ילקוט שמעוני על התורה תנ״בYalkut Shimoni on Torah 452
א׳תָּנוּ רַבָּנָן, בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם מַקִּזִּין לוֹ אֶת הַדָּם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מוּם וְאֵין מַקִּזִּין לוֹ אֶת הַדָּם בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מוּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נִשְׁחַט עַל אוֹתוֹ מוּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ מֵת אֵין מַקִּזִּין לוֹ אֶת הַדָּם. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הַכֹּל מוֹדִים בִּמְחַמֵּץ אַחַר מְחַמֵּץ שֶׁהוּא חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֵאָפֶה", וְלֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ. בִּמְסָרֵס אַחַר מְסָרֵס שֶׁהוּא חַיָּב, דִּכְתִיב (ויקרא כב, כד) "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת", אִם עַל כָּרוּת חַיָּב, עַל נָתוּק לֹא כָּל שֶׁכֵּן, אֶלָּא לְהָבִיא נוֹתֵק אַחַר כּוֹרֵת שֶׁהוּא חַיָּב. לֹא נֶחֶלְקוּ אֶלָּא בְּמַטִּיל מוּם בְּבַעַל מוּם, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר (ויקרא כב, כא) "כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ", וְרַבָּנָן סָבְרֵי "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן". וְרַבִּי מֵאִיר נַמִּי הַכְּתִיב "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן", הַהוּא לְמִיעוּטֵי בַּעַל מוּם מֵעִקָּרוֹ. בַּעַל מוּם מֵעִקָּרוֹ דִּיקְלָא בְּעָלְמָא הוּא, אֶלָּא לְמִיעוּטֵי פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין לְאַחַר פִּדְיוֹנָם. סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְאָסִירֵי בְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה, בְּמוּמָא נַמִּי לִתְּסְרוּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְרַבָּנָן נַמִּי הָכְתִיב "כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה", הַהוּא מִיבָּעְיָא לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, "כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ מוּם, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִגְרֹם לוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ בָּצֵק אוֹ דְּבֵלָה עַל הָאֹזֶן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכֶּלֶב נוֹטְלוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מוּם". אָמַר "מוּם" וְאָמַר "כָּל מוּם". שְׂאֹר לֹא תַקְטִירוּ, אֵין לִי אֶלָּא כַּזַּיִת, כַּחֲצִי זַיִת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל". עֵרוּבוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל". רָבָא אָמַר, הָכִי קָאָמַר שְׂאֹר לֹא תַקְטִירוּ, אֵין לִי אֶלָּא קֹמֶץ, חֲצִי קֹמֶץ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל". עֵרוּבוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר ["כִּי כָל"]. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי, אַבַּיֵּי אָמַר, יֵשׁ קֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים, וְיֵשׁ הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת. וְרָבָא סָבַר, אֵין קֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים, וְאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת. מִנַּיִן לְמַעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, וּמִבְּשַׂר אָשָׁם, וּמִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמִמּוֹתַר הָעֹמֶר, וּמִלֶּחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'", כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים יֵשׁ מֵהֶם לָאִשִּׁים, וְהָתַנְיָא יָצְאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶם לָאִשִּׁים, אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, אֵין מִגּוּפָן לָאִשִּׁים. אִתְּמַר הַמַּעֲלֶה מִכֻּלָּם עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, חַיָּב, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, פָּטוּר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, חַיָּב, דְּתַנְיָא [הַ]מִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ, אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ, כֶּבֶשׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ". וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר, מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא אֹתָם, אוֹתָם הוּא דְּרַבָּאי לְךָ מִמִּזְבֵּחַ, אֲבָל מִידִי אַחְרִינָא לָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי אֹתָם מַאי עָבִיד לֵיהּ, לְכִדְתַנְיָא, יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ (דברים כג, כד) "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ", תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ", צִבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא יָחִיד. יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֲבָל יְהוּ צִבּוּר מְבִיאִים שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן כַּיּוֹצֵא בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָם". וּמַה יֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר, וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא קָרְבָה נְדָבָה, וְהָא תַּנְיָא אִם נֶאֱמַר 'כָּל שְׂאֹר' לָמָּה נֶאֱמַר "כָּל דְּבַשׁ", וְאִם נֶאֱמַר "כָּל דְבַשׁ" לָמָּה נֶאֱמַר "כָּל שְׂאֹר", מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בַּשְּׂאוֹר. שְׂאוֹר הֻתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, דְּבַשׁ לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, דְּבַשׁ הֻתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שְׂאוֹר לֹא הֻתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וּבַדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בַּשְּׂאוֹר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּל שְׂאֹר וְהֻצְרַךְ לוֹמַר כָּל דְּבַשׁ. שְׂאוֹר דְּהֻתַּר מַאי נִינְהוּ לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דִּקְרֵבָה נְדָבָה. אָמַר רַבִּי עַמְרָם, לָא לִיקְרַב עִמָּהֶם. אִי הָכִי בִּכּוּרִים נַמִּי, דִּתְנָן הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נוֹתְנִין לַכֹּהֲנִים, הַנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתָא. לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשְּׁמוֹ קָרְבָּן. מַאי בֵּינַיְהוּ, אָמַר רַב חִסְדָּא, בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְהוּ. רָבָא אָמַר, לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְהוּ.
1
ב׳יָכוֹל כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁהוּא בְּמַצָּה יְהֵא בְּבַל תַּקְטִירוּ חָמֵץ, וְשֶׁאֵין בְּמַצָּה לֹא יְהֵא בְּבַל תַּקְטִירוּ חָמֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ". אֵין לִי אֶלָּא מְרֻבֶּה, מִנַּיִן אֲפִלּוּ מוּעָט, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל דְּבַשׁ". אֵין לִי אֶלָּא הוּא, עֵרוּבוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל דְּבַשׁ". אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדְּבַשׁ קָשֶׁה לָהֶם, דְּבָרִים שֶׁהַדְּבַשׁ יָפֶה לָהֶם כְּגוֹן שֶׁהַפַּטָּם אוֹמֵר שֶׁהַדְּבַשׁ יָפֶה לַקְּטֹרֶת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל דְּבַשׁ".
2