ילקוט שמעוני על התורה שפ״חYalkut Shimoni on Torah 388

א׳תַּנְיָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הַרְבֶּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג, רְאֵה כַּמָּה יוֹרָה בּוֹלַעַת, כַּמָּה עִיקָרִין בּוֹלְעִין מִמֶּנּוּ וְכַמָּה הָאוּר שׂוֹרֵף וּבוֹ נִמְשַׁח מִשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו, אַהֲרֹן וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלֻּאִים, וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, אִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה, מִפְּנֵי מַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנִיָּה, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁל עֲתַלְיָה, וִיהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. אֲמַר מַר, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. מִנָּלָן. דִּכְתִיב (ויקרא י, טו) "וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו", נֵימָא קְרָא "וְהַכֹּהֵן שֶׁתַּחְתָּיו מִבָּנָיו" מַאי הַמָּשִׁיחַ, שְׁמַע מִינָהּ דְּבָעֵי מְשִׁיחָה. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ, דִּכְתִיב (דברים יז, כ) "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו", מַלְכוּת יְרֻשָּׁה הִיא. וּמִנָּלָן דְּכִי אִיכָּא מַחֲלֹקֶת בָּעֵי מְשִׁיחָה. אֲמַר קְרָא, (שם) "בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל", בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוֹשְׁחִין, וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי, מִפְּנֵי מַחֲלָקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם בֶּן אַחְאָב. מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוֹשְׁחִין, מִנָּלָן. אֲמַר קְרָא "קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא", הוּא טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה. וּמִשּׁוּם מַחֲלֹקֶת שֶׁל יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעוֹל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בְּאֲפַרְסְמָא דָּכְיָא. וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, וּמִי הָיָה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהָתָנְיָא, מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן נִגְנְזָה צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וְאַרְגָּז שֶׁשָּׁלְחוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, ח) "וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגָּז מִצִּדּוֹ", וּמִי גְנָזוֹ יֹאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר (אֶל הַכֹּהֲנִים הָעָם הַמְקֻדָּשִׁים) [לַלְּוִיִּם הַמְבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים] לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן (בְּרִית ה') [הַקֹּדֶשׁ] בַּבַּיִת אֲשֶׁר (עָשָׂה) [בָּנָה] שְׁלֹמֹה וְגוֹ' (לִשְׁכֹּן שְׁמוֹ כִּי) אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָתְיָא שָׁם שָׁם וְאָתְיָא מִשְׁמֶרֶת מִשְׁמֶרֶת וְאָתְיָא דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת. אֲמַר רַב פַּפָּא, בְּאֲפַרְסְמָא דָּכְיָא. תָּנוּ רַבָּנָן. כֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים, כְּמִין נֵזֶר. וְאֶת הַכֹּהֲנִים, כְּמִין כ"י. מַאי כְּמִין כִּי. כְּמִין כַּף יְוָנִי. תָּנִי חָדָא, בַּתְּחִלָּה מַצִּיקִין שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי, בַּתְּחִלָּה נוֹתֵן שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו וְאַחַר כָּךְ מַצִּיק שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ. תַּנָּאֵי הִיא, דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאֲמַר מְשִׁיחָא עֲדִיפָא וְאִיכָּא לְמַאן דְּאֲמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דַּאֲמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא. מִדִּכְתִיב (ויקרא ח, יב) "וַיִּצֹק [מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה"]. וּמַאן דְּאֲמַר מְשִׁיחָא עֲדִיפָא סְבַר, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל כְּלֵי שָׁרֵת. וְהָכְתִיב (שם) "וַיִּצֹק" (לוֹ שֶׁמֶן) וּלְבַסּוֹף (שם) "וַיִּמְשַׁח". הָכִי קָאָמַר, מַה טַּעַם "וַיִּצֹק", מִשּׁוּם דְּ"וַיִּמְשַׁח". תָּנוּ רַבָּנָן. "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן". כְּמִין שְׁתֵּי טִפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת לוֹ לְאַהֲרֹן בִּזְקָנוֹ. תָּנָא כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת בְּעִיקָרֵי זְקָנוֹ, וְעַל דָּבָר זֶה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹאֵג שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה (שם, ג) "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן", מַה טַּל זֶה אֵין בּוֹ מְעִילָה וְכוּ', וַעֲדַיִן הָיָה אַהֲרֹן דּוֹאֵג שֶׁמָּא מֹשֶׁה לֹא מָעַל אֲנִי מָעַלְתִּי, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" מַה מֹּשֶׁה לֹא מָעַל אַף אַתָּה לֹא מָעַלְתָּ. תָּנוּ רַבָּנָן. אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָן, כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לג-לד) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא". תָּנוּ רַבָּנָן. הַסָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִבְהֵמָה וְכֵלִים, פָּטוּר. לְכוּתִיִּים וּמֵתִים, פָּטוּר. בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה וְכֵלִים, דִּכְתִיב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְהֵמָה וְכֵלִים לַאו אָדָם נִינְהוּ. מֵתִים נַמִי, דְּכֵיוַן דְּמִית, מֵת מִקְּרִי אָדָם לָא מִקְּרִי. אֶלָּא כּוּתִיִּים, אַמַּאי פָּטוּר. דִּכְתִיב (יחזקאל לד, לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם", אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם וְאֵין הַכּוּתִיִּים קְרוּיִים אָדָם. וְלֹא, וְהָכְתִיב "וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף". הַהוּא לַאֲפוּקֵי בְּהֵמָה. וְהָכְתִיב (יונה ד, יא) "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם". הַהוּא לַאֲפוּקֵי בְּהֵמָה. וְאִי תֵּימָא, כִּדְתָנִי תָּנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּסָךְ יֶשְׁנוֹ בְּבַל יִיסָךְ וְכָל שֶׁאֵינוֹ בְּסָךְ אֵינוֹ בְּבַל יִיסָךְ, וְכַמָּה יָסוּךְ וִיהֵא חַיָּב, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּזַיִת, בְּמַאי פְּלִיגִין, רַבִּי מֵאִיר סָבַר, עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ כְּתִיב וּכְתִיב אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ, מַה סִיכָה כָּל שֶׁהוּא אַף נְתִינָה כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר, יָלְפִינָן נְתִינָה דְּעַל זָר מִנְּתִינָה דְּעָלְמָא, מַה נְּתִינָה דְּעָלְמָא כְּזַיִת אַף נְתִינָה דְּהָכָא כְּזַיִת. הַסָּךְ מְלָכִים וְכֹהֲנִים, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. רַבִּי מֵאִיר סְבַר, וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר כְּתִיב, וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן נַמִי הָשְׁתָּא הָא זָרִים נִינְהוּ. וְרַבִּי יְהוּדָה סְבַר, בָּעִינָן עַד דְּאִכָּא זָר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן מֵעִיקָרָא לָאו זָרִים נִינְהוּ. גּוּפָא. תָּנִי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּסָךְ יֶשְׁנוֹ בְּבַל יִיסָךְ. אֲמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמְרֵת, לֹא יִיסָךְ כְּתִיב, קְרִי בֵּיהּ לֹא יָסִיךְ וּקְרִי בֵּיהּ לֹא יֵיסוּךְ. תָּנִי רַב חֲנַנְיָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא, מִנַּיִן לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּטַל מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל רֹאֹשׁוֹ וְנָתַן עַל בְּנֵי מֵעָיו, מִנַּיִן שֶׁחַיָּב. שֶׁנֶּאֱמַר עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לְרַב אַשִׁי, מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא, כֹּהֵן שֶׁסָּךְ שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעַגֵּל בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲמַר לֵיהּ, הָתָם כְּתִיב (ויקרא כב, ט) "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" וְכֵיוָן דְּאֲחַלוּהוּ הָא אִיתְּחַל, אֲבָל גַּבֵּי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כְּתִיב (שם, כא, יב) "כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו". שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, הִין וַחֲצִי הִין וְכוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם הִין וְכִי מֶה הָיָה הִין מְשַׁמֵּשׁ, אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לוֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד אֶת מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל לוֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר לוֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנָן. וְרַבָּנָן, הוּא הִין דַּעֲבַד מֹשֶׁה לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, דִּכְתִיב וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. מַר סָבַר כֵּיוָן דִּלְדוֹרוֹת לָא הֲוָה צָרִיךְ, לְפִי שָׁעָה הוּא דְּעָבְדֵיהּ וְאִיגְנַז. וְאִידָךְ, כֵּיוָן דַּהֲוָה הֲוָה. הִין, תְּרֵיסַר לוֹגֵי, דִּכְתִיב שֶׁמֶן זַיִת הִין, וּכְתִיב (פסוק לא) שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה זֶה בְּגִימַטְרִיָּא תְּרֵיסָר הֲוֵי.

ב׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אַחַת, חִלּוּק חַטָּאוֹת בֵּינֵיהֶן, וּמַאי הִיא, מְפַטֵּם וְסָךְ שְׁנֵי לָאוִין [דִּכְתִיב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וְגוֹ'] וּכְתִיב אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַף אֲנַן נַמִי תְנִינָן, הַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶׁמֶן וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת וַהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לָמָּה לֵיהּ דְּתָנָא הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת בְּמִיצְעָא, הָא קָא מַשְׁמַע לָן מַה קְּטֹרֶת לָאו בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף הַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן וְסָךְ נַמִי כֵּיוָן דְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמָהּ חַיָּבִין עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְכִי תֵימָא מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי מַתְנִי פִיטוּמֵי גַּבֵּי הֲדָדֵי, נִיתְנִי אִפְּכָא הַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת וְהַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן וְהַסָּךְ שֶׁמֶן, מַאי קָא מַשְׁמָע לָן, דְּיֵשׁ חִלּוּק חַטָּאת בֵּינַיְיהוּ קָא מַשְׁמַע לָן. סַמִּים . (שמות ל לד-לו) תָּנוּ רַבָּנָן. הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת לִלְמֹד בָּהּ [אוֹ] עַל מְנַת לְמָסְרָהּ לַצִבּוּר, פָּטוּר. לְהָרִיחַ בָּהּ, חַיָּב. וְאִם הֵרִיחַ בָּהּ, פָּטוּר אֶלָּא שֶׁמָּעַל. מִי אִיכָּא מְעִילָה בְּרֵיחַ, וְהָאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִי אֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְעִילָה. אֲמַר רַב פַּפָּא. קוֹל וּמַרְאֶה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה כְּלָל. וְרֵיחַ, לְאַחַר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן. פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִפּוֹרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוָּרְיָן עַתִּיק, מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף, בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה, יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, דַּאֲמַר "קֹדֶשׁ (הִיא) [הוּא] קֹדֶשׁ (תִּהְיֶה) [יִהְיֶה] לָכֶם" כָּל מַעֲשֶׂיהָ לֹא יְהוּ אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ. מוֹתַר הַקְּטֹרֶת מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ, מַפְרִישִׁין הֵימֶנָּה שְׂכַר הָאֻמָּנִין, מְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מָעוֹת הָאֻמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לָאֻמָּנִים בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה כְּאֶחָד מִסַּמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. תָּנוּ רַבָּנָן. קְטֹרֶת הָיְתָה נַעֲשֵׂית שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנֶה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה נֶגֶד יְמוֹת הַשָּׁנָה, שְׁלֹשָׁה מָנִין יְתֵרִין שֶׁמֵּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל מַכְנִיס מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהַשְׁאָר נִתֶּנֶת לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, כִּדְתַּנְיָא הַקְּטֹרֶת וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן. אֶחָד לְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעִים שָׁנָה מְפַטְּמִין אֶת הַקְּטֹרֶת לַחֲצָאִין, לְפִיכָךְ יָחִיד שֶׁפִּטֵּם לַחֲצָאִין, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן) הַסְּגָן. אֲבָל שְׁלִישׁ וּרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְתִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס. מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרָבָא, דַּאֲמַר, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁפִּטְּמוֹ לַחֲצָאִין, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ, כָּמֹהוּ לֹא תַעֲשׂוּ אֲבָל חֶצְיוֹ תַּעֲשׂוּ, קְטֹרֶת שֶׁפִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, חַיָּב, דִּכְתִיב בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא (תַעֲשֶׂה) [תַעֲשׂוּ], כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְהָא אֶפְשָׁר דְּעָבְדֵת פְּרָס שַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבָּיִם.