ילקוט שמעוני על התורה שצ״הYalkut Shimoni on Torah 395

א׳(שמות לג יד-יט) הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. הַרְאֵנִי מִדָּה שֶׁאַתָּה מַנְהִיג בָּהּ הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ. אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל מִדּוֹתַי. פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵי. מַאי דִּכְתִיב פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה. הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם וְאָנִיחַ לְךָ. מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַצִּין לָאָדָם בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ. אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז ש"מ). וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ. בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ. בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ יֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ. אָמַר לוֹ. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע בֶּן צַדִּיק, צַדִּיק וְרַע לוֹ, צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. וְהָכְתִיב "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים", וּכְתִיב (דברים כד, טז) "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים". לָא קַשְׁיָא, הָא בְּאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן, הָא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן. אֶלָּא הָכֵי קָאֲמַר. צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, זֶה צַדִּיק גָּמוּר, צַדִּיק וְרַע לוֹ, צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר וְכוּ'. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דַּאֲמַר רַבִּי מֵאִיר, שְׁתַּיִם נָתְנוּ לוֹ וְאַחַת לֹא נָתְנוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְרִחַמְתִּי וְגוֹ', אֲפִלּוּ אֵינוֹ הָגוּן.

ב׳(שמות לג כ-כג) וַיֹּאמֶר הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. הִנֵּה אֲנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְגוֹ', מְקוֹמִי טָפֵל לִי וְאֵינִי טָפֵל לִמְקוֹמִי. וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי. כָּל טוּבִי. זֶה מִדַּת הַטּוֹב וּמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל מַתַּן שָׂכָר, שֶׁמְּתֻקָּנוֹת לַצַּדִּיקִים. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָאוֹצָר הַזֶּה שֶׁל מִי הוּא. אָמַר לוֹ. שֶׁל עוֹשֵׂי צְדָקָה. וְזֶה שֶׁל מִי. שֶׁל מְכַלְכְּלֵי יְתוֹמִים. וְכֵן כָּל אוֹצָר וְאוֹצָר, עַד שֶׁרָאָה אוֹצָר אֶחָד. אָמַר לוֹ. זֶה שֶׁל מִי הוּא. אָמַר לוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִשְּׂכָרוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, אֲנִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן. אֲשֶׁר נֵחֹן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אָחֹן.

ג׳וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי. בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לַעֲמֹד עַל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, וְעַל שַׁלְוָתָן שֶׁל רְשָׁעִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא תוּכַל וְגוֹ'. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן שַׁלְוָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, י) "וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי. בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי מַרְאֶה לְךָ מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל יְרֵאִים, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מַרְאֶה לַצַּדִּיקִים הַטּוֹב שֶׁהוּא צָפוּן לָהֶם, אָמַר דָּוִד (תהלים לא, כ) "מָה רַב טוּבְךָ" וְגוֹ'.