ילקוט שמעוני על התורה תקנ״חYalkut Shimoni on Torah 558
א׳אָמַר רַבִּי אַחָא: אִם שִׁמֵּשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בִּימֵי נִדָּתָהּ הַבָּנִים לוֹקִין בְּצָרַעַת. כֵּיצַד, שִׁמֵּשׁ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְנִדָּתָהּ – הַבֵּן הַנּוֹלָד מֵהֶן לוֹקֶה לְעֶשֶׂר שָׁנִים. שִׁמֵּשׁ עִמָּהּ בְּיוֹם שֵׁנִי – לוֹקֶה לְעֶשְׂרִים שָׁנָה. בְּיוֹם שְׁלִישִׁי – לוֹקֶה לִשְׁלשִׁים שָׁנָה. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי – לוֹקֶה לְאַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּיוֹם חֲמִישִׁי – לוֹקֶה לְשִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי נִדָּתָהּ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה פֵּרוֹתָיו מְקֻלְקָלִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּבְיָכוֹל אֵין הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ מִשֶּׁלִּי, כְּבָר הֵעַדְתִּי בְּךָ וְאָמַרְתִּי לְךָ: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" – עָסַק אָדָם בַּתּוֹרָה בִּלְשׁוֹנוֹ – זָכָה לְחַיִּים, שֶׁהַתּוֹרָה "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", וְהִיא רְפוּאָתוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע – שֶׁנֶּאֱמַר: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים". וְאִם עָסַק אָדָם בְּלָשׁוֹן הָרַע – מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ לָמוּת, שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹרֵג אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא נֶפֶשׁ אֶחָד, וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֵג שְׁלשָׁה: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְהַנֶּאֱמָר עָלָיו. דּוֹאֵג אָמַר לָשׁוֹן הָרַע עַל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב וְנֶהֱרַג: "מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ", נֶהֱרַג שָׁאוּל: "עֲמֹד נָא עָלַי וּמוֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ" – קָטֵגוֹרְיָה שֶׁל נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְאֵין "שָׁבָץ" אֶלָּא בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצוֹת זָהָב", וְדוֹאֵג נִשְׁתַּמֵּד מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךְ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה". מִי קָשֶׁה, הַמַּכֶּה בַּחֶרֶב אוֹ מַכֶּה בַּחֵץ, הַמַּכֶּה בַּחֶרֶב אֵינוֹ יָכוֹל לְהָסִית אֶת חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָרַב אֶצְלוֹ וְנָגַע בּוֹ, וְהַמַּכֶּה בַּחֵץ אֵינוֹ כֵּן אֶלָּא זוֹרֵק הַחֵץ וּמַכֶּה אוֹתוֹ בְּכָל שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. לְכָךְ נִמְשָׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע כְּחֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִּבֵּר", וְאוֹמֵר: "בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה". רְאֵה מַה קָּשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהוּא קָשֶׁה מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת וּמִשְּׁפִיכוּת דָּמִים וּמֵעֲבוֹדָה זָרָה. בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת כְּתִיב: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת". בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּתִיב: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא". בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָּאָה גְּדוֹלָה". וּבְלָשׁוֹן הָרַע כְּתִיב: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת". לָשׁוֹן הָרַע אֵין אָדָם מוֹצִיאוֹ מִפִּיו עַד שֶׁהוּא כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ". כִּבְיָכוֹל צָוַח עַל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע: "מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים" – מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן. וְגֵיהִנֹּם צוֹוַחַת: אַף אֲנִי אֵינִי יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מִלְמַעְלָה וְאַתָּה מִלְּמַטָּה, אֲנִי זוֹרֵק בָּהֶן חִצִּים מִלְּמַעְלָה וְאַתְּ הוֹפֶכֶת עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "חִצֵּי גִּבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים". רְאֵה מַה כְּתִיב בְּמִרְיָם: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה", וּכְתִיב: "וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרַעַת", וּכְתִיב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה מִרְיָם שֶׁלֹּא זָכְרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְלֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לְהַחֲזִירוֹ לְאִשְׁתּוֹ, כָּךְ, הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע עַל חֲבֵרוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. וְאַף אַהֲרֹן שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל נָגְעָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּחַר אַף ה' בָּם", אֶלָּא שֶׁאַהֲרֹן נִתְרַפֵּא מִיָּד. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרַע עַל בּוֹרְאוֹ, לְפִיכָךְ נִצְטָרַע. אָמַר: "כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ" – כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ, מִן הָאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ, אַף אַתֶּם אִכְלוּ מִמֶּנּוּ וְתִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת. אָמַר לֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרַע, סוֹפְךָ לִלְקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַנָּחָשׁ" וְגוֹ'. בַּמֶּה אֵרְרוֹ, בְּצָרַעַת, הַסְּלָעִין שֶׁהֵם עָלָיו הִיא צָרַעַת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל בַּעֲלֵי מוּמִין מִתְרַפְּאִין לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַנָּחָשׁ אֵינוֹ מִתְרַפֵּא. שֶׁנֶּאֱמַר: "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" – שֶׁהַכֹּל מִתְרַפְּאִין וְהוּא אֵינוֹ מִתְרַפֵּא. שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְגוֹ', "אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים", "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" – שֶׁאֵינוֹ מִתְרַפֵּא לְעוֹלָם, שֶׁהוּא הוֹרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת לֶעָפָר. וּמִי גָּרַם לוֹ, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרַע. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַסּוּ אוֹתִי עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי".
1