ילקוט שמעוני על התורה שצ״חYalkut Shimoni on Torah 398
א׳(שמות לד ג) גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ. תַּנְיָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִינַי שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו אָמְרָה תּוֹרָה גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ נִסְתַּלְקָה שְׁכִינָה אָמְרָה תּוֹרָה (שמות יט, יג) "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר". וְכֵן מָצִינוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי אָמְרָה תּוֹרָה "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" הֻגְלַל הַפָּרֹכֶת הֻתְּרוּ זָבִין וּמְצֹרָעִין לִכָּנֵס לְשָׁם.
1
ב׳(שמות לד ו-י) וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה, אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנַי, יַעֲשׂוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶּה וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם אֲנִי מְשַׁמֵּר לָאָדָם עֲווֹנוֹתָיו רִאשׁוֹנִים, אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד, אֶלָּא עָלַי לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹנָה וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה. עָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה, וְהֶעֱבִיר כָּל מַה שֶּׁחָטְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, אַל תִּקְרֵי 'וַיַּעֲבֹר' אֶלָּא 'וַיַּעֲבֵר'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (מיכה ז, יח) "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע". ה' ה'. אֲנִי הוּא קֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם, וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁחָטָא וְיַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית. אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. הֵיכֵי עֲבַד. רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר. כּוֹבֵשׁ, דִּכְתִיב (שם, יט) "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנּוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ". רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא אֲמַר. נוֹשֵׂא, שֶׁנֶּאֱמַר נֹשֵׂא עָוֹן. תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה, וְעָוֹן עַצְמוֹ אֵינוֹ נִמְחָק וְאִי אִכָּא רֻבָּא עֲוֹנוֹת מֵיחְשַׁב בַּהֲדַיְיהוּ. אֲמַר רָבָא. כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "נֹשֵׂא עָוֹן" לְמִי נֹשֵׂא עָוֹן, לְמִי (שם) שֶׁ"עֹבֵר עַל פֶּשַׁע". רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חֲלַשׁ. עַל רַב פַּפָּא לִשְׁיוּלֵי בֵּיהּ. חֲזָא דְּתְקִיף לֵיהּ עָלְמָא טוּבָא. אֲמַר לְהוּ. צְבִיתוּ לֵיהּ זְוַודְתָּא. לְסוֹף אִיתְפַּח. הֲוָה קָא מִכְסִיף רַב פַּפָּא לְמֶחְזְיֵיהּ. אֲמַר לוֹ. הָכֵי הֲוָה, וַאֲמַר לְהוּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוֹאִיל וְלָא מוּקֵי בְּמִלֵּי לָא תִשְׁתָּעוּ בַּהֲדֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן", לְמִי שֶׁ"עֹבֵר עַל פֶּשַׁע". "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ", אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ. "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ", וְלֹא כָּל נַחֲלָתוֹ, לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירָיִם. אִילְפָא רָמֵי. כְּתִיב וְרַב חֶסֶד, וּכְתִיב וֶאֱמֶת. בַּתְּחִלָּה וֶאֱמֶת, וּלְבַסּוֹף וְרַב חֶסֶד. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה חַיָּב (לא') [לוֹ אֶחָד] מֵאָה מָנֶה. שָׁלַח עָלָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ, בּוֹא וַעֲשֵׂה עִם הַמֶּלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. הָיָה מֵצֵר. שָׁלַח עָלָיו אַחֵר וְאָמַר לוֹ, בּוֹא וַעֲשֵׂה עִם הַמֶּלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. שׁוּב הָיָה מֵצֵר. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ, עָמַד בַּלַּיְלָה וְנָטַל כִּיס אֶחָד, וְנָתַן לְתוֹכוֹ מֵאָה מָנֶה, וּזְרָקוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְעָמַד וְקִבֵּל הַכִּיס, וְהִתְחִיל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח עָלָיו אַחֵר, אָמַר לוֹ, בּוֹא וַעֲשֵׂה עִם הַמֶּלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, בָּא וּפָרַע לוֹ מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב לוֹ, נִמְצָא זֶה פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ. כָּךְ הַבְּרִיּוֹת, עָשָׂה אָדָם עֲבֵרָה חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה וְהוּא מוֹלִיד בֵּן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וְנוֹטְלוֹ הֵימֶנּוּ, נִמְצָא זֶה פּוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ, וְהַגּוּף בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד".
2