ילקוט שמעוני על התורה תקנ״וYalkut Shimoni on Torah 556

א׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ – לָמָּה אֵינוֹ אוֹמֵר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הַפְּסוּקִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל". אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אָיֹם וְנוֹרָא הוּא" – זֶה אָדָם שֶׁשּׁוֹלֵט בְּכָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו". "מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא" – שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹטֵא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מִגּוּפוֹ, לָמָּה, שֶׁאֵין מִדּוֹתָיו כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁסָּרַח עָלָיו עַבְדּוֹ מֵבִיא אָדָם אַחֵר וּמַכֵּהוּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מִגּוּפוֹ שֶׁל אָדָם רוֹדֶה אוֹתוֹ וּמַכֵּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה" – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב בְּרִיָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חָפֵץ לְצַדֵּק בְּרִיּוֹתָיו. "לֹא יְגֻרְךָ רָע" – אֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר עַל הָרָעָה, אֶלָּא עַל הַטּוֹבָה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאוֹר וְאֶת הַחשֶׁךְ וְקָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הָאוֹר וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ עַל הַחשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה", וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁבָּרָא אָדָם וְחַוָּה, הִזְכִּיר שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים". וּכְשֶׁקִּלְּלָן לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְאָדָם אָמַר", "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר". וְאִם תֹּאמַר עַל הַנָּחָשׁ הִזְכִּיר בִּשְׁעַת קִלְלָתוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים: עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לְרָעָה: עַל הַמֵּסִית – זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהֵסִית אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר: "כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים" וְגוֹ'. וְעַל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע" וְגוֹ'. וְעַל הָעוֹשֶׂה פַּטְרוֹנוֹ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּנֹחַ שֶׁבֵּרֵךְ אֶת בָּנָיו אָמַר: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם", "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת". אֲבָל כְּשֶׁקִּלֵּל אֶת כְּנַעַן: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בֶּאֱלִישָׁע שֶׁעָמַד וְקִלֵּל אֶת הָאֲרַמִּים וְאָמַר: "הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים" וְלֹא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם. וּכְשֶׁחָזַר וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן שֶׁיִּפָּקְחוּ עֵינֵיהֶן אָמַר: "ה' פְּקַח אֶת עֵינֵי". אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל חָלַק לָהֶם כָּבוֹד, וְלֹא הִזְכִּירָם לְרָעָה. כְּשֶׁבָּא לַקָּרְבָּנוֹת אָמַר לְמשֶׁה: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם". אֲבָל כְּשֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַנְּגָעִים, אָמַר: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְשֹׁט יָדוֹ בָּאָדָם הַזֶּה, אֶלָּא מַתְרֶה אוֹתוֹ וּמַלְקֶה בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם". חָזַר בּוֹ – יָפֶה, וְאִם לָאו – מַלְקֶה בְּבִגְדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת". חָזַר בּוֹ – יָפֶה, וְאִם לָאו – בָּאִין בְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". לָעוֹלָם הַבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין עַל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. הוּא אוֹמֵר לָהּ: לָמָּה הָיִית מְשַׁעְבֶּדֶת בְּבָנַי, וְהִיא אוֹמֶרֶת: אַתָּה עָשִׂיתָ שֶׁמָּסַרְתָּ אוֹתָם בְּיָדִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהּ: "לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ", חַיַּיִךְ, שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עָלַיִךְ בְּמִשְׁפָּט וּמְחַיְּבֵךְ. אֲנִי פּוֹרֵעַ מִן הַשַּׂר שֶׁלָּךְ וְאַחַר כָּךְ אֲנִי פּוֹרֵעַ מִמֵּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם" וְגוֹ'. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֲנִי אֲקַדֵּשׁ אוֹתָם וּמְטַהֲרָן וְגוֹאֲלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי ה'". וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ".
1
ב׳פרשת מצורע
(ויקרא יד ב) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת. "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ" – רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֵׁשׁ וָשֶׁבַע הֲרֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנָן אָמְרִין: שֶׁבַע. וּמַה מְקַיְּמִין רַבָּנָן "וְשֶׁבַע" – זוֹ שְׁבִיעִית, שֶׁקָּשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. וְאֵיזֶה, זֶה "מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים". וְאֵלּוּ הֵן: "עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שֶׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכֻלָּן לָקוּ בְּצָרַעַת. "עֵינַיִם רָמוֹת", מִבְּנוֹת צִיּוֹן: "יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" – שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ וְהָיְתָה מַטָּה אֶת גְּרוֹנָהּ לְהַרְאוֹת תַּכְשִׁיטֶיהָ. וּכְתִיב: "וְשִׂפַּח אֲדֹנָי (אֶת) קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן – רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הִלְקָן בְּצָרַעַת, כִּדְאָמְרִינָן: "וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת", "לְשׁוֹן שָׁקֶר" – מִמִּרְיָם: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן וּבְמשֶׁה", וּכְתִיב: "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". "וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דַּם נָקִי" – מִיּוֹאָב: "יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְגוֹ' זָב וּמְצֹרָע". "לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן" – מֵעֻזִּיָּהוּ, שֶׁבִּקֵּשׁ לִלְבּשׁ לְבוּשׁ כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה. וּכְתִיב: "וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ". "רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה" – זֶה גֵּיחֲזִי: "וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ". "וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים" – מִפַּרְעֹה, שֶׁשִּׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, וּכְתִיב: "וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה". לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע (כָּתוּב בְּרֶמֶז ס"ט).
2
ג׳מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מַאן בָּעֵי לְמִזְבָּן סַם חַיִּים, אוּדְקִין עֲלֵהּ רַבִּי יַנַּאי. הֲוָה יְתִיב וּפָשִׁיט בִּטְרַקְלִינֵהּ. אֲמַר לֵהּ: תָּא סָק לְהָכָא, זַבֵּין לִי. אֲמַר לֵהּ: לֵית אַתְּ צָרִיךְ, לָא אַנְתְּ וְלֹא דִּכְוָתָךְ. אִטְרַח עֲלֵהּ, סְלַק לְגַבֵּהּ, הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים מְכֹרָךְ, הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק זֶה: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ', נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע". אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" – שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַמִּקְרָא הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַנִי. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" – הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע.
3