ילקוט שמעוני על התורה תקנ״הYalkut Shimoni on Torah 555

א׳אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּרָכוֹת מְבָרְכוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וּקְלָלוֹת מְקַלְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן. "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ" – אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יֵשׁ לְךָ מַה לִּשָּׂא וּמַה לִּתֵּן, מַה לִּקַּח וּמַה לִּמְכֹּר. קְלָלוֹת מְקַלְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה" – אִם עָשִׂיתָ כָּךְ, "לֹא יִהְיֶה לְךָ" מַה לִּשָּׂא וּמַה לִּתֵּן וְכוּ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ אֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה", חַיֶּיךָ, שֶׁאֲפִלּוּ קְטַנָּה אֵינוֹ מַסְפִּיק בְּיַד אוֹתוֹ הָאִישׁ. וְדִכְוָתָהּ: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף" וְגוֹ', אִם עָשִׂיתָ כֵּן, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל אֶבֶן אֵינוֹ מַסְפִּיק בְּיַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁתְּהֵא לוֹ. רַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי חַמָּא בַּר חֲנִינָא: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לוֹ לְמשֶׁה בַּדָּבָר: כָּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אָחִי לִהְיוֹת רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אָמַר לֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא נֶהֱנֶה (אוֹתוֹ) מֵהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת, מַתְלָא אָמַר: דְּאָכֵיל בַּהֲדֵי קוֹרָא יִלְקֶה בַּהֲדֵי קִלָּא (=הָאוֹכֵל מִן הַקּוֹר לוֹקֶה מִן הַקּוֹרָה). שְׂאֵת – זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם "וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל". "סַפַּחַת" – זוֹ מָדַי, שֶׁהֶעֱמִידָה הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁהָיָה שָׁף כְּנָחָשׁ, עַל שֵׁם: "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ". "בַּהֶרֶת" – זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה מַבְהֶרֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. "נֶגַע צָרַעַת" – זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְקֶה אוֹתָהּ בְּצָרַעַת: "מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ". לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּהֵן רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים. אֲבָל לֶעָתִיד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" וְגוֹ'.