ילקוט שמעוני על התורה תס״אYalkut Shimoni on Torah 461

א׳אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק טז) "כָּל חֵלֶב לַה'", "כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ", (ויקרא ז, כה) "כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב וְנִכְרְתָה", יָכוֹל אַף חֵלֶב הַדְּפָנוֹת בִּכְלָל תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב" יָכוֹל לֹא יִהְיֶה בִּכְלַל עֹנֶשׁ אֲבָל יְהֵא בִּכְלַל אַזְהָרָה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב" אוֹצִיא אֶת חֵלֶב הַמֻּקְדָּשִׁים וְלֹא אוֹצִיא אֶת חֵלֶב חֻלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב", יָכוֹל לֹא יְהֵא בִּכְלַל עֹנֶשׁ אֲבָל יְהֵא בִּכְלַל אַזְהָרָה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב" אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אוֹצִיא אֶת חֵלֶב שְׁלִיל הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב תַּלְמוּד לוֹמַר "חֵלֶב וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת", יָכוֹל לֹא יְהֵא בִּכְלַל עֹנֶשׁ אֲבָל יִהְיֶה בִּכְלַל אַזְהָרָה תַּלְמוּד לוֹמַר "חֵלֶב וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת" יָכוֹל לֹא יְהֵא בִּכְלַל אַזְהָרָה אֲבָל יִהְיֶה בַּעֲמֹד וְהַקְרֵב, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ז, ד) "חֵלֶב שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת" בְּאָשָׁם שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁהֲרֵי קַל וָחֹמֶר הוּא וּמַה שְׁלָמִים שֶׁאֵין כָּל מִינָן טָעוּן אַלְיָה טָעוּן חֵלֶב וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, אָשָׁם שֶׁכָּל מִינוֹ טָעוּן אַלְיָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטְעֹן חֵלֶב וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר חֵלֶב שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת בְּאָשָׁם, לִלְמֹד הֵימֶנּוּ לוֹמַר לְךָ מַה חֵלֶב וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת הָאֲמוּרִים בְּאָשָׁם, מוֹצִיא מִכְּלַל שְׁלִיל, אַף חֵלֶב וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת הָאֲמוּרִים כָּאן מוֹצִיא מִכְּלַל שְׁלִיל.

ב׳אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא, חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה, כֹּהֲנִים נוֹהֲגִים בּוֹ הֶתֵּר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו וְסִימָנָךְ כַּהֲנָא מְסַיֵּעַ כַּהֲנֵי מַאי מְסַיֵּעַ כַּהֲנֵי דְּתַנְיָא "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו מַאי הִיא, דְּתַנְיָא וְאֵת [כָּל] הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַדַּקִּין דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה וְרָמִינְהוּ [וְ]אֵת כָּל הַחֵלֶב, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מַה חֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב קְרוּם וְנִקְלָף, אַף כָּל קְרוּם וְנִקְלָף רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַה חֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלָף, אַף כָּל תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלָף שָׁלַח רָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה וְאֵפּוּךְ קַמַּיְתָא וּמַאי חָזִית דְּאָפַכְתְּ קַמַּיְתָא אַפֵּיךְ בַּתְרַיְתָא, שָׁאנִי הָכָא כֵּיוָן דְּקָתָנִי מַה דַּוְקָא קְתָנִי לָהּ אִי הָכִי כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּרַבִּי עֲקִיבָא הוּא, אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו וְלֵיהּ לֹא סְבִירָא לֵיהּ.