ילקוט שמעוני על התורה תס״בYalkut Shimoni on Torah 462

א׳בָּעֵי רַב אַחַדְבּוֹי בַּר אָמִי, יֵשׁ מְחֻסַּר אֵבָר בִּפְנִים אוֹ אֵין מְחֻסַּר אֵבָר בִּפְנִים, לְאַשְׁחוּטֵי וּלְאַפְרוּקֵי לֹא קָמִיבַּעְיָא לָן כִּי קָמִיבָּעְיָא לָן לְאַפְסוּלֵי, מַאי, (ויקרא כב, כא) "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" לַמִּזְבֵּחַ אָמַר רַחֲמָנָא תָּמִים אִין חִסָּרוֹן לֹא אוֹ דִּילְמָא (שם) "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בוֹ", מַה מוּמָא מֵאַבְרָאֵי, אַף חִסָּרוֹן מֵאַבְרָאֵי תָּא שְׁמַע וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, וְלֹא בַּעַל כֻּלְיָא אַחַת, וְלֹא בַּעַל שָׁלֹשׁ כּוּלְיוֹת וְתַנְיָא אִידָךְ, יְסִירֶנָּה, לְרַבּוֹת בַּעַל כּוּלְיָא אַחַת סְבָרוּהָ דְּכֻלֵּי עָלְמָא אֵין בְּרִיָּה בְּאַחַת דְּהָא מִיחְסַר אֵבָר מַאי לָאו [בְּהָא קָמִיפְלָגֵי דְּמַר סְבִירָא חִסָּרוֹן מִבִּפְנִים שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן, וּמַר סְבִירָא לֹא שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן, לֹא], דְּכֻלָּא עָלְמָא יֵשׁ בְּרִיָּה בְּאַחַת וְחִסָּרוֹן בִּפְנִים שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן, וְלֹא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁנִּבְרֵאת בִּשְׁתַּיִם וְחָסְרוּ, כָּאן שֶׁנִּבְרֵאת בְּאַחַת מֵעִקָּרָא וְהָא דּוּמְיָא דְּשָׁלֹשׁ קְּתָנֵי מַה שָּׁלֹשׁ מֵעִקָּרָא אַף אֶחָד מֵעִקָּרָא אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ בְּרִיָּה בְּאַחַת קָמִיפְלְגֵי, מַר סְבִירָא יֵשׁ בְּרִיָּה בְּאַחַת וּמַר סְבִירָא אֵין בְּרִיָּה בְּאַחַת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דְּכֻלֵּי עָלְמָא אֵין בְּרִיָּה בְּאַחַת, וְחִסָּרוֹן בִּפְנִים שְׁמֵיהּ חִסָּרוֹן אֶלָּא כָּאן שֶׁחָסְרוּ קֹדֶם קַבָּלָה, כָּאן שֶׁחָסְרוּ לְאַחַר קַבָּלָה וּלְאַחַר קַבָּלָה קֹדֶם זְרִיקָה שָׁרִי וְהָתַנְיָא (שמות יב, ה) "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה" שֶׁיְּהֵא תָּמִים וּבֶן שָׁנָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וּמִנַּיִן בְּקַבָּלָה וְהוֹלָכָה וְהַזָּיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "יִהְיֶה", שֶׁיְּהוּ כָּל הֲוָיוֹתָיו תָּמִים וּבֶן שָׁנָה, תִּרְגְּמָא אַבֶּן שָׁנָה הָכִי נַמִּי מִסְתַּבְּרָא, דְּתָנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ מֵהֶן כַּזַּיִת בָּשָׂר אוֹ כַּזַּיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם, שְׁמַע מִינַהּ וּמִי אִיכָּא מִידִי דְּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה הָוֵי בֶּן שָׁנָה וּבְקַבָּלָה וְהוֹלָכָה וּזְרִיקָה הָוֵי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, אָמַר רָבָא, זֹאת אוֹמֶרֶת שָׁעוֹת פּוֹסְלוֹת בְּקָדָשִׁים.

ב׳וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, וְלֹא בָּשָׂר שֶׁעֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים זֶה חֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַפְּקוֹקֶלֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל הָעֹקֶץ. וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד, הַדָּבָר שָׁקוּל יִטֹּל מִן הַיּוֹתֶרֶת עַל הַכָּבֵד, אוֹ מִן הַכָּבֵד עַל הַיּוֹתֶרֶת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ט, י) "וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד מִן הַחַטָּאת הִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה", שֶׁיִּטֹּל מִן הַיּוֹתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְלֹא מִן הַכָּבֵד עַל הַיּוֹתֶרֶת. יָסִיר יוֹתֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כְּלָיוֹת, יָסִיר כְּלָיוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹתֶרֶת, יְסִירֶנָּה אֲפִלּוּ כּוּלְיָא אַחַת. (ויקרא ג ה) וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ, "וְהִקְטִירוֹ", (להלן פסוק טז) "וְהִקְטִירָם", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ" כָּשֵׁר וְלֹא פָּסוּל "וְהִקְטִירוֹ", שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים "וְהִקְטִירָם" כֻּלָּם כְּאַחַת נֶאֱמַר כָּאן "אִשֶּׁה" וְלֹא נֶאֱמַר "לֶחֶם", וְנֶאֱמַר לְמַטָּה (להלן פסוק יא) "לֶחֶם", וְלֹא נֶאֱמַר "רֵיחַ נִיחוֹחַ", וְנֶאֱמַר לְמַטָּה "רֵיחַ נִיחוֹחַ" וְלֹא נֶאֱמַר "לַה'", מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בְּכֻלָּן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשֶּׁה" "אִשֶּׁה" לִגְזֵרָה שָׁוָה. (ויקרא ג ו-ז) שְׁלָמִים בְּבֶן צֹאן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק א) שְׁלָמִים בְּבֶן בָּקָר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּבֶן בָּקָר מַה שֶּׁאֵין בְּבֶן צֹאן בֶּן הַצֹּאן נִתְמַעֵט בִּנְסָכִים בֶּן הַצֹּאן נִתְרַבָּה בְּצִבּוּר וּבֶן הַבָּקָר נִתְמַעֵט בְּצִבּוּר הָא מִפְנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּבֶן הַבָּקָר מַה שֶּׁאֵין בְּבֶן הַצֹּאן, וּבְבֶן הַצֹּאן מַה שֶּׁאֵין בְּבֶן הַבָּקָר צָרִיךְ לוֹמַר שְׁלָמִים בְּבֶן הַבָּקָר, וְצָרִיךְ לוֹמַר שְׁלָמִים בְּבֶן הַצֹּאן. תָּנוּ רַבָּנָן פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל, וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לִשְׁמוֹ פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר מְנָא הַנֵּי מִלֵּי אָמַר אֲבוּהַ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר קְרָא, וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים, דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים. וּמִמַּאי דִּבְמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב דִּילְמָא בְּמוֹתַר אָשָׁם כְּתִיב אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא, וְאִם מִן הַצֹּאן דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכָל צֹאן בְּכָל אֲתָר אַתְּ אוֹמֵר מִן לְהוֹצִיא וְכָאן מִן לְרַבּוֹת אָמַר רַבִּי מַנִּי, הָכִי נַמִּי מִן לְהוֹצִיא, דְּלֵיתֵיהּ בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֵיתֵיהּ בִּנְקֵבָה וּמִי מָצִית אָמַרְתְּ הָכִי דְּכִי כָּתַב הַאי בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב, הָא כֵּיוָן דִּכְתִיב אִם כֶּשֶׂב (להלן פסוק יז) "וְאִם עֵז", לָאו בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, כֶּשֶׂב לְרַבּוֹת אֶת הַפֶּסַח לָאַלְיָה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם כֶּשֶׂב לְהָבִיא פֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח לְכָל מִצְוַת שְׁלָמִים שֶׁיִּטְעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ["וְ]אִם עֵז" הִפְסִיק הָעִנְיָן לִמֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אַלְיָה. וְהָא מֵהָכָא נַפְקָא מִדַּאֲבוּהַ דִּשְׁמוּאֵל נַפְקָא, וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ, דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים וְאַכָּתֵי מִדְּרַב נַפְקָא מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, ב) "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר", וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וְעִזִּים, מִכָּאן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר, וּמַאי נִיהוּ שְׁלָמִים אֶלָּא תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי, חַד לְהֵיכָא דַּעֲבַר זְמַנּוֹ וְעָבְרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְהֵיכָא דַּעֲבַר זְמַנּוֹ וְלֹא עָבְרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְהֵיכָא דְּלֹא עֲבַר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ וּצְרִיכֵי, דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא חַד הֲוָה אֲמִינָא הֵיכָא דַּעֲבַר זְמַנּוֹ וּשְׁנָתוֹ דְּאִידְחֵי לֵיהּ מִפֶּסַח לְגַמְרֵי. אֲבָל עָבַר זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דְּחָזֵי לְפֶסַח אֵימָא לֹא וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא הַנֵּי תַּרְתֵּי מִשּׁוּם דְּאִידְחוּ לְהוֹ מִמִּילְתַיְהוּ, אֲבָל לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ דְּחָזֵי לְפֶסַח אֵימָא לֹא קָא מַשְׁמַע לָן.

ג׳זָכָר אוֹ נְקֵבָה, זָכָר וַדַּאי, וּנְקֵבָה וַדַּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וַהֲלֹא דִין הוּא וּמָה אִם עוֹלָה שֶׁכָּשְׁרָה לָבוֹא מִן הָעוֹף לֹא כָּשְׁרָה לָבוֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שְׁלָמִים (מִן בֶּן הַבָּקָר) שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לָבוֹא מִן הָעוֹף אֵינוֹ דִין שֶּׁלֹּא יִכְשְׁרוּ לָבוֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעוֹלָה שֶׁלֹּא כָּשְׁרָה לָבוֹא (זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת) [נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים], תֹּאמַר בִּשְׁלָמִים שֶׁכָּשְׁרָה לָבוֹא (זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת) [נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים], חַטָּאת תּוֹכִיחַ שֶׁכָּשְׁרָה לָבוֹא נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים וְלֹא כָּשְׁרָה לָבוֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁלֹּא כָּשְׁרָה לָבוֹא כָּל מִין זְכָרִים וְכָל מִינֵי נְקֵבוֹת תֹּאמַר בִּשְׁלָמִים שֶׁכָּשְׁרוּ לָבוֹא כָּל מִינֵי זְכָרִים וְכָל מִינֵי נְקֵבוֹת מַעֲשֵׂר יוֹכִיחַ שֶׁכָּשֵׁר לָבוֹא כָּל מִינֵי זְכָרִים וְכָל מִינֵי נְקֵבוֹת וְלֹא כָּשֵׁר לָבוֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמַעֲשֵׂר שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, תֹּאמַר בִּשְׁלָמִים שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֶחָד, הוֹאִיל וְהוּא אֶחָד מֵאֶחָד יִכְשְׁרוּ לָבוֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תַּלְמוּד לוֹמַר "זָכָר אוֹ נְקֵבָה", זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדַאִית וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. כֶּשֶׂב, לָמָּה נֶאֱמַר (אִם) כֶּשֶׂב לְהָבִיא פֶּסַח לְאַלְיָה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם כֶּשֶׂב לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח לְכָל מִצְווֹת שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁיִּטְעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק אֲבָל אֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה כִּתְחִלַּת הֶקְדֵּשָׁן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְלַיְלָה, וְאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא צָלִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז תצט).

ד׳"אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב", וָלָד רִאשׁוֹן קָרֵב וָלָד שֵׁנִי לֹא קָרֵב הוּא קָרֵב, וְאֵין וְלַד כָּל הַקֳּדָשִׁים קְרֵבִים וָלָד דְּמַאי אִי דְּעוֹלָה וְאָשָׁם, זְכָרִים הֵן וְלָאו בְּנֵי אוֹלוּדֵי נִינְהוּ, אִי דְּחַטָּאת, הִילְכְתָא גְּמִירֵי לָהּ דִּלְמִיתָה אַזְלָה, לַאֲתוּיֵי וְלַד הַמְּעֻשֶּׂרֶת לָמָּה לִי קְרָא, עָבְרָה עָבְרָה לֵילֵיף מַעֲשֵׂר מִבְּכוֹר מַה בְּכוֹר לֹא קְרִיב לֵיהּ וָלָד דְּלַאו בַּר אוֹלוּדֵי הוּא, אַף מַעֲשֵׂר לֹא קְרִיב וָלָד דִּילֵיהּ אִצְטְרִיךְ סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא אֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. הוּא הַיָּחִיד מֵבִיא שַׁלְמֵי נְדָבָה, וְאֵין הַצִּבּוּר מְבִיאִין שַׁלְמֵי נְדָבָה, וְאִם תֹּאמַר כְּבָר מִעַטְתִּים מִן הַבָּקָר שֶׁיָּכוֹל לֹא יָבִיא צִבּוּר, בֶּן הַבָּקָר שַׁלְמֵי נְדָבָה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מֵבִיא שְׁלָמִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶן חוֹבָה אֲבָל יָבִיא צִבּוּר מִן הַצֹּאן שַׁלְמֵי נְדָבָה, שֶׁכֵּן הוּא מֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהֶן חוֹבָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הוּא", הַיָּחִיד מֵבִיא שַׁלְמֵי נְדָבָה וְאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא שַׁלְמֵי נְדָבָה. (ויקרא ג ט-י) וְהִקְרִיב מִזֶּבַח, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ עֲלֵיהֶן אִשֶּׁה, לְשֵׁם אִשִּׁים לַה', לְשֵׁם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְהָבִיא הַחֵלֶב הַסָּמוּךְ לָאַלְיָה זֶה חֵלֶב שֶׁבֵּין הַפְּקוֹקֶלֶת דִּבְרֵי רַבִּי (יְהוּדָה) [עֲקִיבָא]. רַבִּי (עֲקִיבָא) [יְהוּדָה] אוֹמֵר, חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה מַקִּישׁ אַלְיָה לְחֵלֶב מַה חֵלֶב בִּשְׁנֵי לָאוִין אַף אַלְיָה בִּשְׁנֵי לָאוִין, אַלְיָה יָכוֹל יְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת אַלְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "תְמִימָה" יָכוֹל יִטְּלֶנָּה מִן הַשִּׁדְרָה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְעֻמַּת הֶעָצֶה" יָכוֹל עִם הֶעָצֶה תַּלְמוּד לוֹמַר "יְסִירֶנָּה" יִכָּנֵס לִפְנִים מִן הֶעָצֶה. ["וְ]אֶת אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁיָּכוֹל יִתְרַבֶּה בְּחֵלֶב דְּפָנוֹת וְדִין הוּא וּמָה אִם בֶּן הַבָּקָר שֶׁנִּתְרַבֶּה בִּנְסָכִים נִתְמַעֵט בְּחֵלֶב דְּפָנוֹת, בֶּן הַצֹּאן שֶׁנִּתְמַעֵט בִּנְסָכִים אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְמַעֵט בְּחֵלֶב דְּפָנוֹת. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּבֶן הַבָּקָר שֶׁנִּתְמַעֵט בְּאַלְיָה, תֹּאמַר בְּבֶן הַצֹּאן שֶׁנִּתְרַבֶּה בְּאַלְיָה הוֹאִיל וְנִתְרַבֶּה בְּאַלְיָה נִתְרַבֶּה בְּחֵלֶב דְּפָנוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב", וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת, אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ. (ויקרא ג יא) וְהִקְטִירוֹ, שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים לֶחֶם אִשֶּׁה לַה', לוֹמַר לְךָ חֲלָבִים שֶׁהֵן קְרוּאִים לֶחֶם חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה (כָּתוּב בְּרֶמֶז תמ"ג).