ילקוט שמעוני על התורה תקנ״טYalkut Shimoni on Torah 559

א׳תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע, מִמְּרַגְּלִים. וּמַה מְּרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ, מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דִּכְתִיב: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה" – עַל דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁהוֹצִיאוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: מַאי דִּכְתִיב: "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלָּשׁוֹן: כָּל אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִין, וְאַתָּה מֻטָּל. כָּל אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ, וְאַתָּה מִפְּנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת, אֶחָד שֶׁל עֶצֶם וְאֶחָד שֶׁל בָּשָׂר, "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע נְגָעִים בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית", וּכְתִיב הָתָם: "לִצְּמִיתֻת", וּמְתַרְגְּמִינַן: "לַחֲלוּטִים". וּתְנָן: "אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה". אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע רָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאֶבֶן, כְּתִיב הָכָא: "אוֹתוֹ אַצְמִית", וּכְתִיב הָתָם: "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי". אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר וְגוֹ' גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל" – אַל תִּקְרֵי "אוֹתוֹ לֹא אוּכָל" אֶלָּא אִתּוֹ לֹא אוּכָל. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: "אִם יִשֹּׁךָ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן" – לֶעָתִיד לָבֹא מִתְקַבְּצוֹת כָּל הַחַיּוֹת וּבָאוֹת אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ, אָמַר לָהֶן: "מַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן". אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ". רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: סִפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אֵין לוֹ תַּקָּנָה, שֶׁכְּבָר כְּרָתוֹ דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת". אֶלָּא מַאי תַּקָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרַע, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים" – וְאֵין "לָשׁוֹן" אֶלָּא לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם", וְאֵין "עֵץ חַיִּים" – אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ". אָמַר רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" – וְכִי יֵשׁ יָד לַלָּשׁוֹן, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: מַה יָּד מֵמִית אַף לָשׁוֹן מֵמִית. אִי מַה יָּד אֵין מֵמִית אֶלָּא בְּסָמוּךְ לוֹ אַף לָשׁוֹן אֵינוֹ מֵמִית אֶלָּא בְּסָמוּךְ לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם". אֵי מַה חֵץ עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אַף לָשׁוֹן עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם". וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם", "חֵץ שָׁחוּט" לָמָּה לִי, הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּקָטִיל כְּחֵץ. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב: "חֵץ שָׁחוּט", "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" לָמָּה לִי, כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: דְּבָעֵי חַיֵּי בְּלִשָּׁנֵהּ, דְּבָעֵי מָוֶת בְּלִשָּׁנֵהּ. הֵיכִי דָּמִי לִשָּׁנָא בִּישָׁא, כְּגוֹן דְּאָמַר: הֵיכָא מִשְׁתְּכַח נוּרָא, אֶלָּא בֵּי פְּלַנְיָא דִּשְׁכִיחָא בִּישְׂרָא וְכַוְרֵי וְכוּ' כִּדְתַנְיָא הָתָם.

ב׳תּוֹרַת הַמְּצֹרָע – לְבֵית עוֹלָמִים. "זֹאת" – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה, "תִּהְיֶה" – בַּזְּמַן הַזֶּה. "תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַמְצֹרָעִין, שֶׁיְּהוּ מְבִיאִין קָרְבָּן זֶה. וְכִי מֵאַיִן יָצְאוּ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחָלֵק הַכָּתוּב בְּטֻמְאוֹתֵיהֶם וּבִשְׁבוּעוֹתֵיהֶם, יָכוֹל אַף כֵּן נַחֲלֹק בְּקָרְבָּנָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַמְצֹרָעִים, שֶׁיִּהְיוּ מְבִיאִין קָרְבָּן זֶה. "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ" – מְלַמֵּד שֶׁטֻּמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם. אֵין לִי אֶלָּא טֻמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם, מִנַּיִן הַזָּאָתוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וּשְׁחִיטַת צִפֳּרִין בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ". יָכוֹל אַף לְקִיחַת צִפֳּרִין וְשִׁלּוּחַ צִפֳּרִין וְכִבּוּס בְּגָדִים וּרְחִיצָתוֹ בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם". "תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – בְּכֹהֵן, מְלַמֵּד שֶׁטֻּמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ בְּכֹהֵן. אֵין לִי אֶלָּא טֻמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ בְּכֹהֵן, מִנַּיִן שְׁחִיטַת צִפֳּרִין וְהַזָּאַת צִפּוֹר וְתִגְלַחְתּוֹ בְּכֹהֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תּוֹרַת הַמְּצֹרָע (בְּיוֹם") – בְּכֹהֵן. יָכוֹל אַף לְקִיחַת צִפֳּרִין וְשִׁלּוּחַ צִפֳּרִין וְכִבּוּס בְּגָדָיו וּרְחִיצָתוֹ בְּכֹהֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת". "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" – שֶׁלֹּא יִשְׁהֶא. שֶׁהָיָה מוֹנְבָּז דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמַה מִּשֶּׁפִּטַּרְתִּיו בַּעֲמִידָתוֹ אֲחַזְתִּיו בַּהֲלִיכָתוֹ שִׁבְעָה, מִשֶּׁאֲחַזְתִּיו בַּעֲמִידָתוֹ שִׁבְעָה אֵינוֹ דִּין שֶׁאוֹחֲזֶנּוּ בַּהֲלִיכָתוֹ שִׁבְעָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹסְפַנִי עַל דְּבָרֶיךָ: וְכִי אֶת מָה הֶחֱמִירָה תּוֹרָה אֶת יְמֵי הַגְּמָר אוֹ אֶת יְמֵי הַסְּפָר, חֲמוּרִין הֵם יְמֵי הַגְּמָר מִימֵי הַסְּפָר, שֶׁבִּימֵי הַגְּמָר מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּמְטַמֵּא בְּבִיאָה, וּבִימֵי סִפְרוֹ אֵין מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְאֵין מְטַמְּאִין בְּבִיאָה, וְאִם לִימֵי הַסְּפָר הַקַּלִּין נָתַתָּ לוֹ שִׁבְעָה, לִימֵי גְּמָר הַחֲמוּרִים אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתֵּן לוֹ שִׁבְעָה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוֹסַפְתָּ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וּכְשֶׁנָּתַתָּ לִימֵי גְּמָר שִׁבְעָה [נַעֲשׂוּ] אַף הֵם יְמֵי סְפָר, וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְאִם לִימֵי סְפָר הַקַּלִּים נָתַתָּ לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר לִימֵי גְּמָר הַחֲמוּרִים אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתֵּן לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר. נִמְצֵאתָ מַרְבֶּה וְהוֹלֵךְ עַד לְעוֹלָם. הָא מִפְּנֵי הַדִּין הַזֶּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" – שֶׁלֹּא יִשְׁהֶא. טָהֳרַת מְצֹרָע בַּיּוֹם, דִּכְתִיב: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ". הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ דַּם חַטָּאת וְדַם אֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע, דִּכְתִיב: "זֹאת תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן וְכוּ'.

ג׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע. "תִּהְיֶה" – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא. הִקְדִּים מַתַּן שֶׁמֶן לְמַתַּן דָּם – יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁמֶן וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן שֶׁמֶן אַחַר מַתַּן דָּם. מַתַּן בְּהוֹנוֹת לְמַתַּן שֶׁמֶן – יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁמֶן וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן מַתַּן בְּהוֹנוֹת אַחַר מַתַּן שֶׁמֶן. הִקְדִּים חַטָּאתוֹ לַאֲשָׁמוֹ – לֹא יְהֵא אֶחָד (מַרְבֶּה) [מְמָרֵס] בְּדָמָהּ, אֶלָּא תְּעֻבַּר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּמְצֹרָע מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע". מְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה – מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד. מְנָלָן, דִּכְתִיב: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – תּוֹרָה אַחַת לִמְצֹרָעִין הַרְבֵּה. הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה – מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד. מְנָלָן, "זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת" – תּוֹרָה אַחַת לְקִנּוּאִין הַרְבֵּה. "תּוֹרַת" – לְרַבּוֹת מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָשִׁיר שֶׁיָּצָא. יָכוֹל אֲפִלּוּ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָנִי שֶׁיָּצָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת". וְלֵילַף מִנַּהּ, אָמַר קְרָא: "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׁגֶת" – מְצֹרָע הוּא דְּעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָנִי דְּלָא יָצָא, אֲבָל מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָנִי יָצָא.

ד׳(ויקרא יד ג) וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָאָה הַכֹּהֵן", שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי מְטַהֵר אֶת הַמְּצֹרָע אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה. הָיָה בַּיָּמִים וּבַנְּהָרוֹת וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָאָה הַכֹּהֵן". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה", אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה מְטַהֵר הַמְּצֹרָע, וְאֵין כֹּהֵן מְצֹרָע מְטַהֵר מְצֹרָע. "וְהִנֵּה נִרְפָּא" – שֶׁהָלַךְ לוֹ נִגְעוֹ. "נֶגַע" – שֶׁהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן. "הַצָּרַעַת" – שֶׁהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה. אֵין לִי אֶלָּא כֻּלָּן, מִנַּיִן אַף מִקְצָתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִן נֶגַע" – וַאֲפִלּוּ מִקְצָת שֵׂעָר לָבָן, "מִן (הַצָּרַעַת) [הַצָּרוּעַ"] – וַאֲפִלּוּ מִקְצָת הַמִּחְיָה. "מִן הַצָּרוּעַ" – לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ שֶׁיִּטְעֹן צִפֳּרִין. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם מִי שֶׁטִּהֵר וְאֵין סִימָנֵי טְמֵאִין עִמּוֹ טָעוּן צִפֳּרִין, מִי שֶׁטִּהֵר וְסִימָנִין טְמֵאִין עִמּוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן צִפֳּרִין. הֲרֵי שֶׁעָמְדוּ בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת יוֹכִיחַ שֶׁטִּהֵר וְסִימָנִין טְמֵאִין עִמּוֹ וְאֵין טָעוּן צִפֳּרִין, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה עַל שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטִּהֵר וְסִימָנִים טְמֵאִים עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִטְעֹן צִפֳּרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִן הַצָּרוּעַ" – לְהָבִיא אֶת שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ שֶׁיִּטְעֹן צִפֳּרִין. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, אֶלָּא תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִין. דְּאָמַר קְרָא: "וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה [וְהִנֵּה נִרְפָּא"] – מִי שֶׁצָרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בִּרְפוּאוֹת, יָצָא זֶה שֶׁאֵין צָרַעְתּוֹ תְּלוּיָה בִּרְפוּאוֹת אֶלָּא בְּיָמִים.

ה׳(ויקרא יד ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח – צִוּוּי בַּכֹּהֵן, וּלְקִיחָה בְּכָל אָדָם. "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר" – לְשֵׁם הַמִּטַּהֵר בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן. מִכָּאן אָמְרוּ: לָקַח לְאִישׁ – כְּשֵׁרוֹת לְאִשָּׁה, לְאִשָּׁה – כְּשֵׁרוֹת לְאִישׁ, לַבַּיִת – כְּשֵׁרוֹת לַמְּצֹרָע. לַמְּצֹרָע כְּשֵׁרוֹת לַבַּיִת. "צִפֳּרִים" – מִעוּט צִפֳּרִים שְׁתַּיִם, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "שְׁתֵּי", שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת. וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת כְּשֵׁרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "צִפּוֹר, צִפּוֹר" – רִבָּה. "חַיּוֹת" – וְלֹא שְׁחוּטוֹת, "טְהוֹרוֹת" – וְלֹא טְמֵאוֹת וְלֹא טְרֵפוֹת. "וְעֵץ" – יָכוֹל בְּכָל עֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אִי אֶרֶז, יָכוֹל טָרָף, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֵץ" – הָא כֵּיצַד, זוֹ בְּקַעַת שֶׁל אֶרֶז. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וּבְרֹאשָׁהּ טָרָף. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שַׁבָּתִי הָיְתָה, וְהָלַכְתִּי אַחַר רַבִּי טַרְפוֹן לְבֵיתוֹ. אָמַר לִי: יְהוּדָה בְּנִי, תֵּן לִי סַנְדָּלִי, וְנָתַתִּי לוֹ. פָּשַׁט יָדוֹ לַחַלּוֹן, וְנָתַן לִי מִמֶּנּוּ מַקֵּל. אָמַר לִי: יְהוּדָה בְּנִי, בְּזוֹ טִהַרְתִּי שְׁלשָׁה מְצֹרָעִים. וְלָמַדְתִּי בָּהּ שֶׁבַע הֲלָכוֹת: שֶׁהִיא שֶׁל בְּרוֹת. וְרֹאשָׁהּ טָרוּף. וְאָרְכָּהּ אַמָּה. וְעָבְיָהּ כְּרִבּוּעַ כַּרְעֵי הַמִּטָּה. אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. וּמַזִּין שׁוֹנִין וּמְשַׁלְּשִׁין. וּמְטַהֲרִין בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וּמְטַהֲרִין בַּגְּבוּלִין. "וּשְׁנִי" – יָכוֹל פִקּוּס, תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת". אִי "תּוֹלַעַת" יָכוֹל כָּל צְבוּעִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׁנִי". הָא כֵּיצַד, זֶה זְהוֹרִית טוֹבָה. יוֹחָנָן בֶּן דְּהַבַאי אוֹמֵר: "וּשְׁנִי תּוֹלַעַת" – הַשָּׁנִי שֶׁבַּתּוֹלַעַת. מִנַּיִן אִם טְעָמָהּ פְּסָלָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׁנִי תּוֹלַעַת". "אֵזוֹב" – וְלֹא אֵזוֹב יוֹן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי. "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת" – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן: אִלֵּין צִפֳּרַיָּא קוֹלָנִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא הַקּוֹל וִיכַפֵּר עַל הַקּוֹל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: צִפּוֹר דְּרוֹר, שֶׁאוֹכֶלֶת מִפִּתּוֹ וְשׁוֹתָה מִמֵּימָיו. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה צִּפֳּרִים, שֶׁאוֹכֵל מִפִּתּוֹ וְשׁוֹתֶה מִמֵּימָיו, מְכַפְּרִים עָלָיו, כֹּהֵן שֶׁנֶּהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִתְלָא אָמַר: דְּאָכִיל בַּהֲדֵי קוֹרָא, יִלְקֶה בַּהֲדֵי קִילָא. "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת" – לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת, לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחוּטָה לַחֲזֹר, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַנְּגָעִים לַחֲזֹר.

ו׳וְעֵץ אֶרֶז – זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים" – וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, "מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יוֹצֵא בַּקִּיר" – אָמַר שְׁלֹמֹה: מִפְּנֵי מַה מְּצֹרָע זֶה מִטַּהֵר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִים, בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כְּאֶרֶז הוּא לוֹקֶה בְּצָרַעַת, וְכֵיוָן שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב הוּא מִתְרַפֵּא בְּאֵזוֹב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּעֻזִּיָּהוּ: "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ וְעַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעֹל בַּה' אֱלֹהָיו וְגוֹ' וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְּמִצְחוֹ". "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת" – לָמָּה שׁוֹחֵט אַחַת וּמְשַׁלֵּחַ אַחַת, אֶלָּא אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין הַצָּרַעַת חוֹזֶרֶת עָלָיו. "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" – וְהוּא בָּא, לָמָּה, שֶׁהַכֹּל רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. שֶׁכֵּן אִיּוֹב אָמַר: "אוֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחוֹק עָמָדוּ", וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בָּדָד יֵשֵׁב" וְגוֹ'. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְהוּבָא".

ז׳אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה מְצֹרָע יָבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִין לְטָהֳרָתוֹ, הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פַּטִּיט, אָמְרָה תּוֹרָה יָבִיא קָרְבָּן פַּטִּיט. וְכֵן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין: מְעִיל – מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּקּוֹל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַקּוֹל. וְאִי אַהֲנֵי מַעֲשָׂיו – נְגָעִים אָתוּ עֲלֵהּ, לֹא אַהֲנוּ מַעֲשָׂיו – מְעִיל מְכַפֵּר. וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָשׁוֹן הָרַע מִתְכַּפֵּר בַּקְּטֹרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם", וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חֲשַׁאי. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּצִנְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא. צִפּוֹרֵי מְצֹרָע אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה מִנָּלָן, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בִּפְנִים וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בַּחוּץ, מַה בִּפְנִים עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר אַף בַּחוּץ עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. אִתְּמַר: צִפּוֹרֵי מְצֹרָע מֵאֵימָתַי הֵן אֲסוּרִין, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה. רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שְׁחִיטָה הוּא דְּאָסַר לְהוּ. רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר יָלִיף "קִיחָה, קִיחָה" מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה, מָה עֶגְלָה מֵחַיִּים אַף הָכָא נַמֵּי מֵחַיִּים. "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט" – צִוּוּי בַּכֹּהֵן, וּשְׁחִיטָה בְּכָל אָדָם, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסִי בְּר' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שְׁחִיטָה בַּכֹּהֵן.

ח׳(ויקרא יד ה) וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחַת אַחַת מִשְּׁתַּיִם. "הָאַחַת" – בְּרוּרָה שֶׁבַּשְּׁתַּיִם. "הָאַחַת" – שֶׁאִם מֵתָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית טְרֵפָה יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. "הָאַחַת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ" – וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ מִשָּׁם לְשָׁם כָּשְׁרוּ בְּעֵרוּבִין, מָקוֹם שֶׁכָּשְׁרוּ מִשָּׁם לְשָׁם אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ בְּעֵרוּבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאַחַת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ" – וְאֵין שְׁתַּיִם אֶל כְּלִי חֶרֶס. יָכוֹל כָּל הַכֵּלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֶרֶשׂ". אִי חֶרֶס, יָכוֹל מְקֵדָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּלִי". הָא כֵּיצַד, זוֹ פְּיָלִי שֶׁל כְּלִי חֶרֶס. "אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים" – מַה מַּיִם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה, אַף כְּלִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה. וְסוֹטָה גְּמַר "כְּלִי, כְּלִי" מִמְּצֹרָע, מַה כָּאן כְּלִי חֶרֶשׂ אַף לְהַלָּן כְּלִי חֶרֶשׂ. "מַיִם חַיִּים" – וְלֹא מַיִם מְלוּחִין, וְלֹא מַיִם פּוֹשְׁרִין, וְלֹא מַיִם מְכַזְּבִים, וְלֹא מַיִם מְנַטְּפִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַה מַּיִם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה אַף כְּלִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה מַּיִם בְּרוּרִין שֶׁבְּמִינָן, אַף הַצִּפּוֹר בְּרוּרָה שֶׁבְּמִינָהּ (וְלָקַח) זוֹ (קִבְלִי) [כִּיכְלִי]. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר נִשְׁפַּךְ הַדָּם – (תֵּעָזֵב) [תָּמוּת] הַמִּשְׁתַּלַּחַת, מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה". "יִקַּח אֹתָהּ" – מְלַמֵּד שֶׁמַּפְרִישָׁה בְּעַצְמָהּ. "וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזוֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיָּכוֹל הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה עִמָּהֶן בִּכְלָל אֲגִידָה לֹא תְּהֵא עִמָּהֶן בִּכְלַל טְבִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה" – הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלָל טְבִילָה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹטֵל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנֵי תּוֹלַעַת וְכוֹרְכָן בִּשְׁיָרֵי לָשׁוֹן, וּמַקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְזָנָב שֶׁל שְׁנִיָּה, טוֹבֵל וּמַזֶּה. "בְּדַם". יָכוֹל בְּדַם וַדַּאי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּמַיִם חַיִּים". אִי בְּמַיִם חַיִּים יָכוֹל עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלּוֹ מַיִם חַיִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּדַם". הָא כֵּיצַד, מַיִם חַיִּים שֶׁדַּם הַצִּפּוֹר נִכָּר בָּהֶם, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים רְבִיעִית. "שְׁחוּטָה" – וְלֹא מְלוּקָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים בָּעוֹף וְהֶכְשֵׁרוֹ בַּחוּץ בָּעוֹף, מַה הֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים מְלוּקָה אַף הֶכְשֵׁרוֹ בַּחוּץ מְלוּקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: "שְׁחוּטָה" – וְלֹא מְלוּקָה. "אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים" – רְבִיעִית מַיִם לַמְּצֹרָע. מַיִם שֶׁדַּם צִפּוֹר נִכָּר בָּהֶם, וְכַמָּה הֵן, רְבִיעִית. עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן (כָּתוּב לְעֵיל).