ילקוט שמעוני על התורה תקמ״הYalkut Shimoni on Torah 545

א׳תָּנוּ רַבָּנָן, כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן, זֶה נָחָשׁ. כֹּל לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּל וְאֶת הַדּוֹמֶה לְשִׁלְשׁוּל. עַל אַרְבַּע, זֶה עַקְרָב. כֹּל הוֹלֵךְ, לְרַבּוֹת אֶת הַחִפּוּשִׁית וְאֶת הַדּוֹמֶה לְחִפּוּשִׁית מַרְבֵּה רַגְלַיִם זֶה נָדָל עַד כָּל, לְרַבּוֹת אֶת הַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה. לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ רִאשׁוֹנִים סוֹפְרִים שֶׁהָיוּ סוֹפְרִין כָּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים וָי"ו דְּגָחוֹן חֶצְיָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת סֵפֶר תּוֹרָה. (ויקרא י, טז) "דָּרֹשׁ דָּרַשׁ", חֶצְיָן שֶׁל תֵּיבוֹת (ויקרא יג, לג) "וְהִתְגַלָּח", חֶצְיָן דִּפְסוּקִין. (תהלים פ, יד) "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיַּעַר", עַיִ"ן דְּ"יַעַר" חֶצְיָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת שֶׁל סֵפֶר תְּהִלִּים. "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן", חֶצְיָן שֶׁל פְּסוּקִים בָּעֵי רַב יוֹסֵף וָי"ו דְּגָחוֹן מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, וְנֵיתֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְנִימְנִינְהוּ, מִי לֹא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם, אָמַר לֵיהּ אִינְהוּ בְּקִיאֵי בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת אֲנָן לֹא בְּקִיאִינָן. בָּעֵי רַב יוֹסֵף, "וְהִתְגַּלָּח" מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי, פְּסוּקֵי מִיהוּ לֵיתֵי וְנִימְנֵי, בִּפְסוּקֵי נַמִּי לֹא בְּקִיאִינָן דְּכִי אֲתָא רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָּא אֲמַר, בְּמַעֲרָבָא פָּסְקֵי לְהַאי קְרָא לִתְלָתָא פְּסוּקֵי (שמות יט, ט) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" תָּנוּ רַבָּנָן [חֲמֵשֶׁת] אֲלָפִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ פְּסוּקִין הֲווֹ פְּסוּקֵי סֵפֶר תּוֹרָה, יָתֵר עָלָיו סֵפֶר תְּהִלִּים שְׁמוֹנָה חָסֵר מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים שְׁמוֹנָה. (ויקרא יא מג-מד) אָמַר רַב אַחַאי הַאי מָאן דְּמַשְׁהֶה נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ אָמַר רַב בִּיבֵי בַּר אַבַּיֵּי הַאי מָאן דְּשָׁתֵי מַיָּא בְּקַרְנָא דְּאֻמְּנָא עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ. וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם מִכָּאן לְטֻמְאַת גְּוִיָּה מִן הַתּוֹרָה מִדְּרַבָּנָן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. תַּנָּא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, עֲבֵרָה מְטַמְטֵם אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", אַל תִּקְרֵי וְנִטְמֵתֶם, אֶלָּא 'וְנִטַּמְטֵם' תָּנוּ רַבָּנָן "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם" אִם מְטַמֵּא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מְעַט מִלְּמַטָּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה מִלְמַעְלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. תָּנוּ רַבָּנָן "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מְעַט, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה מִלְּמַטָּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
1