ילקוט שמעוני על התורה תקנ״זYalkut Shimoni on Torah 557

א׳רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר לֵילֵךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל מְצֹרָע אַרְבַּע אַמּוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַד מֵאָה אַמָּה. וְלָא פְּלִיגִי. מַאן דְּאָמַר: עַד אַרְבַּע, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ יוֹצֵא. וּמַאן דְּאָמַר: עַד מֵאָה אַמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא. רַבִּי אַמִּי וְרַבִּי אַסִּי לֹא הֲווּ עַיְּלִין לְמָבוֹאָה שֶׁל מְצֹרָעִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה חַמֵּי חַד מִנְּהוֹן, מִרְגָּם לֵהּ בְּאַבְנַיָּא, וְאָמַר לֵהּ: פּוּק לַאֲתָרִיךְ, לָא תְּזַהֵם בְּרִיָּתָא. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא: "בָּדָד יֵשֵׁב" – לְבַדּוֹ יֵשֵׁב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּד הֲוָה חַמֵּי חַד מִנְּהוֹן, הֲוָה מִטַּמַר מִנֵּהּ, עַל שֵׁם דִּכְתִיב בֵּהּ: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע" – הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָצִינוּ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּקִלּוּסוֹ שֶׁל רָשָׁע. בַּתּוֹרָה מִנַּיִן, "וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא". בַּנְּבִיאִים – "וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר הֶחֱיָה וְגוֹ' זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע" – לַאֲחוֹרֵי תַּרְעָא הֲוָה קָאֵי, רַבִּי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הָיָה בְּסוֹף הָעוֹלָם, הֱסִיטוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶהֱבִיאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אוֹתוֹ רָשָׁע מְסַפֵּר בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן, דִּכְתִיב: "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: רַמַ"ח אֲיבָרִים יֵשׁ בָּאָדָם: מֵהֶן רְבוּצִים וּמֵהֶן עוֹמְדִים. וְלָשׁוֹן זֶה נָתוּן בֵּין שְׁנֵי לְחָיַיִם וְאַמַּת הַמַּיִם נְתוּנָה תַּחְתָּיו וּמֻכְפָּל כַּמָּה כְּפָלוֹת, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה שְׂרֵפוֹת הוּא שׂוֹרֵף, אִלּוּ הָיָה זָקוּף – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ" – זוֹ מִרְיָם, דִּכְתִיב: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם" וְגוֹ'. "לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ" – אַל תִּתֵּן רְשׁוּת לְאֶחָד מֵאֵיבָרֶיךָ לְהַחֲטִיא כָּל אֵיבָרֶיךָ. "וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ" – זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: "וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיּוֹצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם". "כִּי שְׁגָגָה הִיא" – "אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ". "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלְךָ" – "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ". "וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" – בְּפִיהָ חָטְאָה, וּשְׁאָר כָּל הָאֵיבָרִים לָקוּ. דִּכְתִיב: "וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִלָּה – בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקְתָא – בִּתְרֵי. דִּתְנָן: "שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה". אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חָמֵשׁ תּוֹרוֹת כְּתוּבוֹת בַּמְּצֹרָע: "זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת", "זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת", "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – תּוֹרַת הַמּוֹצִיא רַע. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תּוֹרוֹת. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'.

ב׳דָּבָר אַחֵר: "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ" – בְּלָשׁוֹן נָקִי. אִם אָמְרָה לְךָ אִשְׁתְּךָ שֶׁהִיא נִדָּה, אַל תַּחְטִיא אֶת גּוּפְךָ וְתִגַּע בָּהּ. "וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ" – שֶׁמְּמֻנֶּה עַל צוּרַת הַוָּלָד, שׁוֹגֵג הָיִיתִי, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ. "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" – אֵלּוּ הַבָּנִים שֶׁלּוֹקִין בִּנְגָעִים.