ילקוט שמעוני על התורה תע״אYalkut Shimoni on Torah 471

א׳שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בְּכָל לָשׁוֹן מְנָלַן, דִּכְתִיב "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה" בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת. שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן בְּכָל לָשׁוֹן, אָתְיָא "תֶחֱטָא תֶחֱטָא" מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם בְּיוֹ"ד הֵ"א, בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, בְּשַׁדַּי, צְבָאוֹת, בְּחַנּוּן, וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּרַב חֶסֶד, בְּכָל הַכִּנּוּיִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הַמְקַלֵּל בְּכֻלָּן חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. וּרְמִינְהוּ (במדבר ה, כא) "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שם) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָלָה", מַה כָּאן שְׁבוּעָה, אַף לְהַלָּן שְׁבוּעָה, מַה כָּאן בְּשֵׁם, אַף לְהַלָּן בְּשֵׁם. אָמַר אַבַּיֵּי, לָא קָשְׁיָא הָא רַבִּי חֲנִינָא הָא רַבָּנָן. דְּתַנְיָא רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה הִשָּׁבַע וְאַל תִּשָּׁבַע, קַלֵּל וְאַל תְּקַלֵּל, מַה הִשָּׁבַע בְּשֵׁם אַף לֹא תִשָּׁבַע בְּשֵׁם, מַה מְּקַלֵּל בְּשֵׁם אַף לֹא תְקַלֵּל בְּשֵׁם. וְרַבָּנָן אִי גְמִירֵי גְּזֵרָה שָׁוָה נִיבָּעֵי שֵׁם הַמְיֻחָד, וְאִי לָא גְּמִירֵי גְּזֵרָה שָׁוָה, אָלָה דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָלַן. נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא אָלָה אֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אָלָה שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבוּעָה כְּאָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה". וְחַיָּבִין עַל זְדוֹן שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, מְנָא הַנֵּי מִלֵּי, דְּתַנְיָא בְּכֻלָּן נֶאֱמַר כָּאן "וְנֶעְלַם", וְכָאן לֹא נֶאֱמַר בָּהּ "וְנֶעְלַם", לְחַיֵּב עַל הַמֵּזִיד כְּשׁוֹגֵג.

ב׳תַּנְיָא אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בָזֶה אַחַר זֶה. בְּמַאי קָא מִפְלָגֵי, אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעִית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, מַר סָבַר מָנֶה דְּקָא מַסְהִיד הַאי לָא מַסְהִיד הַאי. וְאִידָךְ אַמָּנֶה בְּעָלְמָא תַּרְוַיְהוּ קָא מַסְהֲדֵי. וְאִי תֵימָא קְרָא וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, וְתַנְיָא מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, טו) "לֹא יָקוּם עֵד" אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא "אֶחָד", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶחָד", זֶה בִּנְיַן אָב, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד. וְאַפִּיקְתֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן חַד לְמֵימַר עַד דְּחָזוּ תַּרְוַיְהוּ כְּחַד. וְאִידָךְ וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע מִכָּל מָקוֹם. וְאֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם וְלִכְשֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין אֶת דְּבָרָיו. בְּמַאי קָא מִפְלָגֵי, אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעִית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעִית אֵימָא סְבָרָא, מַר סָבַר עֵד אֶחָד כִּי אָתֵי לִשְׁבוּעָה אָתֵי, לְמָמוֹנָא לָא אָתֵי. וְאִידָךְ, אָטוּ תַּרְוַיְהוּ כִּי אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי בְּחַד פּוּמָא קָא סַהֲדֵי, אֶלָּא מְצָרְפִינָן לְהוּ, הָכִי נַמִּי מְצָרְפִינָן לְהוּ. וְאִיבָּעִית אֵימָא קְרָא, אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, וְכֻלֵּי עָלְמָא כְּרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עָלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְהָכָא בְּאַקּוּשֵׁי הַגָּדָה לִרְאִיָּה קָמִיפְלָגֵי, מַר סָבַר מַקְשִׁינָן הַגָּדָה לִרְאִיָּה, וּמַר סָבַר לָא מַקְשִׁינָן.

ג׳וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה, הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ [וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ], פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ, פִּקֵּחַ וְנִסְתַּמֵּא, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטֶּה, הֲרֵי זֶה פָּסוּל. אֲבָל הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וּמֵתָה בִּתּוֹ, פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקַּח, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטֶּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפֶּה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּכַשְׁרוּת כָּשֵׁר, דְּאָמַר קְרָא אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד, בִּרְאִיָּה תָּלָה רַחֲמָנָא וְהָא אִיכָּא. וְאֶלָּא הוּא לָמָּה לִי לִכְדְתַנְיָא רָאָה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְעֵדָיו בֵּינֵיהֶן תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא עֵד", וַהֲרֵי לֹא יִחֵד עֵדָיו. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵיהָרֵג, אָמַר אִם יֵשׁ בִּי עֲווֹן זֶה לֹא תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי, וְאִם אֵין בִּי עֲווֹן זֶה תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי, וּבֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל מְנֻקִּין וְעֵדִים לֹא תְּהֵא לָהֶם לְעוֹלָם מְחִילָה, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ, לְהַחֲזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶלָּא יֵהָרֵג וִיהֵא קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים. כָּל כְּמִינֵיהּ, לָא צְרִיכָא דְּקָא הַדְרֵי בְּהוּ סַהֲדֵי, וְכִי הַדְרֵי בְּהוֹ מַאי הָוֵי כֵּיוָן שֶׁהִגִּיד שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד, לָא צְרִיכָא אַף עַל גַּב דְּקָא יָהֲבֵי טַעְמָא לְמִילְתַּיְהוּ, כִּי הַהִיא מַעֲשֶׂה דְּבָעְיָא מִכְּסָא.

ד׳(משלי כד, כח) "אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ". רְאוּבֵן הֲוָה יָדַע לְשִׁמְעוֹן סַהֲדֵי, אָמַר לֵיהּ אָתֵי אַסְהִיד לִי הֲדָא סַהֲדוּתָא, אָמַר לֵיהּ אִין, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַדִּין חָזַר בּוֹ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֵר לוֹ "וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ", הִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַדִּין וְחָזַרְתָּ בְּךָ, לְמָחָר אָתִית סַהֲדֵי לִרְאוּבֵן גַּבֵּי שִׁמְעוֹן מַה יַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, (שם כט) "אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וַהֲלֹא כְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה אִיפּוֹפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. ["וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" הֲדָא הוּא דִכְתִיב] "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ", מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת הַקַּבְּלָנִין (וּמְגַיֵּר) [וּמַתִּיר] אֶת הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי, מֶה עָשָׂה, הוֹצִיא כְּרוּז בַּמְּדִינָה וְאָמַר, כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן. מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת, וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָם לַחוֹרִים, לְמָחָר הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן, מֶה עָשָׂה הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת וְסָתַם אֶת הַחוֹרִים וּמוֹצְאִים אוֹתָם מְסֻתָּמוֹת וּמַחֲזִירוֹת אוֹתָם לִמְקוֹמָן, לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַבְּלָנִים. הֲרֵי מִן הַשִּׁלְטוֹן, מִן הַמְּעַשֶּׂה מִנַּיִן, גָּנַב רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָדַע בֵּיהּ אָמַר לֵיהּ אַל תְּפַרְסְמֵנִי וַאֲנָא יְהִיבְנָא לְךָ פַּלְגָּא, לְמָחָר נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמְעוּ קוֹל הַחַזָּן מַכְרִיז וְאוֹמֵר מָאן גְּנַב לִשְׁמְעוֹן, וְלֵוִי קָאִים תָּמָן, וַהֲלֹא נָתְנָה תּוֹרָה אִיפוּפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע. אַל תְּהִי שְׁבוּעָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, זְכַרְיָה חָמֵי לָהּ (זכריה ה, א) "וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה", מָה הוּא "עָפָה", שַׁיְטָה, כְּמַה דְּאַמְרִינָן "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים" וְגוֹ', (זכריה ה, ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה", אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אֲפִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל פִּיל וְעוֹרוֹ שֶׁל גָּמָל אֵינָם כַּמִּדָּה הַזֶּה וְאַתְּ אָמַרְתְּ כֵּן (שם ג) "זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", מֵהֵיכָן יָצָא מִפִּתְחוֹ שֶׁל (הֵיכָל) [אוּלָם], דִּתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל (הֵיכָל) [אוּלָם] אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִפְּנֵי מָה מַשְׁבִּיעִין אֶת הָאָדָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְבִיאִין לְפָנָיו נוֹדוֹת נְפוּחִין, לוֹמַר אֶתְמוֹל הָיָה הַנּוֹד הַזֶּה מָלֵא גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְעַכְשָׁיו רֵק מִכֻּלָּם, כָּךְ הַמַּשְׁבִּיעַ חֲבֵרוֹ סוֹף שֶׁיֵּצֵא רֵיקָם מִמָּמוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי עַל שֶׁקֶר. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתִיב וְדָרִישׁ עַל הֲדָא דְרַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין מוֹסְרִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא רָץ אַחַר הַשְּׁבוּעָה. הֲוָה עוּבְדָא בְּבַר תְּלָמְיוֹן וְסַיְעָא לְרַבָּנָן עוּבְדָא בְּחַד גַּבְרָא דְּאַפְקִיד גַּבֵּי בַּר תְּלָמְיוֹן מֵאָה דִּינָרִין אֲזָל בָּעָא לְהוֹן מִנֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מַה דְּאַפְקַדְּתְּ גַּבִּי מְסָרִית בְּיָדֵךְ, אָמַר לֵיהּ אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ מַה עֲבַד בַּר תְּלָמְיוֹן נְטַל חָד קָנֶה וְחָקְקֵיהּ וִיהַב בֵּיהּ הִלֵּין דִּינָרֵי וְשָׁרֵי מִסְתְּמִיךְ עָלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ צֹר הֲדָא קַנְיָא בְּיָדֵךְ עַד דַּאֲנָא מִשְׁתַּבַּע לָךְ, (כֵּיוָן דְּמָטָא לְבֵי כְּנִשְׁתָּא) אָמַר מָארֵיהּ דַּהֲדֵין [בֵּיתָא] מַה דְּמָסַרְתְּ בְּיָדִי מָסְרִית בְּיָדֵךְ, הַהוּא מִן כּוֹבְדֵיהּ נַסְתֵּיהּ וְאַשְׁקְלֵיהּ לְאַרְעָא שַׁרְיָן הִלֵּין דִּינָרֵי מִתְבַּדְּרִין וְשָׁרֵי הַהוּא מְלַקֵּט. אָמַר לֵיהּ לַקֵּט לַקֵּט דְּמִן דִּידָךְ אַנְתְּ מְלַקֵּט. "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם", שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם (כָּתוּב לְעֵיל). (זכריה ה, ד) "הוֹצֵאתִיהָ וְגוֹ' וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אֵין לְהוֹן קְפִצִין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, ז) "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ", וּכְתִיב (זכריה שם) "וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ". אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרַפְתָּן שְׁבוּעַת שָׁוָא מְכַלָּה אוֹתָן. דַּרְכָּהּ שֶׁל אֵשׁ לֶאֱכֹל עֵצִים, בְּרָם הָכָא "וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו". רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא פְּתַר קְרָיָא בְּסוֹטָה. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, הִיא שֶׁחָטְאָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁהוּא זָנָהּ וּמְפַרְנְסָהּ, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקְלֶת עִם אַחֵר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה (במדבר ה, כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", וְהוּא עֵד, "וְעֵד אֵין בָּהּ", אוֹ רָאָה, (שם) "וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה", אוֹ יָדָע, (שם) "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ", אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּיד לַכֹּהֵן "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". רַבִּי פִּנְחָס פְּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (דברים ט, טז) "וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, (שם ה, כא) "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹמְפֶּרְמָסָאוֹת נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בָּהֶן וְהֵם אֵינָם כּוֹפְרִין בּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק זֶה שֶׁמַּשְׁבִּיעַ אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו אֵינוֹ מַשְׁבִּיעָן אֶלָּא בְּסַיִף, לוֹמַר כָּל הָעוֹבֵר עַל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ יְהֵא הַסַּיִף הַזֶּה עוֹבֵר עַל רֹאשׁוֹ. הוּא נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, א) "וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ", וְהֵן נִשְׁבָּעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ", וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, כא) "בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתְּנַאי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְגוֹ' וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב" וְגוֹ'. וְהוּא עֵד [אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל] (ישעיה מג, יב) "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". אוֹ רָאָה, (דברים ד, לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת", אוֹ יָדַע, "וְיָדַעְתָּ וְגוֹ' וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא תַגִּידוּ בַּגּוֹיִם אֱלֹהוּתִי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם, אֵימָתַי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ (ישעיה ח, ט) "דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת" וְגוֹ', אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים כַּדָּבָר הַזֶּה אֵין לוֹ שַׁחַר עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַזְרִיחַ אוֹרָה כֵּיצַד מַזְרִיחַ אוֹרָה עַל אֲחֵרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות י, כב) "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה", אֲבָל תֹּהוּ וָבֹהוּ לֹא שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵיכָן עֲתִידִין לְשַׁמֵּשׁ, בִּכְרַךְ גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה לד, יא) "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", רַבָּנָן אָמְרִין עוֹבְדֵי אֱלִילִים שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ה, כ) "וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ", עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.

ה׳(ויקרא ה ב-ג) אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא, זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אָמְרוּ יָכוֹל אֲפִלּוּ נָגַע בְּמַגַּע טְמֵאוֹת יְהֵא (טָמֵא) [חַיָּב], תַּלְמוּד לוֹמַר "בְנִבְלַת חַיָּה", בְּנִבְלַת בְּהֵמָה, בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ, מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִים שֶׁהֵם אֲבוֹת הַטֻּמְאָה יָצָא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אַב הַטֻּמְאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָכוֹל אֲפִלּוּ נָגַע בָּאֳכָלִים וּמַשְׁקִים וּבִכְלֵי חֶרֶס יְהֵא (טָמָא) [חַיָּב] תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּהֵמָה" מַה בְּהֵמָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא אַב הַטֻּמְאָה יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָם אַב הַטֻּמְאָה. וּבְדָבָר שֶׁאַתָּה לוֹמְדוֹ לְדֶרֶךְ אֶחָד אַתָּה לוֹמְדוֹ לְכָל הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה מְיֻחֶדֶת שֶׁחִלֵּק מַגָּעָהּ מִמַּשָּׂאָהּ אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה אֶת מִעוּט מֵי חַטָּאת, וְהַמֶּרְכָּב, שֶׁחִלֵּק מַגָּעָן מִמַּשָּׂאָן, וַעֲשָׂאָן אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּכָל דָּבָר טָמֵא לְרַבּוֹת רֹב מֵי חַטָּאת, וְהַמִּשְׁכָּב שֶׁשָּׁוֶה מַגָּעָן לְמַשָּׂאָן וַעֲשָׂאָן אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּכָל דָּבָר טָמֵא לְרַבּוֹת הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וְהַפָּרִים וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר שֶׁהֵן מְטַמְּאִים בְּגָדִים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּכָל דָּבָר טָמֵא לְרַבּוֹת הַסְּבָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת וְהַקִּיר דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

ו׳בְּנִבְלַת (בְּהֵמָה) חַיָּה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טְמֵאָה", שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בְּכֻלָּהּ, כַּזַּיִת הֵימֶנָּה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "טְמֵאָה". בְּנִבְלַת בְּהֵמָה מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טְמֵאָה" שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא נְבֵלָה עַצְמָהּ, קַרְנָהּ שְׂעָרָהּ וְחִבּוּרָהּ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר "טְמֵאָה". בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא", שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ, דָּמוֹ עוֹרוֹ חִבּוּרוֹ וְעֵרוּבוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר "שֶׁרֶץ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ" עַל הֶעְלֵם שֶׁרֶץ הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא עַל הֶעְלֵם טֻמְאָה הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים לְחַיֵּב עַל הֶעְלֵם טֻמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. מַאי בֵּינַיְהוּ, חִזְקִיָּה אָמַר שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר בָּעִינָן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטְמֵי, אִי בִּנְבֵלָה אִיטְמֵי. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לָא בָּעִינָן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטְמֵי אִי בִּנְבֵלָה אִיטְמֵי, דְּכֵיוָן דְּיָדַע דְּאִיטְמֵי תּוּ לָא צָרִיךְ. עוּלָא רָמֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּעִינָן דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטְמֵי אִי בִּנְבֵלָה אִיטְמֵי, וְרָמִינְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַה נַּפְשָׁךְ, חֵלֶב אָכַל חַיָּב, נוֹתָר אָכַל חַיָּב, שַׁבָּת חִלֵּל חַיָּב, יוֹם הַכִּפּוּרִים חִלֵּל חַיָּב, אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל חַיָּב, אֲחוֹתוֹ בָּעַל חַיָּב. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא ד, כג) ["אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ] אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ", עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ בַּמֶּה חָטָא, וּמְשָׁנִי הָתָם "אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ" אָמַר רַחֲמָנָא, חָטָא כָּל דְּהוּ, הָכָא מִכְדֵי כְּתִיב בְּכָל דָבָר טָמֵא, אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא, לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינַהּ בָּעִינָן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטְמֵי אִי בִּנְבֵלָה אִיטְמֵי. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִכְתַּב בְּהֵמָה וְחַיָּה לְכִדְרַבִּי, כְּתַב נַמִּי שֶׁרֶץ, כִּדְתָנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי "בָּהּ" מַאי עָבִיד לֵיהּ, פְּרָט לְמִתְעַסֵּק. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְהוּ. רַב שֵׁשֶׁת מַחְלִיף דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

ז׳אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם. אָדָם, זֶה הַמֵּת. טֻמְאַת אָדָם, זֶה טֻמְאַת מֵת. לְכָל טֻמְאָתוֹ, לְרַבּוֹת זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי חֲמוּרִים יְמֵי קַלִּים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכֹל טֻמְאָתוֹ". "אֲשֶׁר יִטְמָא", לְרַבּוֹת בּוֹעֵל נִדָּה. בָּהּ, לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר. אִם נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת לָמָּה נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, שֶׁאִלּוּ נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַקַּלּוֹת בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד עַל הַחֲמוּרוֹת קָבוּעַ, אִם נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַחֲמוּרוֹת הוּא חַיָּב עַל הַקַּלּוֹת הוּא פָּטוּר, צָרִיךְ לוֹמַר חֲמוּרוֹת וְצָרִיךְ לוֹמַר קַלּוֹת.

ח׳מִנַּיִן שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְדִין הוּא, הוֹאִיל וְהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטֻּמְאָה, וְחִיֵּב קָרְבָּן עַל הַטֻּמְאָה, מַה כְּשֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטֻּמְאָה לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף כְּשֶׁחִיֵּב קָרְבָּן עַל הַטֻּמְאָה לֹא חִיֵּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְאֵימָא תְּרוּמָה דְּהִזְהִיר וְעָנַשׁ, לָא אַשְׁכְּחָן עֲוֹן מִיתָה דִּמְחַיֵּב עָלֵיהּ קָרְבָּן, אֵימָא הַנֵּי מִלֵּי קָרְבָּן קָבוּעַ אֲבָל עוֹלֶה וְיוֹרֵד לֵיתִי, מִידִי דַּהֲוָה אַשְּׁמִיעַת קוֹל וְאַבִּטּוּי שְׂפָתַיִם, אָמַר קְרָא בָּהּ, לְמִעוּטֵי תְּרוּמָה. וְאֵימָא בָּהּ לְמִעוּטֵי מִקְדָּשׁ דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד דְּמַיְתִי קָרְבָּן קָבוּעַ, קְרִי רָבָא עָלֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹלֶה מַיִם מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים, דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אֶקְרָא אֲנִי חַיָּה, בְּהֵמָה לָמָּה נֶאֶמְרָה, נֶאֱמַר כָּאן "בְּהֵמָה טְמֵאָה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בְּהֵמָה טְמֵאָה", מַה לְּהַלָּן טֻמְאַת קֹדֶשׁ, אַף כָּאן טֻמְאַת קֹדֶשׁ. אַשְׁכְּחָן טֻמְאַת קֹדֶשׁ טֻמְאַת מִקְדָּשׁ מְנָלַן, אָמְרֵי נְהַרְדָּעֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא שָׁלֹשׁ טֻמְאוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה לִי, אַחַת לִכְלָל וְאַחַת לִפְרָט וְאַחַת לְטֻמְאָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה סְתָם וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, הֱוֵי אוֹמֵר טֻמְאַת קֹדֶשׁ. וְאִם אֵינוֹ עִנְיַן לְטֻמְאַת קֹדֶשׁ דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ. וְאֶלָּא בָּהּ לָמָּה לִי לְרַבּוֹת נִבְלַת עוֹף טָהוֹר. הָא אָמַרְתָּ בָּהּ מִעוּטָא הוּא, מִשּׁוּם דְּמִעוּטָא הוּא אֲיַתֵּר, דִּכְתִיב "אוֹ כִי יִגַּע" בַּר נְגִיעָה אִין דְּלָאו בַּר נְגִיעָה לָא, וּכְתִיב בָּהּ הָוֵי מִעוּט אַחַר מִעוּט וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת.

ט׳בְּשַׂר הַמֵּת מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ מְנָלַן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר קְרָא לְכָל טֻמְאָתוֹ, לְכָל טֻמְאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (במדבר יט, טז) "אוֹ בְעֶצֶם", דּוּמְיָא דְּעֶצֶם מָה עֶצֶם יָבֵשׁ אַף כָּאן יָבֵשׁ. אִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּאִיפְרַךְ אַפְרוּכֵי, מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף כָּל דָּבָר שֶׁנִבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, יָצְאוּ שִׁנַּיִם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ עִמּוֹ, יָצְאוּ שֵׂעָר וְצִפֹּרֶן שֶׁגִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן הַכֹּל טָמֵא. מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתְּהֵא יְדִיעָה בִּתְחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינְתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁנֵי פְּעָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ מִכְּלַל שֶׁהָיְתָה יְדִיעָה, וְהוּא יָדַע הֲרֵי שְׁתֵּי יְדִיעוֹת. (ויקרא ה ד) יָכוֹל הַנּוֹדֵר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן יְהֵא מַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן הַזֶּה תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע", עַל הַשְּׁבוּעָה הוּא חַיָּב וְלֹא שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן. יָכוֹל הַמְהַרְהֵר בַּלֵּב יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "בִשְׂפָתַיִם", וְלֹא מְהַרְהֵר. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא הַגּוֹמֵר בַּלֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְבַטֵּא".

י׳יָכוֹל נִשְׁבָּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מַה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת, אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל שֶׁפָּטוּר. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּם יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מָה הֲרָעָה רְשׁוּת אַף הֲטָבָה רְשׁוּת. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע יְהֵא פָּטוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מַה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת, אָבִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מַה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת, אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרֵעַ שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לְהֵיטִיב". וְאֵי זוֹ הִיא הֲרָעַת אֲחֵרִים, אַכֶּה אֶת פְּלוֹנִי וְאֶפְצַע אֶת מוֹחוֹ. וּמִמַּאי דִּקְרָאֵי בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבֵי דִּילְמָא בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבֵי. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ מַקִּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה וַהֲטָבָה לַהֲרָעָה, מַקִּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה, מַה הֲטָבָה שֶׁאֵינָהּ בְּבִטּוּל מִצְוָה אַף הֲרָעָה שֶׁאֵינָהּ בְּבִטּוּל מִצְוָה. הֲרָעָה גּוּפָהּ הֲטָבָה הִיא. מַקִּישׁ הֲטָבָה לַהֲרָעָה, מַה הֲרָעָה שֶׁאֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה אַף הֲטָבָה שֶׁאֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה, הֲטָבָה גּוּפָהּ הֲרָעָה הִיא. אִי הָכִי בִּדְבַר הָרְשׁוּת נַמִּי. לָא מַשְׁכַּחַת לָהּ, מַקִּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה מַה הֲטָבָה שֶׁאֵינָהּ בְּלֹא אֹכַל, אַף הֲרָעָה שֶׁאֵינָהּ בְּלֹא אֹכַל, הֲרָעָה גוּפָהּ הֲטָבָה הִיא. וּמַקִּישׁ הֲטָבָה לַהֲרָעָה, מַה הֲרָעָה שֶׁאֵינָהּ בְּקוּם אֱכֹל אַף הֲטָבָה שֶׁאֵינָהּ בְּקוּם אֱכֹל, הֲטָבָה גּוּפָהּ הֲרָעָה הִיא. הַאי מַאי אִי אָמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבֵי קְרָאֵי הַיְנוּ דְּאִצְטְרִיךְ אוֹ לְהֵיטִיב, לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים, אֶלָּא אִי אָמַרְתְּ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבֵי, הַשְׁתָּא הֲרָעַת אֲחֵרִים אִיתְרַבֵּי הֲטָבַת אֲחֵרִים מִיבָּעְיָא. וְהַאי אוֹ מִיבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק, לְחַלֵּק לָא צָרִיךְ קְרָא, הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר, דְּתַנְיָא "אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֶת אָבִיו" אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה, סָבַר לָהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרִישׁ רִבּוּי וּמִעוּט, (וְאַיְתַר לֵיהּ אוֹ לְחַלֵּק). אִי אָמַרְתְּ בִּשְׁלָמָא בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבֵי קְרָאֵי, מְמַעֵט דְּבַר מִצְוָה, אֶלָּא אִי אָמַרְתְּ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבֵי מַאי מְמַעֵט.