ילקוט שמעוני על התורה שצ״וYalkut Shimoni on Torah 396

א׳וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה. כְּשֶׁרָצִיתִי, לֹא רָצִיתָ, וְעַכְשָׁיו אַתָּה רוֹצֶה, אֵין אֲנִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֲמַר רַבִּי יוֹנָתָן. בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר (שם) "כִּי יָרֵא" זָכָה "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". בִּשְׂכַר (שמות ג, ו) "מֵהַבִּיט", (במדבר יב, ח) "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי. מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.

ב׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אִלְמָלֵא נִשְׁתַּיֵּר בַּמְּעָרָה, שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי הָאוֹרָה.

ג׳שָׁאַל אַנְדְּרִיָּנוּס קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ. יֵשׁ אָדוֹן לָעוֹלָם. אֲמַר לֵיהּ. וְכִי עוֹלָם שֶׁל הֶפְקֵר הוּא. אָמַר לוֹ. וּמִי בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אָמַר לוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא וְגוֹ'. אָמַר לוֹ, וְלָמָּה אֵינוֹ נִגְלֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבְּרִיּוֹת וּתְהֵא אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן. אָמַר לוֹ. לְפִי שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּזִיווֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. אָמַר לוֹ. אִם אֵינְךָ מַרְאֶה, אֵינִי מַאֲמִינְךָ. לַחֲצִי הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר לוֹ. הִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ וְאַתָּה רוֹאֵהוּ. אָמַר לוֹ. וּמִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ. אָמַר לוֹ. וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר, וּמַה הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבְוָן מִמְּשַׁמְּשִׁין שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזִּיווֹ מָלֵא עוֹלָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְאֵימָתַי הוּא מְגַלֶּה כְבוֹדוֹ, כְּשֶׁיֹּאבְדוּ אֱלִילִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, יח) "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף", וְאַחַר כָּךְ (שם, יא) "וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ", וְאוֹמֵר (שם מ, ה) "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'" וְגוֹ'. אֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה מִן הַגּוּף עַד שֶׁתִּרְאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי .

ד׳(שמות לד א-ב) פְּסָל לְךָ. אֲמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. מִפְּסֹלֶת הַלּוּחוֹת הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר פְּסָל לְךָ, שֶׁיְּהֵא פְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ. אֲמַר רַבִּי חָנָן. מֶחְצַב אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, וּמִשָּׁם הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה. בַּתְּחִלָּה לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְמֹשֶׁה וּלְזַרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כז) "כְּתָב לְךָ", פְּסָל לְךָ, מַה פְּסָלְתָּן שֶׁלְּךָ, אַף כְּתָבָן שֶׁלְּךָ. מֹשֶׁה נָהַג בָּהּ טוֹבַת עַיִן וּנְתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ". אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְחָכָם וְעָנָיו, וְכֻלָּן מִמֹּשֶׁה. גִּבּוֹר. דִּכְתִיב "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וְגוֹ' וָאֶשְׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם", וְתַנְיָא הַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה עָשִׁיר. דִּכְתִיב פְּסָל לְךָ. חָכָם. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ, חֲמִשִּׁים שֲׁעַרֵי בִינָה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה, חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ו) "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים". עָנָיו. דִּכְתִיב (במדבר יב, ג) "וְהָאִיש מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד".

ה׳הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה מִי צָרִיךְ לִתֵּן שְׂכַר כְּתַב קִדּוּשִׁין. כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים. אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, וְהֶחָתָן נוֹתֵן שָׂכָר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים", זֶה מֹשֶׁה, (שמות לב, יט) "וַיַּשְׁלֵךְ (מֹשֶׁה) [מִיָּדָו] אֶת הַלֻּחֹת", (שם) "וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים", וְעֵת הָיָה שֶׁהֶחֱזִירָם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר פְּסָל לְךָ וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ז, ט) "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס", וּמִי זֶה שֶׁכָּעַס, זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֹשֶׁה, הָיִיתָ מֵפִיג חֲמָתְךָ בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, מְבַקֵּשׁ אַתְּ שֶׁאָפִיג אֶת חֲמָתִי, וְאַתְּ רוֹאֶה שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ לְשָׁעָה. אָמַר לוֹ. וּמַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת לְךָ, לָתֵת עָלֶיךָ קַטְדִּיקִי, אַתְּ שְׁבַרְתְּ וְאַתְּ מַחֲלִיף, פְּסָל לְךָ. כְּתִיב (ויקרא ה, כג) "וְהֵשִׁיב וְגוֹ' אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַלּוּחוֹת לֹא הָיוּ מֻפְקָדוֹת בְּיָדְךָ. וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר . וְכָתַבְתִּ[י] עַל הַלֻּחֹת. וּכְתִיב (שמות לב, טז) "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה". מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, וְהָלַךְ וְהֵבִיא אֶת הַלַּבְלָר וְאֶת הַדְּיוֹ וְאֶת הַקּוֹלְמוֹס וְאֶת הַשְּׁטָר וְאֶת הָעֵדִים. קִלְקְלָה, הִיא מֵבִיאָה אֶת הַכֹּל, דַּיָּהּ שֶׁיִּתֵּן לָהּ הַמֶּלֶךְ כְּתָב וְזֵכֶר יַד שֶׁלּוֹ, אַתָּה שִׁבַּרְתָּ אוֹתָם, אַתָּה מַחֲלִיף אוֹתָם.