ילקוט שמעוני על התורה תע״דYalkut Shimoni on Torah 474
א׳וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה, מַה זֶּה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, אִם לְלַמֵּד שֶׁתַּקְדִּים חַטָּאת לְעוֹלָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (להלן פסוק י) "וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט", אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה", בִּנְיַן אָב לְכָל הַחַטָּאוֹת הַבָּאוֹת עִם הָעוֹלוֹת בֵּין חַטַּאת הָעוֹף עִם עוֹלַת הָעוֹף, בֵּין חַטַּאת הָעוֹף עִם עוֹלַת בְּהֵמָה חַטָּאוֹת קוֹדְמוֹת לְעוֹלוֹת הַבָּאוֹת עִמָּהֶם. הִילְכָךְ חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֵם לְעוֹלַת הָעוֹף, מִ"וְאֶת הַשֵּׁנִי". חַטַּאת בְּהֵמָה לְעוֹלַת בְּהֵמָה מִדְרַבֵּי. חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת בְּהֵמָה מִזֶּה בָּנָה אָב. תָּא שְׁמַע (דְּבֵי) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁנִּתְחַלְּפָה חַטָּאת, חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן עוֹלָה קוֹדֶמֶת. וְכָל מָקוֹם שֶׁבָּאָה עַל חֵטְא, חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן עוֹלָה קוֹדֶמֶת. וְכָל מָקוֹם שֶׁבָּאוֹת שְׁתַּיִם, אַחַת חַטָּאת וְאַחַת עוֹלָה חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן עוֹלָה קוֹדֶמֶת. אָמַר רָבָא, לְמִקְרָאָהּ הִקְדִימָהּ הַכָּתוּב. תָּא שְׁמַע, פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַף עַל גַּב דְּהַאי חַטָּאת וְהַאי עוֹלָה, אֵימָא רֵישָׁא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה, בְּחַד מִינָא לָא אָמְרִינָן דְּחַטָּאת קוֹדֶמֶת, כִּי אַמְרִינָן בִּתְרֵי מִינֵי, וּבִתְרֵי מִינֵי אַשְׁכְּחָן מִיהָא דְּעוֹלָה קוֹדֶמֶת לְחַטָּאת. אָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי, חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה חֲסֵרָה אָלֶ"ף (במדבר טו, כד) "לְחַטָּת" כְּתִיב. רָבִינָא אָמַר "כַּמִּשְׁפָּט" כְּתִיב בָּהּ.
1
ב׳וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ (כָּתוּב לְעֵיל בְּעוֹלַת הָעוֹף).
2
ג׳מִמּוּל עָרְפּוֹ, מוּל, הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כב, ה) "וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי", וְאוֹמֵר (ירמיה ב, כז) "כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים", מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא עֹרֶף גּוּפֵיהּ לָא יְדַעְנָא הֵיכָא, דְּנֵדַע מוּל דִּידֵיהּ הֵיכָא, תָּא שְׁמַע "כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים", מִכְּלַל דְּעֹרֶף לַהֲדֵי פָנִים. אָמְרֵי דְבֵי רַבִּי חִיָּא מִצְוַת מְלִיקָה מַחֲזִיר סִימָנִין לַאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף וּמוֹלֵק. אִיכָּא דְּאָמְרֵי אַף מַחֲזִיר, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי דַּוְקָא מַחֲזִיר, וּמִסְתַּבְּרָא כְּמָאן דְּאָמַר אַף מַחֲזִיר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין (בְּעוֹלַת) [בְּחַטַּאת] הָעוֹף וּמַאי לֹא יַבְדִּיל אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל, אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי בּוֹר דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות כא, לג) "וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל", הָכָא נַמִּי דְּאֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹת. אָמַר לֵיהּ הָתָם מִדִּכְתִיב "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם", מִכְּלַל דְּבָעֵי כִּסּוּי, אֲבָל הָכָא מִכְדֵי כְּתִיב (ויקרא א, טו) "וְהִקְרִיבוֹ", וְחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין חַטַּאת הָעוֹף וּבֵין עוֹלַת הָעוֹף, לֹא יַבְדִּיל לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינַהּ אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל. וְלֹא יַבְדִּיל, וְאִם הִבְדִּיל פָּסוּל.
3
ד׳(ויקרא ה ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת, מֵעַצְמָהּ שֶׁל חַטָּאת, הָא כֵּיצַד אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף וּמַזֶּה. עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ, וְלֹא עַל קִיר הַיְסוֹד, וְלֹא עַל קִיר הַהֵיכָל, [וְאֵיזֶה זֶה] (עַל) קִיר הַתַּחְתּוֹן. יָכוֹל עַל קִיר הָעֶלְיוֹן וְדִין הוּא, וּמַה בְּהֵמָה שֶׁעוֹלָתָהּ לְמַטָּה חַטָּאתָהּ לְמַעְלָה, עוֹף שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַעְלָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא חַטָּאתוֹ לְמַעְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ", שֶׁשְּׁיָרֵי הַדָּם שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּים עַל הַיְסוֹד, וְאֵיזֶה זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן. חַטָּאת שֶׁיְּהוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם חַטָּאת. הוּא, פְּרָט לְשֶׁמְּלָקוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. וְאֵימָא דְּיָהִיב מִלְּעֵיל וְאַחַר כָּךְ יָהִיב מִלְּתַחַת. אָמַר רָבָא מִי כְּתִיב יַמְצִיא, יִמָּצֵה כְּתִיב, דְּמִמֵילָא הוּא. אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוּבְיָא אָמַר רַב כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף, אוֹחֵז שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁתֵּי גַּפֵּיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רֹחַב גֻּדָּלוֹ וּמוֹלֵק. בְּמַתְנִיתָּא תַּנָּא, צִיפְרָא מִלְּבַר, אוֹחֵז שְׁתֵּי גַּפֶּיהָ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹלֵק. וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. זוֹ הִיא וְתוּ לֹא הָא אִיכָּא קְמִיצָה, הָא אִיכָּא חֲפִינָה, אֶלָּא זוֹ הִיא אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
4
ה׳חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. מְנָא הַנֵּי מִלֵּי, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא". וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת וְחַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה, מַה חַטָּאת טָעוּן צָפוֹן אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן. מַה מִּנְחָה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. מִנְחָה גּוּפָא מְנָלַן דִּכְתִיב (ויקרא ו, ז) "לִפְנֵי ה'". יָכוֹל בַּמַּעֲרָב, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ", אִי אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ יָכוֹל בַּדָּרוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "לִפְנֵי ה'", הָא כֵּיצַד מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית וְדַּיּוֹ. וְסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב, וְהָתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְהַנִשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה, נִשְׁאַר יִמָּצֶה, לֹא נִשְׁאַר לֹא יִמָּצֶה. תְּרֵי תַּנָּאי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. חַטַּאת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה, נִמְלְקָה, הֻכְשְׁרָה לִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. הֻזָּה דָּמָהּ, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהּ מְעִילָה. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִצּוּי חַטַאַת הָעוֹף אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְתָנֵי רַב הִזָּה דָּמָהּ. רַבִּי אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב מִצּוּי חַטַּאת הָעוֹף (אֵינוֹ) מְעַכֵּב, וְתָנֵי רַב מִצָּה דָּמָהּ, תָּא שְׁמַע וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֶה, בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הַיְנוּ דִכְתִיב "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם", אַף עַל גַּב דְּנִשְׁאָר חַטָּאת הִיא, אֶלָּא לְרַב הוּנָא מַאי וְהַנִּשְׁאָר, כִּדְתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאִם נִשְׁאַר, וּמַאי חַטָּאת הִיא, אָרֵישָׁא. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי מִנְחָה דִּכְתִיב "וְהַנּוֹתֶרֶת", הָכִי נַמִּי שֶׁאִם נִתּוֹתַר, וְכִי תֵּימָא הָכִי נַמִּי וְהָתַנְיָא (ויקרא ב, ב) "מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ", פְּרָט לְשֶׁחָסְרָה סָלְתָּהּ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ. אָמְרֵי הָתָם כְּתִיב "וְהַנֹּתֶרֶת" קְרָא יְתֵירָא, הָכָא כְּתִיב וְהַנִּשְׁאָר.
5
ו׳(ויקרא ה י) וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט, אָמַר רָבָא, עוֹלָה דּוֹרוֹן הוּא. הֵיכִי דָמֵי, אִי דְּלֵיכָּא תְּשׁוּבָה (משלי טו, ח) "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה", וְאִי דְּאִיכָּא תְּשׁוּבָה [לָמָּה לִי עוֹלָה], וְהָא תְּנַן עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, אֶלָּא שְׁמַע מִינַהּ דּוֹרוֹן הוּא. וְתַנְיָא נַמִּי הָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה חַטָּאת בָּאָה לִפְנֵי עוֹלָה, לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס לְרַצּוֹת, רִצָּה פְּרַקְלִיט נִכְנָס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו.
6
ז׳וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט, כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת בְּהֵמָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת הָעוֹף, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא א, טו) "וְהִקְרִיבוֹ", חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת הָעוֹף, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם כַּמִּשְׁפָּט, כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת בְּהֵמָה, מַה חַטָּאת בְּהֵמָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, וּבַיּוֹם, וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית, אַף עוֹלַת הָעוֹף אֵינָה בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, וּבַיּוֹם, וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית. אִי מַה לְּהַלָּן בְּרֹב שְׁנַיִם אַף כָּאן בְּרֹב שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמָלַק, וְהִקְטִיר", מַה הַקְטָרָה הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ אַף מְלִיקָה הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת הָעוֹף מַה חַטַּאת הָעוֹף מִמּוּל עֹרֶף אַף עוֹלַת הָעוֹף מִמּוּל עֹרֶף. אִי מַה לְּהַלָּן מוֹלֵק, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בְּסִימָן אֶחָד, אַף כָּאן מוֹלֵק, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בְּסִימָן אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיב". רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת הָעוֹף, מַה לְּהַלָּן אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף וּמַזֶּה אַף כָּאן אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף וּמַזֶּה. מַאי קָאָמַר, הָכִי קָאָמַר, מַה לְּהַלָּן כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז הָרֹאשׁ בַּגּוּף מַזֶּה אַף כָּאן וְכוּ'. אִי מַה לְּהַלָּן בְּסִימָן אחָד אַף כָּאן בְּסִימָן אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיבוֹ". וְתָנָא קָמָא וְכִי מֵאַחַר. דְּנָפְקָא לָן מִ"וּמָלַק וְהִקְטִיר", "וְהִקְרִיבוֹ" לָמָּה לִי, אִי לָא "וְהִקְרִיבוֹ" הֲוָה אֲמִינָא מַאי "כַּמִּשְׁפָּט" כְּמִשְׁפַּט חַטַּאת הָעוֹף, וְאִי מִשּׁוּם "וּמָלַק וְהִקְטִיר" הֲוָה אֲמִינָא מַה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ אַף מְלִיקָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְהִקְרִיבוֹ" דְּרֹשׁ נַמִּי הָא.
7
ח׳(ויקרא ה יא) וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים וְגוֹ', אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חֲבִיבָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ, שֶׁמִּיָּד הוּא מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְאֵין מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַעֲשִׁיר וְיָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חֲבִיבָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ, שֶׁמִּיָּד בַּעֲרָכִים נוֹתֵן סֶלַע. וְאֵין מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר וְיָבִיא חֲמִשִּׁים סְלָעִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חֲבִיבָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ, שֶׁהֶקְטֵר חֲלָבִים כְּשֵׁרִים כָּל הַלַּיְלָה וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת בִּשְׁעָתָן וְאֵין מַמְתִּינִין לָהֶם עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה, אֵין לִי אֶלָּא קָרְבַּן חוֹבָתוֹ עֲשִׂירִית הָאֵפָה, מִנַּיִן אַף קָרְבַּן נִדְבָתוֹ עֲשִׂירִית הָאֵפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה". עֲשִׂירִית הָאֵפָה, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּשָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁהֵם שִׁבְעָה רְבָעִים וְעוֹד. סֹלֶת, מַה סֹּלֶת הָאָמוּר לְהַלָּן מִן הַחִטִּים, אַף סֹלֶת הָאָמוּר כָּאן מִן הַחִטִּים. לְחַטָּאת, שֶׁיְּהֵא הֶפְרֵשׁ מִצְוָתוֹ לְשֵׁם חַטָּאת. לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. וּבְדִין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. אִיתְמַר, קֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁשִּׁמְּנוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פָּסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר הוּא עַצְמוֹ מְשַׁכְשְׁכוֹ בִּשְׁיָרֵי הַלּוֹג וּמַעֲלֵהוּ. וְהָכְתִיב "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן", הַהוּא שֶׁלֹּא יִקְבַּע לָהּ מִדָּה כְּחַבְרוֹתֶיהָ. לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְאִם שָׂם פָּסוּל. יָכוֹל "לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה" וְאִם נָתַן פָּסוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי חַטָּאת הִיא". יָכוֹל אַף בְּשֶׁמֶן כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא", וּמָה רָאִיתָ לִפְסֹל בְּשֶׁמֶן וּלְהַכְשִׁיר בִּלְבוֹנָה, פּוֹסֵל אֲנִי בְּשֶׁמֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְלַקְּטוֹ, וּמַכְשִׁיר אֲנִי בִּלְבוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר לְלַקְּטָהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, נָתַן מַשֶּׁהוּ שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי כַּזַּיִת מִנְחָה פָּסוּל, מַאי טַעְמָא לֹא יָשִׂים שִׂימָה כָּל דְּהוּ, עָלֶיהָ, עַד דְּאִיכָּא שִׁעוּרָא. וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, נָתַן כַּזַּיִת לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ מִנְחָה פָּסוּל. מַאי טַעְמָא לֹא יִתֵּן עַד דְּאִיכָּא נְתִינָה, עָלֶיהָ, נִתְרַבֶּה, הָוֵי רִבּוּי אַחַר רִבּוּי וְאֵינוֹ אֶלָּא לְמַעֵט. תָּנוּ רַבָּנָן, לֹא יָשִׂים, יָכוֹל בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", בְּגוּפָהּ שֶׁל מִנְחָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. יָכוֹל לֹא יִתֵּן כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי וְאִם נָתַן פָּסוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ" בְּגוּפָהּ שֶׁל מִנְחָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, נוֹתֵן הוּא עַל שְׁיָרֶיהָ. כִּי חַטָּאת הִיא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלֹא מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין חַטָּאת טְעוּנָה לְבוֹנָה. (ויקרא ה יב) וְקָמַץ הַכֹּהֵן וְגוֹ' עַל אִשֵּׁי ה', שֶׁיְּהֵא מַקְטִירָהּ לָאִשִּׁים וְמִתְכַּוֵּן לְשֵׁם. חַטָּאת הִיא, פְּרָט לְשֶׁנִּקְמְצָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.
8
ט׳(ויקרא ה יג) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיָּכוֹל (הוֹאִיל ו)חֲמוּרִים שֶׁבָּהֶן יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, וְהַקַּלִּין שֶׁבָּהֶן יִהְיוּ בְּעוֹף, וְהַקַּלִּין מִן הַקַּלִּין יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵאַחַת מֵאֵלֶּה" לְהַשְׁווֹת קַלִּין לַחֲמוּרִין לְכִשְׂבָּה וּשְׂעִירַת עִזִּים, וְאֶת הַחֲמוּרִין לְקַלִּין לַעֲשִׂירִית הָאֵפָה.
9
י׳וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה, שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַתִּיר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (ויקרא ו, טז) "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה", מִנְחַת נְדָבָה, אֲבָל חוֹבָתוֹ נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה", מַקִּישׁ חוֹבָתוֹ לְנִדְבָתוֹ מַה נִּדְבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אַף חוֹבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכִי נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כְּמִנְחָתוֹ", וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "כַּמִּנְחָה", אֶלָּא לְהַקִּישׁ מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַה מִּנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת, אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת. אִי מַה מִּנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיה נֶאֱכָלִין, אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיה נֶאֱכָלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה וְלֹא לָאִשִּׁים כַּמִּנְחָה", הָא כֵּיצַד קֹמֶץ קָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּשְׁיָרִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְהַאי שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה בּוֹ מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא, מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. וְשֵׁרֵת", אִי מֵהָתָם הֲוָה אֲמִינָא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא, אֲבָל דָּבָר הַבָּא עַל חֵטְא אֵימָא לָא. וְהָא נַמִּי מֵהָכָא נָפְקָא (במדבר טו, כח) "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה", מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן מְכַפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אִי מֵהַהִיא הֲוָה אֲמִינָא בְּשׁוֹגֵג אִין אִין בְּמֵזִיד לָא קָא מַשְׁמַע לָן. תַּנְיָא אִידָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת וְהַקֹּמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ וְהַשְּׁיָרִים קְרֵבִין בְּעַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַקֹּמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ וְהַשְּׁיָרִים מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. הָוֵי בָּהּ רַבִּי יוֹחָנָן, בֵּית הַדֶּשֶׁן דְּהֵיכָא אִי דִּלְמַעְלָה הַיְנוּ אֲבוּהָ. אִי דִּלְמַטָּה יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְמַטָּה, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא דִּלְמָא לְאִבּוּד. אַחִיכוּ עָלֵיהּ וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְאִבּוּד. תָּנֵי אֲבוּהָ דְּרַבִּי אָבִין (ויקרא ו, טז) "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל", לַאֲכִילָה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. מַאי קָאָמַר, אָמַר אַבַּיֵּי, הָכִי קָאָמַר "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן, לֹא תֵאָכֵל" חוֹבָתוֹ, "כָּלִיל תִּהְיֶה" נִדְבָתוֹ. אָמַר לֵיהּ רָבָא סַכִּינָא חֲרִיפְתָּא מַפְסְקָא קְרָאֵי. אֶלָּא אָמַר רָבָא "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה" נִדְבָתוֹ, "לֹא תֵאָכֵל" חוֹבָתוֹ. וְאִיפוּךְ אֲנָא, מִסְתַּבְּרָא נִדְבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן תְּדִירָה, וְלֹא חָטֵי, וּבְסִים רֵיחֵיהּ. אַדְרַבָּה חוֹבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרִבּוּיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, חוֹבָה. הַנָּךְ נְפִישָׁן. וְרַבָּנָן הַאי "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן" מַאי עָבְדֵי לֵיהּ, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה בְּ"כָלִיל תָּקְטָר" וְתַחְתּוֹנָה בְּ"לֹא תֵאָכֵל", מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה. כָּלִיל "כָּלִיל" לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה לְּהַלָּן בְּכָלִיל תָּקְטָר, אַף כָּאן בְּכָלִיל תָּקְטָר. וּמַה כָּאן לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ, אַף לְהַלָּן לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא בְּכָלִיל תָּקְטָר בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ.
10