ילקוט שמעוני על התורה תק״הYalkut Shimoni on Torah 505
א׳דַּם שְׁחִיטָה בִּבְהֵמָה בְּחַיָּה וּבְעוֹפוֹת בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, דַּם הַנְּחִירָה, דַּם הָעִקּוּר, דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, חַיָּבִין עָלָיו. דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב. דַּם בֵּיצִים, דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים, דַּם שְׁרָצִים, דַּם הַתַּמְצִית, אֵין חַיָּבִין עָלָיו. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּדַם הַתַּמְצִית. תָּנוּ רַבָּנָן ["וְ]כָּל דָּם לֹא תֹאכְלוּ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם בֵּיצִים, אוֹ דַּם חֲגָבִים, דַּם דָּגִים, הַכֹּל בִּכְלָל תַּלְמוּד לוֹמַר "לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה", מָה עוֹף וּבְהֵמָה מְיֻחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טֻמְאָה קַלָּה וְטֻמְאָה חֲמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהֶם אִסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶם הֶתֵּר וְהֵם מִין בָּשָׂר, אוֹצִיא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שֶׁאֵין בָּהֶם טֻמְאָה קַלָּה. אוֹצִיא דַּם שְׁרָצִים שֶׁאֵין בָּהֶם טֻמְאָה חֲמוּרָה. אוֹצִיא דַּם בֵּיצִים שֶׁאֵין מִין בָּשָׂר, דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים שֶׁכֻּלָּם הֶתֵּר. לָעוֹף, אִי מָה עוֹף שֶׁאֵין בּוֹ כִּלְאַיִם אַף בְּהֵמָה שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלַבְּהֵמָה". אִי מַה בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בָּאֵם עַל (הַבֵּיצִים) [הַבָּנִים] אַף עוֹף שֶׁאֵינוֹ בָּאֵם עַל (הַבֵּיצִים) [הַבָּנִים] תַּלְמוּד לוֹמַר "לָעוֹף [וְלַבְּהֵמָה"]. אֵימָא כָּל דָּם כְּלָל, עוֹף וּבְהֵמָה פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט, עוֹף וּבְהֵמָה אִין מִידִי אַחְרִינָא לֹא. נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. הָא לָא דָמִי כְּלָלָא בַּתְרָא לִכְלָלָא קָמָא, כְּלָלָא קָמָא לָאו, כְּלָלָא בַּתְרָא כָּרֵת. הָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבּוּי וּמִעוּטֵי וּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרְשִׁינָן בַּהַדֵין גַּוְנָא וְאַף עַל גַּב דְּלָא דָמֵי כְּלָלָא קָמָא לִכְלָלָא בַּתְרָא. אַף כָּל דְּקָא תָּנֵי לַאֲתוּיֵי מַאי, אֲמַר רַב אַדָּא בַּר אָבִין, לְרַבּוֹת דָּמוֹ שֶׁל כּוֹי, וְקָא סַבַר כּוֹי בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָה הִיא. אַשְׁכְּחָן דָּמוֹ, חֶלְבּוֹ מִנַּיִן, מִּכָּל חֵלֶב. נִבְלָתוֹ מִנַּיִן, (דברים יד, כא) "מִכָּל נְבֵלָה". גִּיד הַנָּשֶׁה דִּילֵיהּ מִנַיִן, (בראשית לב, לג) "בְּכַף הַיָּרֵךְ" תַּלְיָא רַחֲמָנָא וְהָא אִית לֵיהּ כַּף הַיָּרֵךְ. טֻמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָתוֹ מְנָלַן. סְבִירָא לֵיהּ דִּלְכָל מִלֵּי רַבֵּיהּ רַחֲמָנָא כִּבְהֵמָה, טֻמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָתוֹ נַמִּי כִּבְהֵמָה. אֲמַר מַר יָצְאוּ דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים שֶׁכֻּלּוֹ הֶתֵּר, דְּלָא בָּעוּ שְׁחִיטָה. מָה עוֹף שֶׁאֵין בּוֹ כִּלְאַיִם, שֶׁצִּמְרָן אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אֲמַר רַב, דַּם דָּגִים שֶׁכְּנָסוֹ אָסוּר. מֵיתִיבֵי דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים מֻתָּר, כִּי תַּנְיָא מַתְנִיתִין דְּאִית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂין. כִּי אֲמַר רַב אָסוּר, דְּלֵית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂים. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם אֲפִלּוּ מִצְוַת פְּרִישָׁה אֵין בּוֹ. מִיתִיבֵי, דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם אָסוּר וְאֵין חַיָּבִים עָלָיו. כִּי תַנְיָא. אָסוּר דְּפִירֵשׁ, כִּי קַאֲמַר רַב שֵׁשֶׁת בִּדְּלֹא פִּירֵשׁ. כִּדְתַנְיָא דַּם שֶׁעַל גַּבֵּי כִּכָּר גּוֹרְרוֹ וְאוֹכְלוֹ, שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם, מוֹצֵץ וּבוֹלֵעַ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. תַּנְיָא יָכוֹל יְהֵא חָלָב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם הָאוֹכְלוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְדִין הוּא וּמַה בְּהֵמָה שֶׁהֵקַלְּתָּ בְּמַגָּעָהּ הֶחְמַרְתָּ בְּחֶלְבָּהּ, מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שֶׁהֶחְמַרְתָּ בְּמַגָּע אֵינוֹ דִין שֶׁתַּחְמִיר בַּחֲלָבוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא" וְאֵין חָלָב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. אוֹצִיא אֶת הֶחָלָב שֶׁאֵין שָׁוֶה בַּכֹּל וְלֹא אֶת הַדָּם שֶׁשָּׁוֶה בַּכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא", זֶה לָכֶם טָמֵא וְאֵין חָלָב וְדַם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אֲפִלּוּ מְצְוַת פְּרִישָׁה אֵין בּוֹ. אָמַר רָבָא, שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּדָם, לָמָּה, אַחַת לְדַם חֻלִּין, וְאַחַת לְדַם קָדָשִׁים, וְאַחַת לְדַם כִּסּוּי.
1