ילקוט שמעוני על התורה תק״דYalkut Shimoni on Torah 504

א׳כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ, לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סַבַר מְיַיתְרֵי קְרָא, נִכְתּוֹב קְרָא כָּל חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ, שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לָמָּה לִי שְׁמַע מִינַהּ לְחַלֵּק. וְרַבָּנָן, אִי כְּתִיב הָכִי הֲוָה אֲמִינָא אֲפִלּוּ חַיָּה בְּמַשְׁמַע. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סַבַר הָא לֹא מָצִית לְמֵימַר, דִּקְרָא בְּעִנְיָנָא דְּקָדְשִׁים כְּתִיב. מִכְּלַל דְּרַבָּנָן סָבְרֵי לָא יָלְפִינָן דָּבָר מֵעִנְיָנוֹ. לֹא, דְּכֻלֵּי עָלְמָא יָלְפִינָן דָּבָר מֵעִנְיָנוֹ, וּבְהָא פְּלִיגֵי מַר סַבַר לְמֵדִין לָאו מִלָּאו וְלָאו מִכָּרֵת, וּמַר סַבַר לָאו מִלָּאו יָלְפִינָן לָאו מִכָּרֵת לֹא יָלְפִינָן. וְאִיבָּעִית אֵימָא הַיְנוּ טַעְמָא דְּרַבָּנָן, כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב זְבִיד. אֶלָּא מֵעַתָּה אַלְיָה דְּחֻלִּין תִּיתְסַר, אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ בָּעִינָן דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלָשְׁתָּן וְלֵיכָּא. וְרַבִּי יִשְׁמָעאֵל אָמַר לְךָ אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לְמַאי כַּתְבֵיהּ, שְׁמַע מִינַהּ לְחַלֵּק. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעִנְיַן קָרְבָּן שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, דְּלָא דָמֵי הַדֵּין לָאו לְלָאו דַּעֲרָיוֹת. (ויקרא ז כד) תָּנוּ רַבָּנָן "חֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה", בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה, אָמַרְתָּ טִהֵר מִכְּלַל חֵלֶב וְטִהֵר מִכְּלַל שְׁחִיטָה, מַה כְּשֶׁטִּהֵר מִכְּלַל שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה אַף כְּשֶׁטִּהֵר מִכְּלַל חֵלֶב בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, טִהֵר מִכְּלַל חֵלֶב וְטִהֵר מִכְּלַל נְבֵלָה מַה כְּשֶׁטִּהֵר מִכְּלַל נְבֵלָה בִּטְמֵאָה וְלֹא בִּטְהוֹרָה אַף כְּשֶׁטִּהֵר מִכְּלַל חֵלֶב, טְמֵאָה וְלֹא טְהוֹרָה. כְּשֶׁאַתָּה [בָּא] בְּדֶרֶךְ זוֹ הִיא בִּטְמֵאָה כוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר "טְרֵפָה", בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ טְרֵפָה יָצְתָה בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין בְּמִינָהּ טְרֵפָה. אוֹצִיא אֶת הַטְּמֵאָה שֶׁאֵין בְּמִינָהּ טְרֵפָה וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַחַיָּה שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ טְרֵפָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ", מִי שֶׁחֶלְבּוֹ אָסוּר וּבְשָׂרוֹ מֻתָּר יָצְתָה חַיָּה שֶׁחֶלְבָּה וּבְשָׂרָהּ מֻתָּרִין. וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ אֵין לִי אֶלָּא חֵלֶב שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָּל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁמֵּתָה מִנַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל חֵלֶב" וְכוּ'. מִכְּלַל דִּמְחַיִּים אֲסוּרָה, אִין, יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אוֹסַרְתָּהּ. וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה, אִם נֶאֱמַר "נְבֵלָה", "טְרֵפָה" לָמָּה לִי, אִם טְרֵפָה חַיָּה הֲרֵי נְבֵלָה אֲמוּרָה וְאִם טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵלָה. מִבָּעֵי לֵיהּ לִמְעוּטֵי טְמֵאָה מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה יָצְתָה בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין בְּמִינָהּ טְרֵפָה אָמַר רָבָא הַתּוֹרָה אָמְרָה יָבוֹא אִסּוּר נְבֵלָה וְיָחוּל עַל אִסוּר חֵלֶב, וְיָבוֹא אִסּוּר טְרֵפָה וְיָחוּל עַל אִסוּר חֵלֶב. וּצְרִיכָא דְּאִי כַּתַב רַחֲמָנָא בִּנְבֵלָה מִשּׁוּם דִּמְטַמֵּא, אֲבָל טְרֵפָה אֵימָא לֹא, וְאִי כַּתַב רַחֲמָנָא טְרֵפָה דַּאֲסוּרָה מֵחַיִּים אֲבָל נְבֵלָה אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. (ויקרא ז כה) כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תק"ג). וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ וְלֹא צִבּוּר. הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹתָה. הָאֹכֶלֶת וְלֹא הַמַּאֲכֶלֶת. אֹכֶלֶת כְּדֵי אֲכִילָה, כַּזַּיִת. מֵעַמֶּיהָ, וְעַמֶּיהָ בְּשָׁלוֹם. (ויקרא ז כו-כז) בָּא אֶחָד וְיָשַׁב כְּנֶגְדִּי וְהָיָה בּוֹ מִקְרָא וְלֹא הָיָה בּוֹ מִשְׁנָה. אָמַר לִי, רַבִּי, אֵין דַּם אָדָם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי מָה רָאִיתָ, אָמַר לִי הַכָּתוּב אוֹמֵר בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, וַהֲרֵי הַדָּבָר קַל וָחֹמֶר וּמַה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁדַּרְכָּן לַאֲכִילָה דָּמָן אָסוּר עָלֵינוּ, אָדָם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לַאֲכִילָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (דברים יב, כג) "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אָכוֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" וְגוֹ' וְאוֹמֵר "כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא וְאוֹמֵר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ" וְגוֹ', דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ, לְהָבִיא דַּם אָדָם שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה. וְהָעֲבוֹדָה, אַף [דַּם] דָּגִים שֶׁיִּחֲדוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ קְרָעוֹ וְנִתְמַצָּה דָּמוֹ וּנְתָנוֹ בִּכְלִי אֶחָד אַף הוּא אָסוּר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם", דָּם, מִכָּל מָקוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, בְּהֵמָה שֶׁמַּקְרִיבִין מִמֶּנָּה קָרְבָּן חֶלְבָּהּ אָסוּר וְשֶׁאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנָּה חֶלְבָּהּ מֻתָּר. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, מָה רָאִיתָ, אָמַר לִי הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב(וּ) וְגוֹ', אָמַרְתִּי לוֹ חָזַר וּפֵרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (ויקרא ג, יז) "חֻקַּת עוֹלָם" מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, (שם) "לְדֹרֹתֵיכֶם" שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. (שם) "בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. "כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ" לְהַקִישָׁם זֶה לָזֶה שְׁנֵיהֶם עָלֶיךָ בְּמִיתָה וּבְכָרֵת. אָמַר לִי, רַבִּי, מַעֲשֶׂה הָיָה בִּי שֶׁמָּכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כּוֹרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. אָמַר לִי, אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בְּמִדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי, וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שְׁלֹשָׁה סֵאִין שֶׁל תְּמָרִים, לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָּהֶם כַּד אֶחָד שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת הַתְּמָרִים וְנִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ. אָמַרְתִּי בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָנִים, הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויקרא יט, יג) "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל", וְגֶזֶל הַגּוֹי גָּזֵל. וּפֵרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר "כִּי עָשַׁק עֹשֶׁק".