ילקוט שמעוני על התורה נ״חYalkut Shimoni on Torah 58
א׳תָּנוּ רַבָּנָן, דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ, כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְטִיפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים, יֵשׁ לָנוּ נְהָרוֹת וּמַעְיְנוֹת שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִין מֵהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶם מַכְעִיסִין אוֹתִי, בָּהּ אֲנִי דָּן אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרַבָּה קִלְקְלוּ (שם ה) "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם", בְּרַבָּה נִדּוֹנוּ, "כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה".
1
ב׳(בראשית ח ו) וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן. הֲדָא מְסַיַיעְתָּא לְהַהוּא דְּאָמַר רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חַלּוֹן. (בראשית ח ז) וַיְּשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כז) "שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ". וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב. הִתְחִיל מְשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה מִכָּל בְּהֵמָה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן אִי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי, אָמַר לֵיהּ, מַה צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בְּךָ לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קַבְּלֵהוּ, שֶׁעָתִיד הָעוֹלָם לִיצְטָרֵךְ לוֹ, אָמַר לֵיהּ אֵימָתַי, אָמַר לֵיהּ עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמוֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א' יז, ו) "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם". אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשִׁיבָהוּ עוֹרֵב לְנֹחַ, אָמַר לֵיהּ, רַבְּךָ שְׂנָאַנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, רַבְּךָ שְׂנָאַנִי "מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה", וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, הִנַּחְתָּ מִין שִׁבְעָה וְשִׁגַּרְתָּ מִין שְׁנַיִם, אִלְמָלֵי פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה לֹא נִמְצָא הָעוֹלָם חָסֵר בְּרִיָּה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ. אָמַר לֵיהּ, רָשָׁע בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר לִי בַּנֶּאֱסַר לִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מִנָּלָן דְנֶאֱסַר לוֹ, דִּכְתִיב (בראשית ו, יח) "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ" מִכָּאן שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. תָּנוּ רַבָּנָן, שְׁלשָׁה שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, וְכֻלָּן לָקוּ. וְאֵלּוּ הֵן, חָם וְכֶלֶב וְעוֹרֵב, כֶּלֶב נִקְשַׁר, עוֹרֵב רָק חָם לָקָה בְּעוֹרוֹ וְיָצָא מִמֶּנּוּ כּוּשׁ, דִּכְתִיב (בראשית י, ו) "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם". וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב. לֵידַע מַה בָּעוֹלָם וְהָלַךְ וּמָצָא נִבְלַת אָדָם מֻשְׁלֶכֶת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים וְיָשַׁב לוֹ עַל מַאֲכָלוֹ וְלֹא הֵשִׁיב שְׁלִיחוּתוֹ, וְשִׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְהֵשִׁיבָה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, הַשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד טָמֵא כְּשׁוֹלֵחַ בְּיַד כְּסִיל, וְהַשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד טָהוֹר (משלי ז, יג) "כְּצִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו". (בראשית ח ח-יא) וַיְּשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ. מִכָּאן שֶׁדִירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת טְהוֹרוֹת אֵצֶל צַדִּיקִים. וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כַּזַּיִת וּמְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּמְסוּרִים בְּיַד אָדָם, וּמַאי מַשְׁמָע דְּהַאי טָרָף לִישְׁנָא דִמְזוֹנֵי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי".
2