ילקוט שמעוני על התורה תנ״אYalkut Shimoni on Torah 451
א׳(ויקרא ב ז) וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ, מַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת, מַרְחֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ כִּסּוּי, מַחֲבַת אֵין לָהּ כִּסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים, וּמַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים. סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, (מְרֻבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה), מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה שֶׁמֶן קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָהּ. קָרְבָּנֶךָ קָרְבָּנֶךָ, לִגְזֵרָה שָׁוָה וְגוֹ'. (ויקרא ב ח-י) אִלּוּ נֶאֱמַר 'וְהֵבֵאתָ (אֶת הַמִּנְחָה) אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה', הָיִיתִי אוֹמֵר אֵין טָעוּן הַגָּשָׁה אֶלָּא קֹמֶץ בִּלְבַד, מִנְחָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּנְחָה", מִנְחַת חוֹטֵא מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַמִּנְחָה". וְדִין הוּא, נֶאֱמַר הָכָא מִנְחַת חוֹטֵא, וְנֶאֱמַר הָכָא מִנְחַת נְדָבָה, מַה מִּנְחַת נְדָבָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה, אַף מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה הַגָּשָׁה, מַה לְּמִנְחַת נְדָבָה שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, מִנְחַת סוֹטָה תּוֹכִיחַ. מַה לְּמִנְחַת סוֹטָה שֶׁכֵּן טְעוּנָה תְּנוּפָה, מִנְחַת נְדָבָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁשָּׁווּ לִקְמִיצָה וְשָׁווּ לְהַגָּשָׁה, אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁשָּׁוָה לָהֶם לִקְמִיצָה תִּשְׁוֶה לְהַגָּשָׁה. מַה לְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵן הֻכְשְׁרוּ לָבוֹא בֶּעָשִׁיר כְּבֶעָנִי, תֹּאמַר בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה לְבוֹא בֶּעָשִׁיר כְּבֶעָנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַמִּנְחָה". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, "וְהֵבֵאתָ" לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעֹמֶר לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, י) "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר". וְהִקְרִיבָהּ לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כה) "וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ", וְדִין הוּא, וּמַה מִּנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה תְּנוּפָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה, מִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה אֵינוֹ דִין שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה, מַה לְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁכֵּן בָּאָה חִטִּין, מִנְחַת עֹמֶר תּוֹכִיחַ, מַה לְּמִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, מִנְחַת חוֹטֵא תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁשָּׁווּ לִקְמִיצָה וְשָׁווּ לְהַגָּשָׁה, אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת סוֹטָה שֶׁשָּׁווֹת לָהֶם לִקְמִיצָה, תִּשְׁוֶה לָהֶם לְהַגָּשָׁה. מַה לְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁכֵּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לָבוֹא קֶמַח, תֹּאמַר בְּמִנְחַת סוֹטָה שֶׁהֻכְשְׁרָה לָבוֹא קֶמַח, תַּלְמוּד לוֹמַר ("וְהֵבֵאתָ) [וְהִקְרִיבָהּ]". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, [וְהֵבֵאתָ] לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ", אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר לָא צְרִיכָה קְרָא, מַאי טַעְמָא, מִדִּינָא אַתְיָא, וּמַה מִּנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה תְּנוּפָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה, מִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה אֵינוֹ דִין שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה. מַה לְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁכֵּן בָּאָה מִן הַחִטִּין, מִנְחַת סוֹטָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁשָּׁווּ לִקְמִיצָה וְשָׁוִין לְהַגָּשָׁה, אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁשָּׁוְתָה לָהֶם לִקְמִיצָה תִּשְׁוֶה לָהֶם לְהַגָּשָׁה, מַאי פָּרַכְתְּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּרִיךְ הָכִי מַה לְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מְצוּיִין, וְרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבָּה הָא מְצוּיִין טְפֵי, הַנָּךְ זִמְנִין דְּלָא מַשְׁכַּחַת לְהוּ כְּלָל. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר "וְהֵבֵאתָ" אֶלָּא שֶׁיָּחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת חוּץ מֵאֵלֶּה שֶׁבָּעִנְיָן. וְדִין הוּא צִבּוּר מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּין חוֹבָה וְיָחִיד מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּין נְדָבָה. מַה צִּבּוּר שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה מִן הַחִטִּין חוֹבָה מֵבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין חוֹבָה, אַף יָחִיד שֶׁמֵּבִיא מִן הַחִטִּין נְדָבָה יָבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים נְדָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה", אֵין לְךָ אֶלָּא אֵלֶּה. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֵלֶּה, אֶלָּא לָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה שֶׁמֵּבִיא חֲמִשְׁתָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵאֵלֶּה" רָצָה אַחַת מֵבִיא רָצָה חֲמִשְׁתָּן מֵבִיא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר "אֶת הַמִּנְחָה", לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת לְהַגָּשָׁה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵאֵלֶּה". וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת וּלְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם לָאִשִּׁים וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶם לָאִשִּׁים. וַהֲלֹא מִנְחַת נְסָכִים כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים, יָכוֹל תְּהֵא טְעוּנָה הַגָּשָׁה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיבָהּ". וְהָא אַפִּקְתֵּיהּ מִן וְהִקְרִיב וְהִקְרִיבָהּ, וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת וּלְהוֹצִיא מִנְחַת נְסָכִים, מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁבָּאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן, וּמוֹצִיא אֲנִי מִנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ. וַהֲלֹא מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁבָּאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן יָכוֹל יְהוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִגִּישָׁהּ". וְהָא אַפִּקְתֵּיהּ, וְהִגִּישׁ וְהִגִּישָׁהּ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת וּלְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם לָאִשִּׁים, וּבָאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן, וְיֵשׁ מֵהֶם לַכֹּהֲנִים, וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶן לָאִשִּׁים, וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁאֵין מֵהֶן לַכֹּהֲנִים. וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ (כָּתוּב בְּרֶמֶז תמ"ח). וְהֵרִים, יָכוֹל בִּכְלִי, תַּלְמוּד לוֹמַר לְהַלָּן (ו, ח) "בְּקֻמְצוֹ", מַה הֲרָמָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּקֻמְצוֹ, אַף הֲרָמָה הָאֲמוּרָה כָּאן בְּקֻמְצוֹ. אִתְּמַר שְׁיָרִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מַקְטִיר קֹמֶץ עֲלֵיהֶם. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, אֵין מַקְטִיר קֹמֶץ עֲלֵיהֶם. מָאן דְּפָסַל סָבַר אָמַר קְרָא מִן הַמִּנְחָה, עַד דְּאִיכָּא כֻּלָּהּ מִנְחָה. וְאִידָךְ מִן הַמִּנְחָה, מִנְחָה שֶׁהֻתַּר כְּבָר. (ויקרא ב יא-יב) אִלּוּ נֶאֱמַר 'אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ [לַה'] לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ', הָיִיתִי אוֹמֵר אֵין לִי אֶלָּא קֹמֶץ בִּלְבַד, מִנְחָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמִּנְחָה". שְׁאָר מְנָחוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמִּנְחָה". לַה', כְּשֵׁרָה וְלֹא פְּסוּלָה, מִכָּאן אָמְרוּ הַמְחַמֵּץ אֶת הַכְּשֵׁרָה חַיָּב, אֶת הַפְּסוּלָה פָּטוּר. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ"כָּל הַמִּנְחָה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'" לָמָּה לִי, מִיבָּעֵיהּ לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא "אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ" לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִמּוּץ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְרַבּוֹת לֶחֶם הַפָּנִים לְחִמּוּץ. מִנְחַת נְסָכִים מֵי פֵּרוֹת הֵם וְאֵין מַחֲמִיצִין, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, מִנְחַת נְסָכִים מְגַבְּלָה בְּמַיִם וּכְשֵׁרָה, לֶחֶם הַפָּנִים מִדַּת יָבֵשׁ הִיא וְשַׁמְעִינָן לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִיפּוּךְ.
1
ב׳מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמִּנְחָה". יָכוֹל אֵין לִי שֶׁלֹּא תֵּעָשֶׂה חָמֵץ אֶלָּא מְנָחוֹת שֶׁשְּׁיָרֵיהֶם נֶאֱכָלִים, מְנָחוֹת שֶׁאֵין שְׁיָרֵיהֶן נֶאֱכָלִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'". רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, לְהָבִיא לֶחֶם הַפָּנִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְהָבִיא מִנְחַת נְסָכִים. לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ, יָכוֹל לָאו אֶחָד עַל כֻּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ו, י) "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ", אֲפִיָּה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה, לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ וְלוֹמַר לְךָ מָה אֲפִיָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֵׂה יְחִידִי, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף אֲנִי מְרַבֶּה אֶת לִישָׁתָהּ וְאֶת עֲרִיכָתָהּ, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֵבִיא עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
2