ילקוט שמעוני על התורה ת״עYalkut Shimoni on Torah 470
א׳רָמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל מָעוֹהֵי בֵּי מִדְרָשָׁא וּמַקְשֵׁי אִם כְּשֵׁרִין הֵן יְרַצּוּ, וְאִם אֵין מְרַצִּין לָמָּה הֵן בָּאִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אֶפְתַּח אֲנָא פִּתְחָא לְנַפְשָׁאי "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ" וְגוֹ'. וְאֵימָא הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה לֵיתֵי וְלָא לִירְצֵי, בְּאָשָׁם לָא לֵיתֵי כְּלָל, אָמַר אַבַּיֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵהָכָא פְּתַח, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת, אוֹתָהּ לִשְׁמָּהּ כְּשֵׁרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה, הָא שְׁאָר קָדָשִׁים בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין, יָכוֹל יְרַצּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ" וְגוֹ'. וְאֵימָא הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה לֵיתֵי וְלָא לִירְצֵי, אָשָׁם אַרְצוּיֵי נַמִּי לִירְצֵי, אָמַר קְרָא (ויקרא ז, לז) "זֹאת הַתּוֹרָה. לָעֹלָה לַמִּנְחָה", הִקִּישָׁן הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים מַה שְּׁלָמִים שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין, אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה. וּמַאי חָזִית דְּאַקַּשְׁתְּ לִשְׁלָמִים אַקְשָׁהּ לְחַטָּאת, הָא מִעֵט רַחֲמָנָא אֹתָהּ. חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פְּסוּלָה מְנָלַן, אָמַר קְרָא "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה" וְגוֹ', הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים, מַה שְּׁלָמִים בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים לְמִצְוָה וְכוּ' הִילְכָךְ מִצְוָה מִשְּׁלָמִים. וּשְׁחִיטָה לְעַכֵּב, מִוְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת, שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת. קַבָּלָה מִוְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם חַטָּאת. וּזְרִיקָה, (ויקרא ה, ו) מִ"וְכִפֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ", שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה לְשֵׁם חַטָּאת. וְאַשְׁכְּחָן חַטָּאת חֵלֶב דִּכְתִיב בָּהּ "לְחַטָּאת", חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה וּדִשְׁמִיעַת קוֹל וּדְבִטוּי שְׂפָתַיִם וּדְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ כְּלָל מְנָלַן, חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה אָתְיָא מֵחַטַּאת חֵלֶב שֶׁכֵּן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ. הַנָּךְ כֻּלְּהוּ אָתְיָא בַּמֶּה הַצַּד. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְכוּ' וּבְחַטָּאת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף חַטָּאת שֶׁנָּתַן מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר. אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, קַרְנוֹת קַרְנֹת קַרְנֹת הֲרֵי כָּאן שֵׁשׁ, אַרְבַּע לְמִצְוָה שְׁתַּיִם לְעַכֵּב. וּבֵית הִלֵּל קַרְנֹת קַרְנֹת קַרְנוֹת הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע, שָׁלֹשׁ לְמִצְוָה וְאַחַת לְעַכֵּב. וְאֵימָא כֻּלְּהוּ לְמִצְוָה כַּפָּרָה בִּכְדִי לָא אַשְׁכְּחָן. וְאִיבָּעִית אֵימָא אַהַנֵּי קְרָא וְאַהַנֵּי מָסֹרֶת, אַהֲנֵּי קְרָא לִטְפוּיֵי חָדָא וְאַהַנֵּי מָסֹרֶת לִבְצוּרֵי חָדָא. וְתָנָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, דְּתַנְיָא "וְכִפֶּר וְכִפֶּר וְכִפֶּר" מִפְּנֵי הַדִּין, וַהֲלֹא דִין הוּא, נֶאֱמַר דָּמִים לְמַטָּה וְנֶאֱמַר דָּמִים לְמַעְלָה, מַה דָּמִים הָאָמוּר לְמַטָּה שֶׁנָּתַן מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר, אַף דָּמִים הָאָמוּר לְמַעְלָה נָתְנוּ מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר, אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, נֶאֱמַר דָּמִים בִּפְנִים וְנֶאֱמַר דָּמִים בַּחוּץ, מַה דָּמִים הָאָמוּר בִּפְנִים חִסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם, אַף דָּמִים הָאָמוּר בַּחוּץ חִסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה, דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים. אַדְּרַבָּה, דָּנִין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת מֵחַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת, וְאַל יוֹכִיחַ חוּץ שֶׁאֵין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִפֶּר וְכִפֶּר וְכִפֶּר" מִפְּנֵי הַדִּין. "וְכִפֶּר" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שָׁלֹשׁ. "וְכִפֶּר" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שְׁתַּיִם. "וְכִפֶּר" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא אַחַת.
1
ב׳(ויקרא ה א) אִלּוּ נֶאֱמַר "וְשָׁמְעָה", יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה יְהֵא חַיָּב, אִם הָאוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּב יְהֵא הַשּׁוֹמֵעַ חַיָּב. זֶה יוֹכִיחַ שֶׁהָאוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּב וְהַשּׁוֹמֵעַ חַיָּב. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאוֹמֵר חַיָּב יִהְיֶה הַשּׁוֹמֵעַ חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה", אֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר ה, כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה". אֵין לִי אֶלָּא אָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אָלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבוּעָה כְּאָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה (קוֹל) אָלָה וְשָׁמְעָה קוֹל", לַעֲשׂוֹת אָלָה שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבוּעָה כְּאָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין לִי אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ מֵזִיד. מִפִּי עַצְמוֹ שׁוֹגֵג, מִפִּי אֲחֵרִים מֵזִיד, מִפִּי אֲחֵרִים שׁוֹגֵג (מִפִּי עַצְמוֹ) [מִנַּיִן], תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ", לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם. שָׁלַח לָהֶם בְּיַד בְּנוֹ, אוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם הַנִּתְבַּע מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד", עַד שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי הַתּוֹבֵעַ. מַאי תַּלְמוּדָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לוֹא כְּתִיב, אִם לוֹ לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, וְאִם לְאַחֵר לֹא יַגִּיד פָּטוּר. וּשְׁלֹשָׁה לוֹ כְּתוּבִים בַּתּוֹרָה בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד וְקוֹרֵא לוֹ, "אֲשֶׁר לֹא כְרָעַיִם", (ויקרא כה, לא) "אֲשֶׁר לֹא חֹמָה", אִם לוֹא יַגִּיד. מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי וְהֵם יוֹדְעִים לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד", בִּזְמַן שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לְהָעִיד וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן פְּסוּלִין מִן הָעֵדוּת. עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם אִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ. מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם לִכְשֶׁתֵּדְעוּ לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וְתָעִידוּ לִי, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד", בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה עֵדוּת אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה אֶת הָעֵדוּת. [עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְכוּ' הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין]. אָמַר שְׁמוּאֵל וַאֲפִלּוּ עֵדָיו בֵּינֵיהֶם, פְּשִׁיטָא, לָא צְרִיכָא דְּקָאֵי עָלַיְהוּ, מַהוּ דְּתֵימָא כְּמָאן דְּאָמַר לְהוּ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לָן. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי רָאָה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְעֵדָיו בֵּינֵיהֶן וְאָמַר לוֹ מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא עֵד", וַהֲרֵי לֹא יִחֵד עֵדָיו. יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמַר כָּל הָעוֹמְדִין כָּאן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא עֵד", וַהֲרֵי יִחֵד עֵדָיו. מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן אוֹאִין וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אוֹאִין, מַה לְּהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. אוֹאִין רוֹצֵחַ יוֹכִיחוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹאִין וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, דָּנִין אוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה מֵאוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶם שְׁבוּעָה, וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹאִין רוֹצֵחַ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. אוֹאִין סוֹטָה יוֹכִיחוּ שֶׁהֵן אוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, דָּנִין אוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן מֵאוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן, וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹאִין דְּסוֹטָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה יֵשׁ עִמָּהֶן כֹּהֵן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, (להלן פסוק ה) "וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה", יֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא חַיָּב וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא פָּטוּר, הָא כֵּיצַד תְּבָעוֹ מָמוֹן חַיָּב, דָּבָר אַחֵר פָּטוּר. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, בְּעֵדוּת הַמִּתְקַיֶּמֶת בִּרְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה וּבִידִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה כֵּיצַד, מָנֶה מָנִיתִי לְךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ, זוֹ רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה. יְדִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה כֵּיצַד, מָנֶה הוֹדֵיתָ לִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ, זוֹ הִיא יְדִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּפִקָּדוֹן מַה לְּהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, וְעוֹד קַל וָחֹמֶר וּמַה פִּקָּדוֹן שֶׁעָשָׂה בּוֹ נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים קְרוֹבִין כִּרְחוֹקִין כְּשֵׁרִין כִּפְסוּלִין, וְחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, עֵדוּת שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, קְרוֹבִין כִּרְחוֹקִין, כְּשֵׁרִין כִּפְסוּלִין, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, וּבִפְנֵי בֵּית דִּין, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. מַה לְּפִקָּדוֹן שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מֻשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע, וּמֵזִיד כְּשׁוֹגֵג, תֹּאמַר בְּעֵדוּת שֶׁכֵּן עָשָׂה מֻשְׁבָּע כְּנִשְׁבָּע וּמֵזִיד כְּשׁוֹגֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר "תֶחֱטָא תֶחֱטָא" לִגְזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן "תֶחֱטָא" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (להלן פסוק כא) "תֶחֱטָא", מַה לְּהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. מַתְקִיף לָהּ רַבָּה בַּר עוּלָא אוֹאִין דְּבִטּוּי יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן אוֹאִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. מִסְתַּבְּרָא מִפִּקָּדוֹן הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן תֶּחֱטָא. אַדְּרַבָּה, מִבִּטּוּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן חַטָּאת מֵחַטָּאת. אֶלָא מִסְתַּבְּרָא מִפִּקָּדוֹן הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן חֵטְא, בְּמֵזִיד, תְּבָעֵיהּ וְכַפְרֵיהּ, וְעָבְרֵיהּ. אַדְּרַבָּה, מִבִּטּוּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן חַטָּאת, יוֹרֵד, וְחֹמֶשׁ, הַנָּךְ נְפִישָׁן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, "וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם" וְכוּ', אִיפוּךְ אֲנָא. רַבִּי עֲקִיבָא אִית לֵיהּ אוֹאִין דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַאי בֵּינַיְהוּ, אִיכָּא בֵּינַיְהוּ עֵדֵי קַרְקַע, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּב, לְרַבִּי עֲקִיבָא פָּטוּר. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן הֲרֵי זֶה תְּבִיעַת מָמוֹן, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא", (להלן פסוק כא) "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" הָאָמוּר לְהַלָּן תּוֹבְעוֹ מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ, אַף נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא הָאָמוּר כָּאן תּוֹבְעוֹ מָמוֹן וְיֵשׁ לוֹ.
2
ג׳הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם לֹא יַגִּיד", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאִם מַגִּיד זֶה, נִתְחַיֵּב זֶה מָמוֹן, וְאֵיזֶה זֶה בְּבֵית דִּין. מִכָּאן אָמְרוּ הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וְכָפְרוּ, וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִין. בַּחוּץ הוֹדוּ וּבְבֵית דִּין כָּפְרוּ חַיָּבִין, הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְּעָמִים לִפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפְרוּ אֵין חַיָבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת. כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד חַיָּבִים. בָּזֶה אַחַר זֶה הָרִאשׁוֹן חַיָּב, כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד הַכּוֹפֵר חַיָּב. הָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדוּת, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה שְׁנִיָּה שְׁתֵּיהֶם חַיָּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בִּשְׁתֵּיהֶן. אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בְּהוּ בְּבֵית דִּין. אִי הָכִי אֲפִלּוּ שְׁבוּעָה נַמִּי, בְּבֵית דִּין אִין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּתַנְיָא "לְאַחַת" לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְהָתְנַן הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּבֵית דִּין וְכָפְרוּ אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא הוֹאִיל וְאֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַהּ שְׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין כְּפִירָה בְּבֵית דִּין.
3