ילקוט שמעוני על התורה שפ״טYalkut Shimoni on Torah 389

א׳תָּנוּ רַבָּנָן. הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בַּמַּכְתֶּשֶׁת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בִּימוֹת הַחַמָּה מְנַעֲרָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַפֵּשׁ. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים צוֹבְרָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָפוּג אֶת רֵיחָהּ. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר, הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִין, שֶׁמֵּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל מַכְנִיס מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. נוֹתֵן אוֹתוֹ לַמַּכְתֶּשֶׁת מֵעֵרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקוֹ יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. דְּתַנְיָא. (ויקרא טז, יב) "דַּקָּה" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר דַּקָּה. שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. אֲמַר מַר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב. מְסַיֵּעַ לֵיה לְרַבִּי יוֹחָנָן. דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּשֵׁם הַדִּבּוּר רַע לַיַּיִן כָּךְ הַדִּבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אַחַד עָשָׂר סַמָּנִין נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. אָמַר רַב הוּנָא. מַאי קְרָאָה, דִּכְתִיב קַח לְךָ סַמִּים הָא תְרֵין, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה הָא חֲמִשָּׁה, וְסַמִּים אַחֲרִינֵי חֲמִשָּׁה כַּחֲמִשָּׁה קָמָא, הָא עֲשָׂרָה, וּלְבֹנָה זַכָּה הָא אֶחָד עָשָׂר. אֵימָא, סַמִּים כְּלָל, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה פְּרָט, סַמִּים חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף אַף כָּל שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. וְכִי תֵימָא אִם כֵּן נִכְתּוּב קְרָא חָד פְּרָטָא. לָא, מַצְרָךְ צְרִיכֵי, דְּאִי כְּתַב נָטָף הֲוָה אֲמִינָא מִין אִילָן אִין אֲבָל גִּדּוּלֵי קַרְקַע אֵימָא לָא, לְהָכִי כְתַב תּוּ שְׁחֵלֶת, וְאִי כְתַב שְׁחֵלֶת הֲוָה אֲמִינָא גִּידּוּלֵי קַרְקַע אִין אֲבָל מִין אִילָן אֵימָא לָא, מִשּׁוּם הָכִי הָדַר כָּתַב תוּ נָטָף, וְחֶלְבְּנָה לְגוּפֵיהּ אֲחַת מִפְּנֵי שֶׁרֵיחָהּ רַע. אִם כֵּן מִקַּח לְךָ נַפְקָא לֵיהּ. וְאֵימָא סַמִּים בַּתְרָאֵי תְּרֵין נִינְהוּ כִּי סַמִּים קַדְמָאֵי. אִם כֵּן, נִכְתּוּב קְרָא סַמִּים סַמִּים גַּבֵּי הֲדָדֵי, וְסוֹף נִכְתּוּב נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא. סַמִּים כְּלָל, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה פְּרָט, סַמִּים חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף אַף כָּל שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. אוֹ אֵינוֹ כְּלָל כִּכְלָל רִאשׁוֹן וּפְרָט כִּפְרָט רִאשׁוֹן. אָמְרֵת לָאו, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן בְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. אָמַר מַר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּלָל כִּכְלָל רִאשׁוֹן וְכוּ'. מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ. הָכִי קַשְׁיָא לֵיהּ כִּי הֵיכָא דְּקַשְׁיָא לָן, אֵימָא סַמִּים בַּתְרָאֵי תְּרֵין כִּי סַמִּים קַדְמָאֵי תְּרֵין, הֲדַר (שָׁנְיֵא) [שָׁנְיֵה] כִּדִשָׁנִין דְּאִם כֵּן נִכְתּוּב קְרָא סַמִּים סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה. מַאי פְּרָט כִּפְרָט רִאשׁוֹן. הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, מִינֵי אִילָנוֹת יַלְפִינָן מִן נָטָף וְגִדּוּלֵי קַרְקַע יַלְפִינָן מִן שְׁחֵלֶת וְנֵילַף נַמִי מִן לְבֹנָה זַכָּה דַּאֲפִלּוּ בְּחַד צַד דְּנֵיתֵי דָּבָר שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹטֵר, הֲדַר אָמַר אִם כֵּן נִכְתּוּב קְרָא לְבֹנָה זַכָּה בֵּי מִיצְעֵי דְּנֵילַף מִנֵּיהּ וְחֶלְבְּנָה לְבַסּוֹף. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֲמַר, מִן גּוּפָהּ, מַה לְּשׁוֹן קְטֹרֶת דָּבָר שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה. אֲמַר רַב חֲנִינָא בַּר בּיזְנָא אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהֶן מִן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בְּסַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. אַבַּיֵּי אֲמַר, מֵהָכָא "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ".

ב׳(שמות לא ב-ט) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן. רָעָב, דִּכְתִיב (מלכים ב ח, א) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב". (ושובע) [וְשָׂבָע], דִּכְתִיב (יחזקאל לו, כט) "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ". פַּרְנָס, דִּכְתִיב רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק. אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן לְפָנַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל. אָמְרוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם הָגוּן וּלְפָנֶיךָ הָגוּן, עָלֵינוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ נִקְרָא. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים, הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ, עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִנְהָג שֶׁל עוֹלָם, אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר עֲשֵׂה אָרוֹן כֵּלִים וּמִשְׁכָּן, כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם, אֶלָּא שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים. אָמַר לוֹ, הֵן, שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ. אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב. יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּתִיב הָכָא (שמות לה, לא) וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּכְתִיב הָתָם "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה", וּכְתִיב (שם, כ) "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ". אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" וְגוֹ'. שְׁמַע רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעֲרָבָא וְאָמְרָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ, אֲנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ דִּכְתִיב (פסוק ו') וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה.