ילקוט שמעוני על התורה תל״הYalkut Shimoni on Torah 435
א׳וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא (ויקרא ד, כז) "מֵעַם הָאָרֶץ" פְּרָט לְמוּמָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן (ויקרא ד, כב-כג) "אֲשֶׁר לֹא תֵּעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם. אוֹ הוֹדַע אֵלָיו" הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ, לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ אֵינוֹ מֵבִיא (עַל) קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ, וְאַמְרִינָן מַאי בֵּינַיְהוּ, אָמַר רַב הַמְנוּנָא מוּמָר לֶאֱכֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, חָדָא בְּחַטָּאת וְחָדָא בְּעוֹלָה, וּצְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמְעִינָן חַטָּאת מִשּׁוּם דִּלְכַפָּרָה הִיא, אֲבָל עוֹלָה דִּלְדוֹרוֹן הִיא אֵימָא לִקָּבֵל מִנֵּיהּ, וְאִי אַשְׁמְעִינָן עוֹלָה מִשּׁוּם דְּלָאו חִיּוּבָא הוּא, אֲבָל חַטָּאת דְּחִיּוּבָא הוּא אֵימָא לִקָּבֵל מִנֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּהֵמָה גְּרִיעוּתָא הִיא וְהָכְתִיב "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'", וְאָמַר רַב יְהוּדָה אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת וּמְשִׂימִים עַצְמָם כִּבְהֵמָה הָתָם כְּתִיב אָדָם וּבְהֵמָה, הָכָא בְּהֵמָה לְחוּדָהּ וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה מַעֲלִיּוּתָא הוּא, וְהָכְתִיב (ירמיה לא, כו) "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה", הָתָם הָא חִלְּקֵיהּ קְרָא זֶרַע אָדָם לְחוּד וְזֶרַע בְּהֵמָה לְחוּד. אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם, יָכוֹל גְּזֵרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יַקְרִיב", הָא אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. קָרְבָּן לַה', שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדְּשׁוֹ לְהַקְרִיב, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַה' עוֹלָה, לַה' חַטָּאת, לַה' מִנְחָה, לַה' שְׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבָּן לַה'", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם מִי שֶׁעָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יְהֵא מַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
1
ב׳תְּנָן הָתָם הָאוֹמֵר קוֹנָם קוֹנָח קוֹנָס הֲרֵי אֵלּוּ כִּנּוּיִים לְקָרְבָּן, כִּנּוּיִין רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְשׁוֹן גּוֹיִים הֵן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לְשׁוֹן שֶׁבָּדוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א יב, לג) "בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ". וְטַעְמָא מַאי תָּקִינוּ רַבָּנָן כִּנוּיִין, דְּלֹא לֵימָא קָרְבָּן. וְלֵימָא קָרְבָּן, דִּלְמָא יֹאמַר קָרְבָּן לַה'. וְלֵימָא קָרְבָּן לַה', דִּלְמָא יֹאמַר לַה' וְלֹא יֹאמַר קָרְבָּן, וְקָא מַפִּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ'.
2
ג׳רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר קָרְבָּן אָמַר בְּיוֹ"ד הֵ"א שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לִרְדּוֹת, קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה, יָכוֹל אַף חַיָּה שֶׁקְּרוּיָה בְּהֵמָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ד-ה) "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שוֹר שֶׂה כְשָׂבִים וְשֶׂה עִזִּים, אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר", תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּקָר וָצֹאן". יָכוֹל לֹא יָבִיא וְאִם הֵבִיא יְהֵא כָּשֵׁר מָשָׁל לְמִי שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ הָבֵא לִי חִטִּים וְהֵבִיא לוֹ חִטִּים וּשְׂעוֹרִים הוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּקָר וָצֹאן תַּקְרִיבוּ" אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה אֶלָּא בָּקָר וָצֹאן, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁאָמַר לֵיהּ רַבּוֹ אַל תָּבִיא אֶלָּא חִטִּים, וְאִם הוֹסִיף עַל הַחִטִּים עוֹבֵר עַל דְּבָרָיו. הַמַּעֲלֶה אֵיבְרֵי חַיָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, בְּהֵמָה אִין חַיָּה לֹא וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה הַהוּא לְמִצְוָה מֵתִיב רָבָא, אִלּוּ נֶאֱמַר "קָרְבָּן לַה'" בְּהֵמָה הָיִיתִי אוֹמֵר חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה וְכוּ', תְּיוּבְתָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ תְּיוּבְתָא.
3
ד׳מִן הַבְּהֵמָה לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע, וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמַה אִם בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּסוּלִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. הֲרֵי מִי שֶׁחָרַשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יוֹכִיחַ שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵרָה וְכָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר שֶׁאֵינָן בְּמִיתָה, תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁהֵן בְּמִיתָה, טֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה עַל פִּי שְׁנַיִם נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי בְּעָלִים מִנַּיִן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲרֵינִי דָּן, וּמַה אִם בַּעַל מוּם (שֶׁהִיא) [שֶׁאֵין] יְעִידַת שְׁנַיִם פּוֹסַלְתּוֹ מִן אֲכִילָה, יְעִידַת אֶחָד פּוֹסַלְתּוֹ מֵהַקְרָבָה רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁיְּעִידַת שְׁנַיִם פּוֹסַלְתּוֹ מֵאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יְעִידַת עֵד אֶחָד פּוֹסַלְתּוֹ לְהַקְרָבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּבַעַל מוּם שֶׁמּוּמוֹ בְּגָלוּי תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁאֵין מוּמָן בְּגָלוּי, הוֹאִיל וְאֵין מוּמָן בְּגָלוּי לֹא יְהוּ פְּסוּלִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבְּהֵמָה" לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע. הָא לָמָּה לִי קְרָא, הָא אַתְיָא מִדִּינָא אָמַר לֵיהּ רַב אַשִּׁי, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָרָא דְדִינָא פִּרְכָא, מַה לְבַעַל מוּם שֶׁמּוּמוֹ נִכָּר תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁאֵין מוּמָן נִכָּר, הוֹאִיל וְאֵין מוּמָן נִכָּר יִהְיוּ כְּשֵׁרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבְּהֵמָה" לְהוֹצִיא רוֹבֵעַ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת, מִקַּל וָחֹמֶר, מִכְּלָל וּפְרָט. כֵּיצַד, מִן הַבְּהֵמָה כְּלָל, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט.
4
ה׳מִן הַבָּקָר לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה אִם אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁצִּפּוּיֵיהֶן מֻתָּרִין אֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ נֶעֱבָד שֶׁצִּפּוּיוֹ אָסוּר אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אוֹ חִלּוּף, וּמַה אִם אֶתְנַן וּמְחִיר שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ צִפּוּיֵיהֶן מֻתָּרִין נֶעֶבָד שֶׁמֻּתָּר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אֵינוֹ דִּין שֶׁצִּפּוּיוֹ מֻתָּר אִם כֵּן בִּטַּלְתָּ "לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם", אֲנִי אֲקַיְּמֶנּוּ "לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם", בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים הוֹאִיל וְהֵן מֻתָּרִין יִהְיוּ צִפּוּיֵיהֶן מֻתָּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר" לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "מִן הַבָּקָר" לְמַטָּה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמַה אִם בַּעַל מוּם שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלִּין, אָסוּר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, טְרֵפָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה בְּחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. דָּם וְחֵלֶב יוֹכִיחוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּחֻלִּין, וּכְשֵׁרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחֵלֶב וְדָם שֶׁהֵם מִדָּבָר מֻתָּר, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁכֻּלָּהּ אֲסוּרָה. מְלִיקַת הָעוֹף תּוֹכִיחַ שֶׁכֻּלָּהּ אֲסוּרָה לְהֶדְיוֹט וּכְשֵׁרָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּמְלִיקַת הָעוֹף שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ זוֹ הוֹאִיל וְאֵין קְדֻשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ לֹא תְּהֵא פְּסוּלָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אִם הֵשַׁבְתָּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִן הַבָּקָר, לְמַטָּה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה.
5