ילקוט שמעוני על התורה נ״זYalkut Shimoni on Torah 57

א׳וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ. סָגַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה וּלְבָנָה וְלֹא הָיוּ מְאִירִים כָּל י"ב חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח". וְהֵיאַךְ הָיָה נֹחַ מְשַׁמֵּשׁ, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶבֶן טוֹבָה וְנִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן אֲבוּדִים בִּקְּשׁוּ לַהֲפוֹךְ אֶת הַתֵּבָה, הִקִּיף אֲרָיוֹת לַתֵּבָה וְהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (דניאל ו, כג) אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. (בראשית ז יט-כ) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וְכוּ'. וְכִי אֵיזֶה מִדָּה מְרוּבָּה מִדָּה טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", בְּמִדָּה טוֹבָה הוּא אוֹמֵר "וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח, וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ" כַּמָּה אֲרֻבּוֹת בַּדֶּלֶת אַרְבַּע אַרְבַּע הֲרֵי שְׁמוֹנֶה נִמְצָא מַן שֶׁיָּרַד לְיִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה, מִי דָּמִי, הָתָם בְּאַרְבָּעִים יָמִים הָכָא חַד שַׁעֲתָא, הָתָם לְכוּלֵי עָלְמָא הָכָא לְיִשְׂרָאֵל לְחוּדַיְיהוּ, אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הַמוֹדָעִי פְּתִיחָה פְּתִיחָה גָּמַר אִסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, מַן שֶׁיָּרַד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל הָיָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה) "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה". אָמַר אַבַּיֵּי, שְׁמַע מִינָּהּ כַּסָּא דְּדָוִד לְעָלְמָא דְּאָתֵי מַחֲזִיק מָאתָן וְעֶשְׂרִין וְחַד לוּגָא, שֶׁנֶּאֱמַר "כּוֹסִי רְוָיָה" רוי"ה בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הֲוֵי.

ב׳וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים. רַבִּי יוֹנָתָן סָלִיק לְמִצְלֵיה בִּירוּשָׁלַיִם, לָוָה נִהֲלֵהּ חַד עַם דְּאַרְעָא עָבַר בַּהֲדֵין פְּלַטְנִיס וְחַמְתֵיהּ חַד שִׁמְרִיִי אָמַר לֵיהּ, לְהֵיכָן אַתְּ אָזַל, אָמַר לֵיהּ, לְמִצְלֵיה בִּירוּשָׁלַיִם, אָמַר לֵיהּ, לָא טָב לְמִצְלִי בַּהֲדֵין טוּרָא בְּרִיכָא וְלָא בְּהַהִיא קַלְקַלְתָּא אָמַר לֵיהּ, וּבַמָּה הוּא בְּרִיךְ, אָמַר לֵיהּ דְלָא טַף בְּמַיָּא דְמַבּוּלָא נִתְעַלְּמָה הֲלָכָה מֵעֵינֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְשָׁעָה, אָמַר לֵיהּ חַמְרֵיהּ, רַבִּי, תַּרְשֵׁנִי וַאֲנִי מְשִׁיבוֹ אָמַר לֵיהּ, הֲדֵין טוּרָא מַה תַּעֲבִיד לֵיהּ, אִי מִן טוּרִים רָמִים אַתְּ עָבִיד לֵיהּ הָכְתִיב וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, וְאִם מִן מַכְיָיא אַתְּ עָבִיד לֵיהּ לָא אַשְׁגַּח עָלֵיהּ קְרָא וְלָא חֲשָׁבָהּ לִכְלוּם בְּהַהוּא עוֹנָתָא נָחִית לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן מֵעַל חַמְרָא וְאַרְכְּבֵיהּ ג' מִילִין, וְקָרָא עָלָיו ג' קְרָאִין (דברים ז, יד) "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתְּךָ" אֲפִילוּ בִּבְהְמִין שֶׁבְּךָ וַהֲדֵין, "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח" וַהֲדֵין, (שיר השירים ד, ג) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", הָרֵיקָנִים שֶׁבָּךְ רָצוּף תְּשׁוּבוֹת כָּרִמּוֹן. חַמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בָּהָר, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּבִּקְעָה רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בָּהָר אֲבָל בַּבִּקְעָה כָּל שֶׁהֵן. (בראשית ז כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים. כָּאן הוּא עוֹשֶׂה נְשָׁמָה רוּחַ וְכוּ' כָּתוּב לְעֵיל. מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ. פְּרָט לַדָּגִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הֵן בִּכְלַל מְאוּסָּפִין אֶלָּא שֶׁבָּרְחוּ לַיָּם הַגָּדוֹל. (בראשית ז כג) וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ. "אַךְ" מִעוּט, שֶׁאַף הוּא הָיָה גּוֹנֵחַ דָּם מִפְּנֵי הַצִּינָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל, אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בַּנְּפָלִים שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, כָּל הֵיכָא דְנִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו הוּא דְּחָשִׁיב רֵישֵׁהּ וְאִידָךְ, לָא חָשִׁיב רֵישֵׁהּ. תְּנַן, הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים (אַף עַל פִּי) שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ חַי וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לְכֹהֵן תְּיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל תְּיוּבְתָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵיתֵיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן, מִכָּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי מִשּׁוּם הָכִי מֵתוּ, אֶלָּא לְדִּידָךְ מִמַּאי מֵתוּ מֵהַבְלָא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא, בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ אִיכָּא דְּאָמְרֵי, אֵיתֵיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי הַיְינוּ דְּאִיכָּא חָרָבָה אֶלָּא לְדִידָךְ מַאי חָרָבָה, חָרָבָה דְמֵעִקָרָא וְכוּ'. וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וְגוֹ'. אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מָה חָטְאָה, תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁעָשָׂה חוּפָּה לִבְנוֹ, וְהִתְקִין בָּהּ אֶת כָּל מִינֵי סְעוּדָה, לְיָמִים מֵת בְּנוֹ עָמַד וּבִלְבֵּל אֶת חֻפָּתוֹ, אָמַר, כְּלוּם עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי עַכְשָׁיו שֶׁמֵּת בְּנִי חוּפָּה לָמָּה לִי, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, כְּלוּם בָּרָאתִי בְּהֵמָה וְחַיָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל אָדָם, עַכְשָׁיו שֶׁאָדָם חָטָא חַיָּה וּבְהֵמָה לָמָּה לִי. אָמַר רַב אַמִּי, (תהלים קלט, ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְקֶדֶם לְפֻרְעָנוּת, דִּכְתִיב וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, בְּרֵישָׁא אָדָם וַהֲדַר בְּהֵמָה. (דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, "אַךְ" "רַק" "מִן" מִעוּטִין. "אַךְ" לְמַעֵט כֵּיצַד, וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ, שֶׁאַף נֹחַ הָיָה גּוֹנֵחַ דָּם בַּתֵּבָה מִפְּנֵי הַצִּינָּה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (ויקרא כג, כג) "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ". יָכוֹל שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל הַשָּׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" מִעֵט אֶת הַכַּפָּרָה. "רַק" לְמַעֵט כֵּיצַד, "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים", יָכוֹל לֹא הָיוּ יְרֵאִים מִן הַשֵּׁם כָּל עִיקָר, תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", אֱמוֹר מֵעַתָּה עַד שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם לֹא הָיוּ יְרֵאִים, מִשֶּׁשָּׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם הָיוּ יְרֵאִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כ, ח) "וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד". כַּיּוֹצֵא בּוֹ "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ, עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא אָמְרָהּ מִכָּל לִבּוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁם. מִן לְמַעֵט כֵּיצַד, (שמות יח, יג) "וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל משֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב". יָכוֹל כָּל הַיּוֹם הָיָה דָּן אִם כֵּן אֵימָתַי הָיוּ לְמֵדִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן", מִעֵט, שֶׁלֹּא הָיָה דָּן אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שמואל ב' כב, יד) "יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה'", יָכוֹל רַעַם בְּמַשְׁמָע מִכָּל קְצוֹת שָׁמַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן", שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע אֶלָּא מִן אַפְרַכְיָא שֶׁנִּתְבַּע לָהּ וְכֵן הוּא אוֹמֵר "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת".

ג׳(בראשית ח א) וַיִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם נֹחַ בַּתֵּבָה כְּהַרְרֵי אֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם פסוק ד) "וַתָּנַח הַתֵּבָה" וְגוֹ'. "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" מִשְׁפָּטִים שֶׁעָשִׂיתָ עִם דּוֹרוֹ דִּקְדַקְתָּ עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ז, יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁזְּכַרְתּוֹ לֹא לוֹ לְבַדּוֹ נִזְכֶּרֶת אֶלָּא לוֹ וְכָל מִי שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּתֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ. אָדָם עוֹלֶה בִּסְפִינָה וְעִמּוֹ בְּהֵמָה אִם עָמַד סָעַר בַּיָּם מַה הֵן עוֹשִׂין מַשְׁלִיכִין אֶת הַבְּהֵמָה לַיָּם וּמְקַיְּמִין אֶת הָאָדָם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, כְּשֶׁרִיחֵם עַל נֹחַ רִיחֵם עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה. יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, יוֹדֵעַ צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ (נחום א, ז) "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ". אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהוֹפְכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֱמַר "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" וּכְתִיב (בראשית ו, ה ז) "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וַיִּנָּחֵם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן הוֹפְכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כז) "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" וּכְתִיב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ (בראשית ל, כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל", (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם", מַה זְכִירָה נִזְכַּר לוֹ, שֶׁזָּן וּפִרְנֵס כָּל י"ב חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה. אֶת נֹחַ בִּזְכוּת הַטְּהוֹרִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בַּתֵּבָה. (בראשית ח ב) וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם. לְטוֹבָה, אֲבָל לֹא כָּל מַעְיְנוֹת, חוּץ מִמַּעְיַן טְבֶרְיָא וְאַבְּלוֹנִים וּמְעָרַת פַּמְיָיס, לְרָעָה (בראשית ז, יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלשָׁה נִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶן בְּלוֹעָא דְּגַרְדִּי וְחַמֵּי טְבֶרְיָא וְעֵינָא רַבָּתִי דְתוֹרָם.