ילקוט שמעוני על התורה תק״סYalkut Shimoni on Torah 560

א׳(ויקרא יד ו) תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ: עֲפַר סוֹטָה, וְאֵפֶר פָּרָה, וְרֹק יְבָמָה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף דַּם צִפּוֹר. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דִּכְתִיב: "וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה וְגוֹ' בְּדַם הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה" – וְתַנְיָא: יָכוֹל בְּדָם וְלֹא בְּמַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּמַּיִם". אִי בְּמַיִם יָכוֹל בְּמַיִם וְלֹא בְּדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּדַם". הָא כֵּיצַד, הָבֵא מַיִם שֶׁדַּם צִפּוֹר נִכָּר בָּהֶם. וְכַמָּה, רְבִיעִית. וְרַבָּנָן, הַהוּא לְגוּפֵהּ (מַאי) [וְהָכִי] קָאָמַר רַחֲמָנָא: הַטְבֵּל בַּדָּם וּבַמַּיִם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִם כֵּן לִכְתֹּב וְטָבַל בָּהֶם, בְּדַם וּבַמַּיִם לָמָּה לִי, לְנִכָּר. וְרַבָּנָן, אִי כְּתַב רַחֲמָנָא "וְטָבַל בָּהֶם" הֲוָה אָמֵינָא הַאי לְחֻדֵּהּ וְהַאי לְחֻדֵּהּ, כָּתַב רַחֲמָנָא "בְּדַּם וּבַמַּיִם" – לְעָרְבָן. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לְעָרְבָן כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים". וְרַבָּנָן, אִי מֵהַהִיא הֲוָה אָמֵינָא לִשְׁחֲטֵהּ סָמוּךְ לַמָּנָא וְנִנְקְטִינְהוּ לַוְּרִידִין וְלִקַבֵּל לַדָּם בְּמָנָא אַחֲרִינָא, קָא מַשְׁמָע לָן. בָּעָא מִנֵּהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: גְּדוֹלָה וּמַדְחָה אֶת הַמַּיִם קְטַנָּה וְנִדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם, מַהוּ, אָמַר לֵהּ: לָאו אָמֵינָא לָךְ: לֹא תַּפִּיק נַפְשָׁךְ לְבַר מֵהִלְכְתָא. בְּצִפּוֹר דְּרוֹר שִׁעֲרוּ רַבָּנָן, וְאֵין לְךָ גְּדוֹלָה שֶׁמַּדַּחַת אֶת הַמַּיִם וְאֵין לְךָ קְטַנָּה שֶׁנִּדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם.

ב׳(ויקרא יד ז) וְהִזָּה וְלֹא מַטִּיף, וְלֹא זוֹרֵק. [וְהִזָּה] – לְאַחַר יָדָיו שֶׁל מְצֹרָע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל מִצְחוֹ. וְ"הִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים" – הַנִּטְהָר מִן הַצָּרַעַת טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע, וְאֵין טְמֵא מֵת טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם מְצֹרָע שֶׁאֵין טָעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע, טְמֵא מֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן הַזָּאַת שֶׁבַע, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים" – טָהוֹר מִן הַצָּרַעַת טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע, וְאֵין טְמֵא מֵת טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע. קַל וָחֹמֶר לִמְצֹרָע שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי: וּמָה אִם טְמֵא מֵת שֶׁאֵין טָעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע, טָעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, מְצֹרָע שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שֶׁבַע אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ" – הַזָּאַת שֶׁבַע הוּא טָעוּן, וְאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. "וְטִהֲרוֹ" – (בְּדָמִים) [בִּדְבָרִים] הַנַּעֲשִׂים בְּגוּפוֹ. יָכוֹל הֲרֵי הוּא מְסֻלָּק, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁלַּח, וְכִבֶּס, וְגִלַּח, וְרָחַץ. יָכוֹל יְהוּ כֻּלָּן מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטִהֲרוֹ, וְטִהֵר" – טָהֳרָה אָמוּר (לְמַטָּה) [לְמַעְלָה] וְטָהֳרָה אָמוּר כָּאן, מַה טָּהֳרָה הָאָמוּר (לְמַטָּה) [לְמַעְלָה] בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּפוֹ אַף טָהֳרָה הָאָמוּר כָּאן בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּגוּפוֹ.