ילקוט שמעוני על התורה תקס״דYalkut Shimoni on Torah 564
א׳תַּנְיָא: "אֲחֻזַּתְכֶם" – מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מָקוֹם מְקֻדָּשׁ בִּלְבַד. תַּנָּא קַמָּא סָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים, וְר' יְהוּדָה סָבַר נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וּבִפְלֻגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי: מֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, הַר הַבַּיִת הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת. וּמֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, אוּלָם וְהֵיכָל וּבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וּרְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנְסָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וּבָהּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם", לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". תַּנְיָא: "לַאֲחֻזַּתְכֶם" – עַד שֶׁכָּבְשׁוּ, כָּבְשׁוּ וְלֹא חָלְקוּ וְכוּ' (כִּדְכָתוּב לְעֵיל).
1
ב׳עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֱמַר בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ, דִּכְתִיב: "לַצְּמִיתֻת לַקּוֹנֶה", וְקָסָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, דִּכְתִיב: "עָרֶיךָ", וְקָסָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים, דִּכְתִיב: "אֲחֻזַּתְכֶם", וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים וְכוּ'. "אֲחֻזַּתְכֶם" מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וְאֵין בָּתֵּי נָכְרִים מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. "אֲחֻזַּתְכֶם" – פְּרָט לְבַיִת הַבָּנוּי בִּסְפִינָה (וּבְאַכְסַדְרָה) [וּבְאַסְכַּרְיָא], עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת. וּלְהָבִיא אֶת הַבַּיִת הַבָּנוּי עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל הָעַמּוּדִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "אֲחֻזַּתְכֶם" מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וְאֵין אֲחֻזַּת נָכְרִים מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אֲחֻזָּתָם מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, כָּךְ אֵין בִּגְדֵיהֶם וְגוּפָן מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים.
2
ג׳תַּנְיָא: "וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת" – בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הָאִשָּׁה בֵּית הַשֻּׁתָּפִין, מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת". פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא: "וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת" – לוֹ וְלֹא לָהּ וְלֹא לָהֶן, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכִי נַמֵּי, אָמַר קְרָא: "בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם". אֶלָּא "לוֹ" לָמָּה לִי, לְמִי שֶׁמְּיַחֵד בֵּיתוֹ לוֹ. וְהָא תַּנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי מֵאִיר הָא רַבָּנָן. דְּתַנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁאֵין בּוֹ דִּירָה לַחַזָּן – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. וְאִי תֵּימָא: הָא וְהָא רַבָּנָן, הָא דְּאִית בֵּהּ בֵּית דִּירָה וְהָא דְּלֵית בֵּהּ בֵּית דִּירָה, וְאִי בָעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵית בֵּהּ בֵּית דִּירָה, הָא בִּכְרַכִּין הָא בִּכְפָרִין.
3