ילקוט שמעוני על התורה תמ״הYalkut Shimoni on Torah 445

א׳וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם יָכוֹל אֲפִלּוּ פָּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם" אִי בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל יַחֲלֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת וְיַעֲלֶה בָּשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְטִיר אֶת הַכֹּל" הָא כֵּיצַד, מְחֻבָּרִין יַעֲלוּ פָּרְשׁוּ, אֲפִלּוּ הֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ יֵרְדוּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל, לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם וַאֲפִלּוּ פָּרְשׁוּ, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם" לוֹמַר לְךָ עִכּוּלֵי בָּשָׂר אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי עֲצָמוֹת וְגִידִים אִי אַתָּה מַחֲזִיר אָמַר רַבָּה, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפָּרְשׁוּ אַחַר זְרִיקָה, אֲבָל פָּרְשׁוּ קֹדֶם זְרִיקָה אֲתָאי זְרִיקָה וְשָׁרִיתִינְהוּ אֲפִלּוּ לְמֶעְבַּד מִנַּיְהוּ קַתָּא דְּסַכִּינָא.

ב׳תַּנְיָא אִידָךְ, רַבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (להלן פסוק יג) "וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל" רִבָּה וּכְתִיב "וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם", מִעֵט, הָא כֵּיצַד, מְחֻבָּרִין יַעֲלוּ, וְכוּ'. וְרַבָּנָן מְחֻבָּרִין לֹא אִצְטְרִיךְ לְרִבּוּיֵי, מִידִי דַּהֲוָה אַרֹאשָׁה שֶׁל עוֹלָה, כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְפָרְשׁוּ וְרַבִּי, מְחֻבָּרִין דְּהֶתֵּירָא לֹא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוּיֵי, כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְגִיד הַנָּשֶׁה בִּמְחֻבָּר וְרַבָּנָן הַהוּא לֹא מָצִית אָמַרְתְּ (יחזקאל מה, טו) "מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל" מִן הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי, מִידִי דַּהֲוָה אַחֵלֶב וְדָם וְרַבָּנָן, מִצְוָתָן בְּכָךְ שָׁאנִי אָמַר רַב הוּנָא גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל עוֹלָה חוֹלְצוֹ לְתַּפּוּחַ אָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מִידִי כְּתִיב עַל כֵּן לֹא יֹאכַל הַמִּזְבֵּחַ, (בראשית לב, לג) "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כְּתִיב וְרַב הוּנָא "מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל", מִן הַמֻּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁחוֹלְצוֹ לָמָּה מַעֲלֵהוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ" תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב הוּנָא גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל שְׁלָמִים מְכַבְּדוֹ לְאָמָה וְשֶׁל עוֹלָה חוֹלְצוֹ לְתַפּוּחַ.

ג׳עֹלָה (הוּא) אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ [לַה'], לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח אָמַר רַב יְהוּדָה, עוֹלָה, לְשֵׁם עוֹלָה לְאַפּוּקֵי לְשֵׁם שְׁלָמִים דְּלֹא אִשֵּׁה, לְשֵּׁם אִשִּׁים, לְאַפּוּקֵי כָּבְתָה דְּלֹא רֵיחַ, לְשֵׁם רֵיחַ לְאַפּוּקֵי אֵיבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אֵיבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רֵיחַ. נִיחוֹחַ, לְשֵּׁם נַחַת רוּחַ לַה', לְשֵׁם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים, אֶלָּא לַה', שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחֲלֹק, נֶאֱמַר בְּשׁוֹר הַגַּס "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ", וּבְעוֹף הַדַּק (להלן פסוק יז) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ", וּבְמִנְחָה "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ", לוֹמַר לְךָ שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים נ, יב) "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֶל וּמְלֹאָהּ", וְאוֹמֵר (שם נ, י-יג) "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בַּהֲמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי, הָאֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה" לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם זִבְחוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעַשׂ רְצוֹנִי, לֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים, אֶלָּא "לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ".

ד׳(ויקרא א י) וְאִם מִן הַצֹּאן, הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְלָמָּה נִפְסַק לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מֹשֶׁה שֶׁהָיָה מֵבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשׁוֹמֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּמִיד, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט. אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. בְּעוֹלָה כְּתִיב (להלן פסוק יא) "וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה", אַשְׁכְּחָן בְּבֶן צֹאן, בֶּן בָּקָר מְנָא לָן אָמַר קְרָא וְאִם מִן הַצֹּאן, וָי"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן.

ה׳מִן הַצֹּאן מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים, פְּרָט לְזָקֵן לְחוֹלֶה וּמְזֹהָם וּצְרִיכֵי דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אֲמִינָא לְמִעוּטֵי זָקֵן, דְּלֹא הֲדַר בָּרִיא, אֲבָל חוֹלֶה, דַּהֲדַר בָּרִיא, אֵימָא לֹא. אִי נַמִּי לְמִיעוּטֵי חוֹלֶה, דְּלָאו הַיְנוּ אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל זָקֵן דְּהַיְנוּ אוֹרְחֵיהּ, אֵימָא לֹא. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא תְּרֵי הֲוָה אֲמִינָא לְמִיעוּטֵי הַנֵּי דִּכְחִישֵׁי, אֲבָל מְזֹהָם דְּלָא כָּחִישׁ אֵימָא לֹא, אִי נַמִּי לְמִעוּטֵי מְזֹהָם מִשּׁוּם דְּמָאִיס, אֲבָל הַנֵּי דְּלֹא מְאִיסֵי אֵימָא לֹא, צְרִיכֵי.

ו׳קָרְבָּנוֹ, לְהוֹצִיא אֶת הַגָּזוּל מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים, לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ נֶאֶמְרוּ מִעוּטִין הַלָּלוּ אוֹ לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה, וְשֶׁחָרַשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר וְהֵן מְקֻדָּשִׁין וְכִלְאַיִם בְּכֶרֶם וּשְׁבִיעִית וְיוֹם טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְשַׁבָּת תַּלְמוּד לוֹמַר כְּשָׂבִים לְעֹלָה וְעִזִּים לְעֹלָה, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּשָׂבִים לְעֹלָה" וְעִזִּים לְעֹלָה, לְרַבּוֹת אֶת (כֻּלָּם) [הַתְּמוּרָה], וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמָה אִם שְׁלָמִים שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְהָבִיא מִן הָעוֹף כָּשְׁרָה תְּמוּרָתָן עוֹלָה שֶׁכְּשֵׁרָה לְהָבִיא מִן הָעוֹף, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּכְשִׁיר תְּמוּרָתָן. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמִים שֶׁכָּשְׁרוּ לְהָבִיא נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים, תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁלֹּא כָּשְׁרָה לְהָבִיא נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים, הוֹאִיל וְלֹא כָּשְׁרָה לְהָבִיא נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים לֹא תִּכְשַׁר תְּמוּרָתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר כְּשָׂבִים לְעוֹלָה וְעִזִּים לְעוֹלָה, לְרַבּוֹת אֶת הַתְּמוּרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר כְּשָׂבִים לְעוֹלָה וְעִזִּים לְעוֹלָה, שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי שֶׁיִּקְרַב עוֹלָה אֶלָּא מוֹתַר עוֹלָה מִנַּיִן מוֹתַר חַטָּאת וּמוֹתַר אֲשָׁמוֹת, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וּמוֹתַר קִנֵּי זָבִין, וְקִנֵּי זָבוֹת, וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת וּמוֹתַר קָרְבְּנוֹת נָזִיר וּמְצֹרָע וְהַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, יֵינוֹת, שְׁמָנִים וְעוֹפוֹת מִנַּיִן שֶׁיִּמָּכְרוּ לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר כְּשָׂבִים לְעֹלָה וְעִזִּים לְעֹלָה, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה וַהֲלֹא אַף הַנְּדָבָה עוֹלָה הִיא מַה בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבָּאָה חוֹבָה סוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וּמֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים, וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם הָיָה כֹּהֵן עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ. וּבִזְמַן שֶׁבָּאָה נְדָבָה אֵינוֹ סוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁל צִבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֹּהֵן עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

ז׳(ויקרא א יא) וְשָׁחַט אֹתוֹ, אוֹתוֹ בְּצָפוֹן וְלֹא הָעוֹף בְּצָפוֹן, וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמַה בֶּן הַצֹּאן שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן, קָבַע לוֹ צָפוֹן, הָעוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁחַט אֹתוֹ", אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין הָעוֹף בַּצָּפוֹן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְלֹא הַפֶּסַח בַּצָּפוֹן וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה עוֹלָה שֶׁלֹּא קָבַע לָהּ זְמַן שְׁחִיטָה, קָבַע לָהּ מְקוֹם שְׁחִיטָה, פֶּסַח שֶׁקָּבַע לוֹ זְמַן שְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ מְקוֹם שְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ", אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין הַפֶּסַח בַּצָּפוֹן. רַבִּי חִיָּא אוֹמֵר אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין הַשּׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן, לְפִי שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַמְקַבֵּל צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּמְקַבֵּל בַּצָּפוֹן אִם עָמַד בַּדָּרוֹם וְקִבֵּל בַּצָּפוֹן פָּסוּל, יָכוֹל אִם עָמַד בַּדָּרוֹם וְשָׁחַט בַּצָּפוֹן יְהֵא פָּסוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ", אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד בַּצָּפוֹן.