ילקוט שמעוני על התורה תל״דYalkut Shimoni on Torah 434

א׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בָּהּ תַּרְתִּין שִׁיטִין (דברים טו, ד) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן", כְּשֶׁהוּא בָּא לְדָבָר אַחֵר (שם טו, יא) 'כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן' מִקִּרְבְּכֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בָּהּ שִׁיטָה אוֹחַרֵי (שם כז, יב) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם", וּכְשֶׁהוּא בָּא לְדָבָר אַחֵר אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְקַלֵּל אֶת הָעָם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם צַדִּיקִים כּוֹבְשִׁים אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה".

ב׳אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהֵא קָרְבָּנְךָ דּוֹמֶה לְקָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, מַה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ וְלֹא הִקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים, אַף אַתָּה לֹא תַּקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים, וְאִם עָשִׂיתָ כֵן (תהלים סט, לב) "וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס".

ג׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְסָמַךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין הַגּוֹיִים סוֹמְכִין, וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה מִדַּת תְּנוּפָה אוֹ מִדַּת סְמִיכָה, מְרֻבָּה מִדַּת תְּנוּפָה מִמִּדַּת סְמִיכָה, שֶׁתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּדָבָר שֵׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּסְמִיכָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אִם מִעַטְתָּם מִתְּנוּפָה מְרֻבָּה לֹא תְּמַעְטֵם מִסְּמִיכָה מְעוּטָה, אַתָּה אוֹמֵר בְּצַד זֶה נִתְרַבְּתָה תְּנוּפָה וְנִתְמַעְטָה סְמִיכָה, אוֹ בְּצַד זֶה נִתְרַבְּתָה סְמִיכָה וְנִתְמַעֲטָה תְּנוּפָה שֶׁהַסְמִיכָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַחוֹבְרִין וְאֵין תְּנּוּפָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַחוֹבְרִין, וְאִם מִעַטְתָּם מִתְּנוּפָה מוּעֶטֶת אֲמַעַטָּם מִסְּמִיכָה מְרֻבָּה הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּסְמִיכָה מַה שֶּׁאֵין בִּתְנוּפָה, וּבִתְנוּפָה מַה שֶּׁאֵין בִּסְמִיכָה צָרִיךְ לוֹמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְסָמַךְ", בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין, וְאֵין הַגּוֹיִים סוֹמְכִין. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין, וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת, רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת. אָמַר רַבִּי יוֹסִי אָמַר לִי אַבָּא אֶלְעָזָר, פַּעַם אַחַת הָיָה לָנוּ עֵגֶל שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וְהוֹצַאֲנוּהוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים וְסָמְכוּ עָלָיו הַנָּשִׁים, וְכִי יֵשׁ סְמִיכָה בְּנָשִׁים, אֶלָּא מִפְּנֵי נַחַת רוּחַ שֶׁל נָשִׁים. יָכוֹל לֹא יִסְמְכוּ עַל הָעוֹלוֹת, שֶׁאֵין הָעוֹלוֹת טְעוּנוֹת תְּנוּפָה, אֲבָל יִסְמְכוּ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁהַשְּׁלָמִים טְעוּנִין תְּנוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" לְרַבּוֹת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּשֵׁם שֶׁאֵין סוֹמְכוֹת עַל הָעוֹלוֹת, כָּךְ אֵין סוֹמְכוֹת עַל הַשְּׁלָמִים.

ד׳הַכֹּל סוֹמְכִין חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דְּלָאו בְּנֵי דֵּעָה נִינְהוּ, נָכְרִי נַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין הַגּוֹיִים סוֹמְכִין. אֶלָּא סוּמָא מַאי טַעְמָא לֹא, רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי חָד אָמַר, אָתְיָא סְמִיכָה מִזִּקְנֵי הָעֵדָה, וְחָד אָמַר אָתְיָא סְמִיכָה מֵעוֹלַת רְאִיָּה, וּלְמָאן דְּאָמַר מֵעוֹלַת רְאִיָּה מַאי טַעְמָא לֹא יָלִיף מִזִּקְנֵי הָעֵדָה, דָּנִין יָחִיד מִיָּחִיד וְאֵין דָּנִין יָחִיד מִצִּבּוּר וּלְמָאן דְּיָלִיף מִזִּקְנֵי הָעֵדָה מַאי טַעְמָא לֹא יָלִיף מֵעוֹלַת רְאִיָּה, דָּנִין מִידִי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ מִמִּידִי דִּכְתִיב בֵּיה סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ, לְאַפּוּקֵי עוֹלַת רְאִיָּה דְּהִיא גּוּפָהּ מֵעוֹלַת נְדָבָה גְּמִיר. תָּנֵי תַּנָּא קָמֵיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט", כְּמִשְׁפַּט עוֹלַת נְדָבָה, לִמֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה סְמִיכָה. אָדָם, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים מִכֶּם לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָרִין, וּמַה רָאִיתָ, אֵימָא מִכֶּם לְרַבּוֹת מוּמָרִים אָדָם לְהוֹצִיא גֵּרִים, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי בְּרִית, אַף גֵּרִים מְקַבְּלֵי בְּרִית, יָצְאוּ מוּמָרִים שֶׁאֵינָן מְקַבְּלֵי בְּרִית. אִי מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְקַבְּלֵי בְּרִית, אַף מוּמָרִים בְּנֵי מְקַבְּלֵי בְּרִית, יָצְאוּ גֵּרִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי מְקַבְּלֵי בְּרִית, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִכֶּם" וְעַכְשָׁו אַל תֹּאמַר אֶלָּא מַה יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלֵי בְּרִית אַף הַגֵּרִים מְקַבְּלֵי בְּרִית, יָצְאוּ מוּמָרִים שֶׁאֵינָן מְקַבְּלֵי בְּרִית.

ה׳תַּנְיָא "מִכֶּם" וְלֹא כֻּלְּכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָרִים מִכֶּם, בָּכֶם חִלַּקְתִּי וְלֹא בָּאֻמּוֹת מִן הַבְּהֵמָה, לְהָבִיא בְּנֵי אָדָם הַדּוֹמִין לִבְהֵמָה מִכָּאן אָמְרוּ מְקַבְּלִין קָרְבָּנוֹת מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן בִּתְשׁוּבָה, חוּץ מִן הַמּוּמָר, וּמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן, וּמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא. הָא גּוּפָא קָשְׁיָא אָמַרְתָּ מִכֶּם וְלֹא כֻּלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָר, וְהָדָר תָּנֵי מְקַבְּלִין קָרְבָּנוֹת מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הָא לֹא קַשְׁיָא רֵישָׁא מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מְצִיעָתָא מוּמָּר לְדָבָר אֶחָד אֵימָא סֵיפָא חוּץ מִן הַמּוּמָר וּמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא. הַאי מוּמָר הֵיכִי דָמִי אִי מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה הַיְנוּ רֵישָׁא, אִי מוּמָר לְדָבָר אֶחָד קָשְׁיָא מְצִיעָתָא אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר חוּץ מִן הַמּוּמָר לְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּלְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, וּמוּמָר לֶאֱלִילִים הָוֵי מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.