ילקוט שמעוני על התורה תקמ״דYalkut Shimoni on Torah 544

א׳וְכִי יָמוּת, הֲרֵי זוֹ מִיתָה וַדַּאי מִן הַבְּהֵמָה יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁמְּטַמְּאָה וְיֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ וַהֲלֹא דִין הוּא אִם מָצִינוּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלֹּא הַשֵּׁם פּוֹסְלָהּ מֵאֲכִילָה מְבִיאָה לִידֵי טֻמְאָה אֶלָּא מִיתָתָהּ וְכוּ', אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה קֹדֶם לְמִיתָתָהּ וּטְרֵפָה אֲסוּרָה קֹדֶם לְמִיתָתָהּ, מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵין שְׁחִיטָה מְטַהַרְתָּהּ אַף טְרֵפָה לֹא תְּטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבְּהֵמָה" יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה מְטַמְּאָה וְיֵשׁ שֶׁאֵין מְטַמְּאָה פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ. דִּין אַחֵר בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וּטְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ אַף טְרֵפָה לֹא תְּטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת כֹּשֶׁר תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר טֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ, הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן מִנַּיִן לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין לְמִינָהּ שְׁחִיטָה תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁיֵּשׁ לְמִינָהּ שְׁחִיטָה בֶּן שְׁמוֹנֶה יוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ לְמִינוֹ שְׁחִיטָה וְאֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַטְּרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְמִינָהּ שְׁחִיטָה לֹא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבְּהֵמָה" יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה וְיֵשׁ שֶׁמְּטַמְּאָה פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ.

ב׳אֲשֶׁר הִיא הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וַהֲלֹא דִין הוּא וּמָה אִם בְּהֵמָה שֶׁלֹּא עָשָׂה דָּמָהּ כִּבְשָׂרָהּ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, שֶׁרֶץ שֶׁעָשָׂה דָּמוֹ כִּבְשָׂרוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הִיא", הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. לָכֶם לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, וַהֲלֹא דִין הוּא וּמָה אִם בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָהּ אֵינוֹ דִין שֶׁתִּטְמָא בְּמַשָּׂא, הַשֶּׁרֶץ יוֹכִיחַ שֶׁאֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ וְאֵין מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּה לֹא תְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, תַּלְמוּד לוֹמַר "לָכֶם" לְהָבִיא בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַשָּׂא. לְאָכְלָה, לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנֶה [שֶׁאֵין שְׁחִיטָתוֹ] מְטַהַרְתָּהּ וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. בְּנִבְלָתָהּ וְלֹא בַּעֲצָמוֹת וְלֹא בְּגִידִים וְכוּ', יָכוֹל אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת חִבּוּרָן תַּלְמוּד לוֹמַר "יִטְמָא" בְּנִבְלָתָהּ, (וְלֹא בַּעֲצָמוֹת) וְלֹא בְּקוּלִית סְתוּמָה אוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ נְקוּבָה תַּלְמוּד לוֹמַר "יִטְמָא" בְּנִבְלָתָהּ, וְלֹא בְּאָלָל הַמְפֻזָּר יָכוֹל אֲפִלּוּ מְכֻנָּס תַּלְמוּד לוֹמַר "יִטְמָא" בְּנִבְלָתָהּ, וְלֹא בְּמַפְשִׁיט לְשָׁטִיחַ כְּדֵי אֲחִיזָה (לְמֵת) [לְחֵמֶת] עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הֶחָזֶה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר תַּלְמוּד לוֹמַר "יִטְמָא". בְּנִבְלָתָהּ וְלֹא בְּעוֹר שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵעַ בְּעוֹר שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר מֵאֲחוֹרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר "יִטְמָא". (ויקרא יא מ) אָמַר רַבָּה כְּשֵׁם שֶׁטֻּמְאָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה כָּךְ טָהֳרָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה טֻמְאָה בְּלוּעָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב "וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב", מִי לֹא עָסְקִינָן דַּאֲכַל סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְקָאֲמַר רַחֲמָנָא טָהוֹר אַשְׁכְּחָן טֻמְאָה בְּלוּעָה, טָהֲרָה בְּלוּעָה מְנָלַן קַל וָחֹמֶר, וּמַה כְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל עַל טֻמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּטְמָא דְּאָמַר מָר טֻמְאָה רְצוּצָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה מַצִּיל עַל טָהֲרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּטְמָא אָדָם שֶׁמַּצִּיל עַל טֻמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּטְמָא אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מַצִּיל עַל טָהֳרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּטְמָא.

ג׳וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כב, ח) "נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָּהּ", אֶת שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה אֶלָּא בַּאֲכִילָתָהּ יָצָאת נִבְלַת בְּהֵמָה שֶׁמְּטַמְּאָה עַד שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה יָכוֹל נִבְלַת הָעוֹף מְטַמְּאָה מִן הַכָּתוּב נִבְלַת בְּהֵמָה מִקַּל וָחֹמֶר תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּהּ" בָּהּ אַתָּה מְטַמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה [וְאִי אַתָּה מְטַמֵּא בְּנִבְלַת בְּהֵמָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה], אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר הָאֹכֵל לִתֵּן שִׁעוּר [לַנּוֹגֵעַ וְלַנּוֹשֵׂא] מָה אוֹכֵל בְּכַזַּיִת אַף הַנּוֹגֵעַ וְהַנּוֹשֵׂא בְּכַזַּיִת. יְכַבֵּס יָכוֹל אַף הַצִּפָּה תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד" אִי בֶּגֶד יָכוֹל בֶּגֶד גָּדוֹל לָבָן מְטַמֵּא בְּזָב וּמְטַמֵּא בִּנְגָעִים מִנַּיִן גָּדוֹל צָבוּעַ וְקָטָן לָבָן, וְקָטָן צָבוּעַ עַד שֶׁאַתָּה מְרַבֶּה לְהָבִיא שָׁבִיס שֶׁל שְׂבָכָה וְהַגַּלְגַּלִּין תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד בְּגָדָיו" מְרַבֶּה מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים תַּלְמוּד לוֹמַר "וְטָמֵא" יָכוֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד", בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא וְאֵין מְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס.

ד׳(ויקרא יא מא-מב) לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ כְּמָאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינֵיהֶן כְּמָאן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דַּאֲמַר, אֶפְרוֹחִין שֶׁנּוֹלְדוֹ אַף בְּחוֹל אֲסוּרִין לְפִי שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינֵיהֶן. אָמַר רַב הוּנָא, לֹא לִישְׁפֵי אִינִישׁ שִׁיכְרָא בְּצִבְיָתָא בְּאוֹרְתָא דִּילְמָא קָא פְּרִישׁ מִמָּנָא לְצִבְיָתָא וְהָדָר נָפִיל לְמָנָא וְקָא עֲבַר מִשּׁוּם הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ אִי הָכִי בְּמָנָא נַמִּי דִּלְמָא פָּרִישׁ לְדָפְנֵי דְמָנָא וְהָדָר נָפִיל לְמָנָא הָתָם הַיְנוּ רְבִיתֵיהּ וּמְנָא תִּימְרָא דְּתַנְיָא מִנַּיִן לְבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת שֶׁשּׁוֹחֶה וְשׁוֹתֶה תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק ט) "תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמַּיִם" וְלִיחוּשׁ דִּילְמָא פָּרִישׁ לְדָפְנָא וְהָדָר נָפִיל אֶלָּא הַיְנוּ רְבִיתֵיהּ, הָכָא נַמִּי הַיְנוּ רְבִיתֵיהּ אָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא תַּנְיָא דִּמְסַיֵּעַ לָךְ כָּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ לְרַבּוֹת יַבְחוּשִׁין שֶׁסִּנְּנָן טַעְמָא דְּסִנְּנָן הָא לֹא סִנְּנָן שָׁרֵי. אָמַר שְׁמוּאֵל, קִשּׁוּת שֶׁהִתְלִיעָה בְּאִבֶּיהָ אֲסוּרָה מִשּׁוּם הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְגוֹ' לֵימָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ, דְּתָנֵי חָדָא עַל הָאָרֶץ, לְהוֹצִיא אֶת הַזִּיזִין שֶׁבַּעֲדָשִׁין וְאֶת הַיַּתּוּשִׁים שֶׁבַּכְּלִיסִים וְתוֹלַעַת שֶׁבַּתְּמָרִים. וְתַנְיָא אִידָךְ, כָּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ לְרַבּוֹת תּוֹלַעַת שֶׁבְּעִקְּרֵי זֵיתִים, וְשֶׁבְּעִקְּרֵי גְפָנִים מַאי לָאו אִידִי וְאִידִי בְּפֵירָא וְהָא שֶׁהִתְלִיעַ בְּאִבֶּיהָ וְהָא שֶׁלֹּא הִתְלִיעָה בְּאִבֶּיהָ לֹא אִידִי וְאִידִי בְּאִבֶּיהָ, וְלֹא קָשְׁיָא הָא בְּפֵירָא וְהָא בְּאִילָנָא דַּיְקָא נַמִּי דְּקָתָנֵי תּוֹלַעַת שֶׁבְּעִקְּרֵי זֵיתִים וְשֶׁבְּעִקְּרֵי גְּפָנִים.

ה׳אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֹאכַל" אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמַע, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט בִּנְבֵלָה לְגֵר בִּנְתִינָה וּלְנָכְרִי בִּמְכִירָה וַהֲרֵי שְׁרָצִים דְּרַחֲמָנָא אָמַר שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל, וְתַנְיָא צַיָּדֵי חַיָּה וְעוֹף וְדָגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינֵי טְמֵאִין מֻתָּרִין לְמָכְרָם, שָׁאנִי הָתָם דְּאָמַר קְרָא "לָכֶם" שֶׁלָּכֶם יְהֵא אִי הָאִי אֲפִלּוּ לְכַתְחִלָּה נַמִּי שָׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב "יְהוּ" בַּהֲוָיָתָן יְהוּ.