רְאִיתִיו בְּרוֹמִי וְכָתוּב עָלָיו קוֹדֶשׁ לַה' בְּשִׁיטָה אַחַת. כִּי אָתָא רַב דִּימֵי אֲמַר, מִנַּיִן לְתַכְשִׁיט כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא, מִצִּיץ, אָרִיג כָּל שֶׁהוּא טָמֵא, (ויקרא יא, לב) מֵ"אוֹ בֶגֶד", אָרִיג וְתַכְשִׁיט כָּל שֶׁהוּא, מִ"כֹּל כְּלִי", וְאַף עַל גַּב דִּבְמִדְיָן כְּתִיב, גָּמַר "כְּלִי" "כְּלִי" מֵהָתָם, מוֹסִיף שַׂק עַל הַבֶּגֶד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָרִיג, טָמֵא. לְמַאי חָזוּ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁכֵּן עָנִי קוֹלֵעַ שָׁלֹשׁ נִימִין וְתוֹלֶה בְּצַוַּאר בִּתּוֹ. תַּנְיָא. כִּפָּה שֶׁל צֶמֶר הָיְתָה מֻנַּחַת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְעָלֶיהָ צִיץ נָתוּן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת.

ב׳(שמות כח לח) וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקָּדָשִׁים וְגוֹ'. וְכִי אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא, אִם עֲוֹן פִּגּוּל, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא יט, ז) "לֹא יֵרָצֶה", אִם עֲוֹן נוֹתָר, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שם ז, יח) "לֹא יֵחָשֵׁב", הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טֻמְאָה שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִבּוּר. מַאי טֻמְאָה, אִילֵימָא שֶׁרֶץ, הֵיכָא אִישְׁתְּרָאי, אֶלָּא לָאו, טֻמְאַת מֵת, וְלָאו כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאָה בְּעָלִים בְּמֵת, אַלְמָא נִטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת מְשַׁלְּחִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן, וּבְמַאי, אִי בְּנָזִיר, (במדבר ו, ט) "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו" כְּתִיב, אֶלָּא לָאו לְעוֹשֵׂה פֶּסַח, וְלָאו כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת. לְעוֹלָם טֻמְאַת שֶׁרֶץ, וְשֵׁם טֻמְאָה בָּעוֹלָם. וְאִיכָּא דְּדַיְיקֵי וּמַיְיתִי הָכִי, עֲוֹן הַקָּדָשִׁים אֵין, עֲוֹן מַקְדִּישִׁים לָא, מַאי טֻמְאָה, אִילֵימָא טֻמְאַת שֶׁרֶץ מִי אִישְׁתְּרָאי בְּצִבּוּר, אֶלָּא לָאו טֻמְאַת מֵת, וַעֲוֹן קָדָשִׁים אֵין, עֲוֹן מַקְדִּישִׁים לָא. לְעוֹלָם טֻמְאַת שֶׁרֶץ, וְשֵׁם טֻמְאָה בָּעוֹלָם. מַתְקִיף לָהּ רַבִּי זֵירָא, אֵימָא עָוֹן יוֹצֵא, שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ בַּבָּמָה. אֲמַר אַבַּיֵּי, אֲמַר קְרָא לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה', עָוֹן דְּלִפְנֵי ה' אֵין, דְּיוֹצֵא לָא. מַתְקִיף לָהּ רַבִּי אִילְפָא, אֵימָא עֲוֹן שְׂמֹאל שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, אֲמַר קְרָא, עֲוֹן, עָוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ וּדְחִיתִיו, לַאֲפוּקֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּשְׂמֹאל הוּא. רַב אַשִׁי אֲמַר, אֲמַר קְרָא, עֲוֹן הַקָּדָשִׁים וְלֹא עֲוֹן הַמַּקְדִּישִׁים. אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב אַשִׁי, וְאֵימָא עֲוֹן בַּעֲלֵי מוּם שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ בָּעוֹפוֹת. אֲמַר לֵיהּ, עָלֶיךָ אֲמַר קְרָא, "לֹא יֵרָצֶה" (שם, כ) וְ"לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם". תָּנוּ רַבָּנָן. דָּם שֶׁנִּטְמָא וֶזָרְקוֹ בְּשׁוֹגֵג, הוּרְצָה, בְּמֵזִיד, לֹא הוּרְצָה. בְּמָה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִבּוּר בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הוּרְצָה, וּבְּכוּתִי בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, לֹא הוּרְצָה. וְרָמִינְהוּ, עַל מָה הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַדָּם וְעַל הַבָּשָׂר וְעַל הַחֵלֶב, שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִבּוּר. אֲמַר רַב יוֹסֵף, לֹא קַשְׁיָא, הָא רַבָּנָן הָא רַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר, וְאִם תָּרַם בְּשׁוֹגֵג תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, בְּמֵזִיד, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת. אִיפוּךְ. רַבִינָא אָמַר, טֻמְאָתוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הוּרְצָה, זְרִיקָתוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה. וְרַב שֵׁילָא אֲמַר, זְרִיקָתוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הוּרְצָה, טֻמְאָתוֹ, בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה. וּלְרַב שֵׁילָא, הָא קָתָנִי, שֶׁנִּטְמְאוּ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד. הָכִי קָאָמַר, נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג, זוֹרְקוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד. לְרָצוֹן לָהֶם כְּתִיב. "וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם". מִנָּא יָדְעֵי. הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ, כָּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְהִבָּעֵל, אֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִבָּעֵל. סימנן לַעֲבֵיר' הְדְרוֹקָן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, (שופטים כא, יב) "וַיִּמְצְאוּ מִיֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ [לְ]מִשְׁכַּב זָכָר". מִנָּא יָדְעוּ, הוֹשִׁיב[וּ]ן עַל פִּי חֲבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה רֵיחָהּ נוֹדֵף בְּתוּלָה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. וְנַעַבְרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ. אֲמַר קְרָא, לְרָצוֹן, וְלֹא לְפֻרְעָנוּת. אִי הָכִי בְּמִדְיָן נַמִי. אֲמַר רַב אַשִׁי, כְּתִיב (לָהֶם לְרָצוֹן) [לְרָצוֹן לָהֶם] וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲפִלּוּ לְפֻרְעָנוּת. צִיץ לֹא הָיָה כְּתָבוֹ שׁוֹקֵעַ אֶלָּא בּוֹלֵט, כְּדִינָר זָהָב, דְּבוֹלֵט, וְלֹא כְּדִינָר, דְּאִלּוּ הָתָם מִגַּוַּאי וְאִלּוּ הָכָא מֵאַבְּרָאי.