ילקוט שמעוני על התורה ת׳Yalkut Shimoni on Torah 400

א׳וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. מֶה רָאָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. רַבָּנָן אַמְרֵי. אֱמֶת רָאָה. תַּנְיָא כְּמַאן דַּאֲמַר אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה, כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מָצָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵב וְכוֹתֵב אֶרֶךְ אַפַּיִם, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַצַּדִּיקִים, אָמַר לוֹ, אַף לָרְשָׁעִים, אָמַר לוֹ, רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, אֲמַר לֵיהּ, הָשַׁתָּא חָזִית דְּמִבָּעֵי לָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אָמַר לוֹ, לֹא כַךְ אָמַרְתָּ, לַצַּדִּיקִים, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כַךְ אָמַרְתָּ לִי אַף לָרְשָׁעִים, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (במדבר יד, יז) "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'" וְגוֹ', הַיְינוּ דִּכְתִיב "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד" וְגוֹ', וּסְמִיךְ לֵי' (שם צד, א) "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה", שְׁמַע מִינָּהּ אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה.

ב׳אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. נֹשֵׂא עֲוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נֹשֵׂא עָוֹן, חוֹטֵף שְׁטַר אֶחָד מִן הָעֲבֵרוֹת, וְהַזְּכֻיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. (שם סב, יג) "וּלְךָ ה' חָסֶד", וְאִי לֵית לֵיהּ, אַתְּ יָהִיב מִן דִּידָךְ, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חָסֶד. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה, וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שַׁכְחָן, מַה טַּעַם, נֹשֵׂא עָוֹן, נֹשֵׂא כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר, "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה". (שמות לד יד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר (כָּתוּב בְּרֶמֶז רפ"ח). (שמות לד טו) וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִבְחוֹ. תַּנְיָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ עוֹבְדֵי אֱלִילִים בְּטָהֳרָה הֵן. כֵּיצַד. כּוּתִי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְזִמֵּן אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבָּעִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁלָּהֶן (וְהוּא) [וְשַׁמָּשׁ שֶׁלָּהֶן] עוֹמֵד עֲלֵיהֶן, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ" וְגוֹ'. אֵימָא עַד דְּאָכִיל. אִם כֵּן לֵימָא קְרָא "וְאָכַלְתָּ מִזִבְחוֹ", מַאי "וְקָרָא לְךָ", מִשְּׁעַת קְרִיאָה. (שמות לד יז-יח) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. כָּל הַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד אֱלִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר (כָּתוּב בְּרֶמֶז (ש"ט)). (שמות לד יט) וְכָל מִקְנְךָ תִּזָכָר ).