ילקוט שמעוני על התורה תמ״חYalkut Shimoni on Torah 448
א׳סֵדֶר מְנָחוֹת כֵּיצַד אָדָם מֵבִיא מִנְחָתוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, וְנוֹתְנָהּ בְּתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, דִּכְתִיב "וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן". וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל כֹּהֵן, וְכֹהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, דִּכְתִיב "וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ". "וְהִגִּישָׁהּ" בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן וְדַיּוֹ. מְנָלַן דִּכְתִיב (ויקרא ו, ז) "וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה' אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ", וְתַנְיָא "לִפְנֵי ה'", יָכוֹל בַּמַּעֲרָב תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ". אִי "אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ" יָכוֹל בַּדָּרוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "לִפְנֵי ה'", הָא כֵּיצַד מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן וְדַיּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּהּ בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן וּבִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן, אָמַרְתָּ כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּם עַצְמוֹ וּמְקַיֵּם חֲבֵרוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּם עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵרוֹ, מַנִּיחִין אֶת שֶׁמְּקַיֵּם עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵרוֹ, וְתוֹפְסִין אֶת שֶׁמְּקַיֵּם עַצְמוֹ וּמְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "לִפְנֵי ה'" בְּמַעֲרָב בִּטַּלְתָּ "אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ" בַּדָּרוֹם, וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ" בַּדָּרוֹם קִיַּמְתָ "לִפְנֵי ה'" בַּמַּעֲרָב. וְהֵיכָן קִיַּמְתָּ, קָסָבַר הַאי תַּנָּא כֻּלֵּי מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן הֲוָה קָאֵי. מַאי וְדַיּוֹ, אָמַר רַב אָשֵׁי אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא מִנְחָה גּוּפָהּ תִּיבָּעֵי הַגָּשָׁה (וּתְנוּפָה) קָא מַשְׁמַע לָן, וְאֵימָא הָכִי נַמִּי, אָמַר קְרָא "וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ", מַה הַקְרָבָה אֵצֶל הַכֹּהֵן בִּכְלִי, אַף הַגָּשָׁה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בִּכְלִי. וּמְסַלֵּק אֶת לְבוֹנָתָהּ לְצַד אֶחָד כִּי הֵכִי דְּלָא תְקֻמַּץ בַּהֲדֵי מִנְחָה כְּדִתְנַן קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַּרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה פָּסוּל. וְקוֹמֵץ מִמָּקּוֹם שֶׁנִּתְרַבֶּה שַׁמְנָהּ, מְנָלַן דִּכְתִיב (להלן פסוק טז) "מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ", וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, לָמָּה לִי, הָא קָדְשֵׁיהּ חָדָא זִימְנָא. מִידִי דַּהֲוָה אַדָם, דָּם אַף עַל גַּב דְּקַדִּישְׁתֵּיהּ סַכִּין בְּצַוַּאר בְּהֵמָה חָדָא זִמְנָא עוֹד מְקַדֵּשׁ לֵיהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, הָכָא נַמִּי לָא שְׁנָא. וּמְלַקֵּט אֶת לְבוֹנָתָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבָּיו, דִּכְתִיב (ויקרא ו, ח) "וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה". וּמַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, בִּכְלִי שָׁרֵת מַקְטִיר לֵיהּ אֵימָא מַעֲלֵהוּ בִּכְלִי שָׁרֵת לְהַקְרִיבוֹ. מוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַבֵּי הָאִשִּׁים, דִּכְתִיב "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח" וְגוֹ'. קָרַב הַקֹּמֶץ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, דִּכְתִיב "וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה", וּכְתִיב (להלן פסוק ג) "וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו", קָרַב הַקֹּמֶץ לְמַר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵיהּ. דְּאִיתְמַר הַקֹּמֶץ מֵאֵימָתַי מַתִּיר שְׁיָרִים לַאֲכִילָה, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, מִשֶּׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִשֶּׁתֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבּוֹ. וְרַשַּׁאי לִתֵּן לְתוֹכָם יַיִן שֶׁמֶן וּדְבַשׁ, דְּאָמַר קְרָא "לְמָשְׁחָה", לִגְדֻלָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין. וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּחַמֵּץ, דִּכְתִיב (ויקרא ו, י) "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם", וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֲפִלּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה וְכוּ', וְהָא אִיכָּא מִנְחַת סוֹטָה דְּאֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, הָכִי קָאַמְרִינָן כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין וּטְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה וּבָאוֹת סֹלֶת, מִנְחַת חוֹטֵא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה בָּאָה מִן הַחִטִּין וּבָאָה סֹלֶת. מִנְחַת הָעֹמֶר אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה וּבָאָה גֶּרֶשׂ. מִנְחַת סוֹטָה אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, וּבָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין וּבָאָה קֶמַח.
1
ב׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ בַּהֵיכָל כְּשֵׁרָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִלּוּק בָּזִיכִין. מֵתִיב רַבִּי יִרְמִיָּה וְקָמַץ מִשָּׁם, מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל שֶׁיַּחֲזֹר וְיִקְמֹץ בְּיָמִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְקָמַץ מִשָּׁם" מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַכְשִׁיר כָּל הָעֲזָרָה כֻּלָּהּ וְכוּ', אֶלָּא אִצְטְרִיךְ סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּכְתִיב (להלן פסוק ח-ט) "וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵרִים", מַה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אַף קְמִיצָה נַמִּי בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, קָא מַשְׁמַע לָן.
2