ילקוט שמעוני על התורה תמ״זYalkut Shimoni on Torah 447
א׳וְשִׁסַּע אֹתוֹ, כָּשֵׁר וְלֹא פָּסוּל. אוֹתוֹ בְּשִׁסּוּעַ וְאֵין עוֹלַת בְּהֵמָה בְּשִׁסּוּעַ. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה אִם עוֹלַת הָעוֹף שֶׁאֵין טְעוּנָה נִתּוּחַ טְעוּנָה שִׁסּוּעַ, עוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁטְּעוּנָה נִתּוּחַ אֵינוֹ דִין שֶׁתִּטְעֹן שִׁסּוּעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ", אוֹתוֹ בְּשִׁסּוּעַ וְאֵין עוֹלַת בְּהֵמָה בְּשִׁסּוּעַ. בִּכְנָפָיו, לְהַכְשִׁיר אֶת הָעוֹר, וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהִכְשִׁיר אֶת בֵּית הָרְעִי פָּסַל אֶת הָעוֹר, מָקוֹם שֶׁפָּסַל אֶת בֵּית הָרְעִי אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל אֶת הָעוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכְנָפָיו", לְהַכְשִׁיר אֶת הָעוֹר. לֹא יַבְדִּיל, יָכוֹל אִם הִבְדִּיל פָּסוּל תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְטִיר". יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁמָּלַק בְּסַכִּין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ". וּמָה רָאִיתָ לְהַכְשִׁיר בְּהַבְדָּלָה וְלִפְסֹל בִּמְלִיקָה, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מִפְּנֵי מָה מַכְשִׁיר אֲנִי בְּהַבְדָּלָה שֶׁהוּא לְאַחַר הַרְצָאָה, וּפוֹסֵל בִּמְלִיקָה שֶׁהוּא לִפְנֵי הַרְצָאָה. עוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁמִּצָּה דַּם הַגּוּף, וְלֹא מִצָּה דַּם הָרֹאשׁ. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁמִּצָּה דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִצָּהּ דַּם הַגּוּף, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא". מַאי תַּלְמוּדָא, אָמַר רָבָא, רֹב דָּמִים בְּגוּפָא שְׁכִיחֵי. עֹלָה, לְשֵׁם עוֹלָה. אִשֵּׁה, לְשֵׁם אִשֵּׁה. רֵיחַ, לְשֵׁם רֵיחַ. נִיחֹחַ, לְשֵׁם נַחַת רוּחַ. לַה', לְשֵׁם מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הָעוֹלָם. נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה (לעיל פסוק ט-יג) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", וּבְעוֹלַת הָעוֹף "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", וּבְמִנְחָה (ויקרא ב, ב) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", לְלַמֵּד שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְשִׁסַּע, אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ". אָמַר רַב הוּנָא: כּוֹתְבִין תְּפִלִּין עַל גַּבֵּי עוֹר שֶׁל עוֹף טָהוֹר. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִית לֵיהּ עוֹר, תָּנִינָא, הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב מִכְּלָל דְּאִית לֵיהּ עוֹר. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: טוּבָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אֲמִינָא כֵּיוָן דְאִית בֵּיהּ נִקְבֵי נִקְבֵי לָא, קָא מַשְׁמַע לָן כִּדְאָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא כָּל נֶקֶב שֶׁהַדְּיוֹ עוֹבֵר עָלָיו אֵינוֹ נֶקֶב. מֵיתִיבֵי רַבִּי זֵירָא "בִּכְנָפָיו", לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹר, וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹר הוּא הֵיכִי מְרַבֶּה לֵיהּ קְרָא. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, עוֹר הוּא וּקְרָא רַבְּיֵהּ, אִיכָּא דְּאָמְרֵי אָמַר רַבִּי זֵירָא אַף אֲנַן נַמִּי תָּנִינָא, בִּכְנָפָיו, לְרַבּוֹת הָעוֹר. אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא עוֹר הוּא, הַיְנוּ דְּאִצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוּיֵי, אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ לָאו עוֹר הוּא הֵיכִי מְרַבֵּי לֵיהּ קְרָא. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לָאו עוֹר הוּא, וְאִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא כֵּיוָן דְּאִית בֵּיהּ פִּרְצֵי פִּרְצֵי מָאִיס קָא מַשְׁמַע לָן.
1
ב׳(ויקרא ב א-ג) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה נִּשְׁתַּנָּה מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "נֶפֶשׁ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי דַרְכּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה, עָנִי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לְפָנַי. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה נִּשְׁתַּנָּה מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן הַלָּלוּ. לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹהֲבוֹ סְעֻדָּה וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לִי חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ. וְנֶפֶשׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁיָּבִיא מִנְחָה מִן הַנְּדָבָה. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה אִם הַיָּחִיד שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִן הַחוֹבָה בְּכָל יוֹם מֵבִיא מִן הַנְּדָבָה. מָשִׁיחַ שֶׁמֵּבִיא מִן הַחוֹבָה בְּכָל יוֹם, אֵינוֹ דִין שֶׁמֵּבִיא מִן הַנְּדָבָה. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְיָחִיד שֶׁהוּא מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא יָבִיא מִנְחַת נְדָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנֶפֶשׁ", לְרַבּוֹת כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁיָּבִיא מִנְחַת נְדָבָה. הוּא הַדִּין לְצִבּוּר, וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה אִם הַיָּחִיד שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִנְחַת חוֹבָה בְּכָל יוֹם מֵבִיא מִן הַנְּדָבָה, צִבּוּר שֶׁמֵּבִיא מִן הַחוֹבָה בְּכָל יוֹם אֵינוֹ דִין שֶׁיָּבִיא מִן הַנְּדָבָה. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּיָחִיד שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, תֹּאמַר בְּצִבּוּר שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. מָשִׁיחַ יוֹכִיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו וּמֵבִיא מִנְחַת נְדָבָה. וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַצִּבּוּר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין מִנְחָה עַל טֻמָאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁיָּבִיא מִנְחַת נְדָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנֶפֶשׁ", הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחַת נְדָבָה וְאֵין הַצִּבּוּר מְבִיאִין מִנְחַת נְדָבָה. נֶפֶשׁ, יָכוֹל גְּזֵרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ("וְ)כִי תַקְרִיב", אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. קָרְבַּן מִנְחָה, מִנַּיִן שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב לְבוֹנָה, נֶאֱמַר הָבֵא בְּהֵמָה (וְנֶאֱמַר) וְהָבֵא מִנְחָה חוֹבָה לָהּ [וְנֶאֱמַר] הָבֵא מִנְחָה וְהָבֵא לְבוֹנָה חוֹבָה לָהּ, מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא בָּאָה חוֹבָה עִם בְּהֵמָה [בָּאָה] נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף לְבוֹנָה שֶׁהִיא בָּאָה חוֹבָה עִם הַמִּנְחָה תָּבוֹא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. מַה לְּמִנְחָה בָּאָה נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תָּבוֹא לְבוֹנָה נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁכֵּן הִיא אֵינָהּ בָּאָה חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הוֹאִיל וְאֵינָהּ בָּאָה חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ לֹא תָּבוֹא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבַּן", מְלַמֵּד שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב לְבוֹנָה. מִכַּמָּה לֹא יִפְחֹת, מִן הַקֹּמֶץ. מִנַּיִן שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב יַיִן, נֶאֱמַר הָבֵא בְּהֵמָה וְהָבֵא מִנְחָה חוֹבָה לָהּ, הָבֵא מִנְחָה וְהָבֵא יַיִן חוֹבָה לָהּ, מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא בָּאָה חוֹבָה לָהּ עִם הַבְּהֵמָה, בָּאָה נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף הַיַּיִן שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה עִם הַמִּנְחָה יָבוֹא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַה לְּמִנְחָה בָּאָה נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, יָבוֹא יַיִן נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁכֵּן אֵינוֹ בָּא חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ בָּא חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ לֹא יָבוֹא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבַּן", מְלַמֵּד שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב יַיִן. מִכַּמָּה לֹא יִפְחֹת, מִשְּׁלֹשָׁה לוֹגִין. מִנַּיִן שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב שֶׁמֶן, הוּא הַדִּין וְהוּא הַתְּשׁוּבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבַּן", דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, מַה מָּצִינוּ בְּיַיִן שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה בָּא נְדָבָה, אַף שֶׁמֶן שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה בָּא נְדָבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מַה לְּיַיִן בָּא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁכֵּן הוּא קָרֵב חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ יָבוֹא שֶׁמֶן נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָרֵב חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרֵב חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ לֹא יָבִיא נְדָבָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ (תַּלְמוּד לוֹמַר). קָרְבַּן. מִנַּיִן שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב קָרְבָּן עֵצִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבָּן" מְלַמֵּד שֶׁהַיָּחִיד מִתְנַדֵּב קָרְבָּן עֵצִים. מִכַּמָּה לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי גְּזִירִין. אָמַר רַבִּי יוֹסִי: אִי קוֹרֵא אֲנִי קָרְבַּן, יָכוֹל יָחִיד מִתְנַדֵּב קְטֹרֶת, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו (דברים כג, כד) "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ", וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה", יָכוֹל יִתְנַדֵּב וְיָבִיא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם לא, יא) "וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ", הָא אֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵין קְטֹרֶת הַסַּמִּים אֶלָּא בִּפְנִים. מִנְחָה, לִתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן בְּכָל הַמְּנָחוֹת וְאֶת הָאָמוּר בְּכָל הַמְּנָחוֹת כָּאן. נֶאֱמַר כָּאן "סֹלֶת", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כט, כ) "סֹלֶת", מַה סֹּלֶת הָאָמוּר לְהַלָּן מִן הַחִטִּים, אַף סֹלֶת הָאָמוּר כָּאן מִן הַחִטִּים. סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ, סֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחִטִּים. וַהֲלֹא דִין הוּא, צִבּוּר מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּים חוֹבָה, וְיָחִיד מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּים נְדָבָה, מַה צִּבּוּר שֶׁהוּא מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּים חוֹבָה מֵבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים חוֹבָה, אַף יָחִיד שֵׁמֵּבִיא מִן הַחִטִּים נְדָבָה יָבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים נְדָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ", שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחִטִּים. הֲרֵי אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים יָבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּים. קֶמַח, יָבִיא סֹלֶת, [בְּלֹא] שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, יָבִיא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, חֲצִי עִשָּׂרוֹן, יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה, יָבִיא שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים. קָרְבָּנוֹ, הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחַת נְדָבָה וְאֵין הַשֻּׁתָּפִין מְבִיאִין נְדָבָה. וַהֲלֹא דִין הוּא, עוֹלַת בְּהֵמָה בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, מִנְחָה בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, מָה עוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, הֲרֵי הִיא בָּאָה נִדְבַת שְׁנַיִם, אַף מִנְחָה הַבָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה תָּבוֹא נִדְבַת שְׁנַיִם, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעוֹלַת בְּהֵמָה שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, תֹּאמַר בְּמִנְחָה שֶׁאֵינָהּ בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, עוֹלַת הָעוֹף תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר וּבָאָה נִדְבַת שְׁנַיִם, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַמִּנְחָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, תָּבוֹא נִדְבַת שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבָּנוֹ", הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחַת נְדָבָה, וְאֵין הַשֻּׁתָּפִין מְבִיאִין מִנְחַת נְדָבָה. כְּשֵׁם שֶׁאֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין מִנְחַת נְדָבָה כָּךְ אֵין מְבִיאִין לֹא יַיִן, וְלֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, וְלֹא עֵצִים. אֲבָל מִתְנַדְּבִים עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וּבְעוֹף אֲפִלּוּ פְּרִידָה אַחַת.
2
ג׳וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, עַל כֻּלָּהּ. וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה, עַל מִקְצָתָהּ. וּמָה רָאִיתָ לוֹמֵר כֵּן, וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, עַל כֻּלָּהּ, וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה, עַל מִקְצָתָהּ, שֶׁאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעֵט. דָּבָר אַחֵר "וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן", עַל כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּבְלָל עִמָּהּ וְנִקְמָץ עִמָּהּ. וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה, עַל מִקְצָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִבְלֶלֶת עִמָּהּ, וְלֹא נִקְמֶצֶת עִמָּהּ. וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה, אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, וַהֲרֵי אֲנִי דָּן, טְעוּנָה קְמִיצָה טְעוּנָה לְבוֹנָה, מַה קְּמִיצָה מְלֹא הַקֹּמֶץ, אַף לְבוֹנָה מְלֹא הַקֹּמֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם מִעֵט לְבוֹנָתָהּ כְּשֵׁרָה. וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה [וֶהֱבִיאָהּ וְגוֹ'], מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרִים בְּכָל אָדָם.
3