ילקוט שמעוני על התורה תקכ״טYalkut Shimoni on Torah 529

א׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקִיט רַב כַּהֲנָא בְּיָדֵיהּ, חָמֵשׁ סוּמְקְתָא וְחָמֵשׁ חִוַּרְתָא. חָמֵשׁ סוּמְקְתָא. נָזִיר, וְעוֹשֶׂה פֶּסַח, שֶׁהוֹרוּ, בַּמִּקְדָּשׁ, וּמֵתוּ, (סִימָנָא), נָזִיר רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. עוֹשֶה פֶּסַח, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. שֶׁהוֹרוּ, שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. בַּמִּקְדָּשׁ, שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב. וּמֵתוּ, דְּתַנְיָא מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבוֹא". חָמֵשׁ חִוַּרְתָּא חַלַּת, נָזִיר, וּמְצֹרָע, שֶׁנִּפְסְלוּ, בְּשַׁבָּת, (סִימָנָא). חַלַּת, רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלּוֹת. נָזִיר, רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצֹרָע, רְבִיעִת מַיִם לִמְצֹרָע. שֶׁנִּפְסְלוּ, דִּתְנַן וּשְׁאָר כָּל מַשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּה בִּרְבִיעִית. בְּשַׁבָּת, דִּתְנַן וּשְׁאָר כָּל הַשּׁוֹפְכִין בִּרְבִיעִית לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. וְתוּ לֵיכָּא וְהָאִיכָּא, מֵי רְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִלּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָא לָא קָמַיירֵי. וְהָאִיכָּא הָיָה מֵבִיא פַּיְלֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָא לָא קָמַיְרֵי. וְהָא אִיכָּא כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ כָּל שֶׁהוּ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָא לָא קָא מַיירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה. בַּר מֵהַהוּא דְּבִטְלוּהָ רַבָּנָן.

ב׳וְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה, שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ. בִּשְׁלָמָא שְׁתוּיֵי יַיִן דִּכְתִיב "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ" וְגוֹ', אֶלָּא פְּרוּעֵי רֹאשׁ מְנָלָן דְּאִיתְקַשׁ שְׁתוּיֵי יַיִן לִפְרוּעֵי רֹאשׁ, דִּכְתִיב (יחזקאל מד, כ) "וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלְּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלְּחוּ" וּכְתִיב "וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ" מַה שְּׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה, וּמִינַהּ מַה שְּׁתוּיֵי יַיִן מְחַלֵּל עֲבוֹדָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ מְחַלֵּל עֲבוֹדָה.

ג׳שְׁתוּיֵי יַיִן מְנָלַן, אַתְיָא חֻקָּה חֻקָּה מִמְחֻסַּר בְּגָדִים, וְהָא תָּנָא מִ"וּלְהַבְדִּיל" קָא נָסִיב לָהּ, הַנֵי מִילֵי מִקָּמֵי דְּנִיקוּשׁ גְּזֵרָה שָׁוָה. וְהָא תָּנָא מְחֻסַּר בְּגָדִים הוּא דְּקָא יָלִיף מִשְּׁתוּיֵי יַיִן, הָכִי קָאֲמַר מִנַּיִן שֶׁלֹּא נַחֲלֹק בֵּין מְחֻסַּר בְּגָדִים לִשְׁתוּיֵי יַיִן וְשֶׁלֹא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר "חֻקָּה" "חֻקָּה" לִגְזֵרָה שָׁוָה. אֶלָּא "וּלְהַבְדִּיל" לָמָּה לִי כִּדְרַב, דְּרַב לָא מוֹקֵי אֲמוֹרָא עָלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת.

ד׳אַתָּה וּבָנֶיךָ, יָכוֹל חֲלָלִין תַּלְמוּד לוֹמַר "אִתָּךְ", יָצְאוּ חֲלָלִין. אוֹצִיא אֶת חֲלָלִין וְלֹא אוֹצִיא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ" מָה אַתָּה כָּשֵׁר אַף בָּנֶיךָ כְּשֵׁרִין יָצְאוּ חֲלָלִין וּבַעֲלֵי מוּמִין.

ה׳בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין לִי אֶלָּא בְּבִיאָה, מִנַּיִן אַף בִּיצִיאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ" מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת הַמִּזְבֵּחַ כְּאֹהֶל מוֹעֵד תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ". מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ". רַבִּי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" וְכוּ' [מַה בְּבוֹאָם] הָאָמוּר לְהַלָּן עָשָׂה אֶת הַיְצִיאָה כְּבִיאָה, אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְאֹהֶל [מוֹעֵד], וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה אָף בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, הָאָמוּר כָּאן עָשָׂה יְצִיאָה כְּבִיאָה, וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד כַּמִּזְבֵּחַ, וְלֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין לִי אֶלָּא אֹהֶל מוֹעֵד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "חֻקַּת עוֹלָם". וְלֹא תָמֻתוּ, מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, יָכוֹל יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין מִיתָה עַל הַהוֹרָאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ וְלֹא תָמוּתוּ", אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּמִיתָה וְאֵין יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין מִיתָה עַל הַהוֹרָאָה. יָכוֹל יִהְיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו חַיָּבִין מִיתָה עַל הַהוֹרָאָה, וְדִין הוּא, וּמָה אִם יִשְׂרָאֵל שֶׁמֻּזְהָרִין לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד שְׁתוּיֵי יַיִן וְשֶׁלֹּא שְׁתוּיי יַיִן אֵין חַיָּבִין מִיתָה עַל הַהוֹרָאָה, אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁאֵין מֻזְהָרִין לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא שְׁתוּיֵי יַיִן אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְחֻיְּבוּ מִיתָה עַל הַהוֹרָאָה, יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַכָּתוּב אַהֲרֹן וּבָנָיו מִקַּל וָחֹמֶר. חֻקַּת עוֹלָם, לְרַבּוֹת יְצִיקוֹת, וּבְלִילוֹת, וּתְנוּפוֹת, וְהַגָּשׁוֹת, וְהַקְּמִיצוֹת, וְהַמְּלִיקוֹת, וְהַקַּבָּלוֹת, וְהַהַזָּאוֹת. מִנַּיִן לִשְׁתוּיֵי יַיִן שֶׁאִם עָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל". וּמִנַּיִן לִמְחֻסַּר בְּגָדִים וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, נֶאֱמַר "חֻקָּה חֻקָּה" לִגְזֵרָה שָׁוָה.

ו׳וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, אֵלּוּ דָּמִים וַחֲרָמִים וְהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִין. וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, אֵלּוּ טֻמְאוֹת וְטָהֳרוֹת.

ז׳וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הַהוֹרָאוֹת. אֵת כָּל הַחֻקִּים, אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָהֶם אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת. בְּיַד מֹשֶׁה זֶה הַתַּלְמוּד. יָכוֹל אַף הַמִּקְרָא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְהוֹרֹת". רַבִּי יוֹסִי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יָכוֹל אַף הַתַּרְגּוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְהוֹרֹת".