ילקוט שמעוני על התורה שצ״טYalkut Shimoni on Torah 399
א׳אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. מַאי דִּכְתִיב אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלָא כְתִיב אֶרֶךְ אַף. מַאֲרִיךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים. תַּנְיָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָלוּי לְאַלְפַּיִם, הָכָא כְתִיב (נֹצֵר) ["וְעֹשֶׂה] חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי", וְהָתַם כְּתִיב (דברים ז, ט) "לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר", הַאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ וְהַאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ. פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת ).
1