ילקוט שמעוני על התורה נ״טYalkut Shimoni on Torah 59
א׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ. אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת. וְדִכְוָותֵהּ (איכה א, ג) "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ", אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. וְדִכִוָותֵהּ "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיַע וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ" אִלּוּ מָצְאוּ מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים. שְׁלשָׁה שְׁבוּעַיִם יָמִים. וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. מַהוּ טָרָף, קָטִיל כְּהָאֵיךְ דְּאַתְּ אַמְרֵת (בראשית לז, לג) "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף". אָמַר לָהּ, אִלּוּ לֹא קְטַלְתֵּיהּ, אִילָן רַב הֲוָה מִתְעָבִיד מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מִשַׁבְּשׁוּשִׁין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵבִיאָה אוֹתוֹ, הִיא דִּבְרַיְיתָא אַמְרִין אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא טָפַת בְּמַיָּא דְמַבּוּלָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כב, כד) "אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה [הִיא] (וְ)לֹא גֻּשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם". רַב בִּיבִּי אָמַר, שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֵבִיאָה אוֹתוֹ. וְלֹא הָיָה לְהָבִיא דָּבָר מְעוּלֶּה כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַּלְסְמוֹן אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ, אָמְרָה לֵיהּ, מָרִי מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ. (בראשית ח יב) וַיִּיָּחֶל עוֹד. מְסַיֵּעַ לָאוֹמֵר שָׁלֹשׁ שַׁבְעִין. (בראשית ח יג-יד) וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. תָּנִינָן, מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הָא כֵּיצַד, בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ" וְגוֹ' וּכְתִיב (שם יב) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה", זֶה מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵיו (שם כד) "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם" וְגוֹ', הֲרֵי טֵבֵת וּשְׁבַט וְאָדָר וְנִיסָן וְאִיָּיר (ח, ד) "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" זֶה סִיוָן שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לִירִידַת גְּשָׁמִים, לְשִׁשָׁה עָשָׂר יָמִים חָסְרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְאַרְבָּעָה יָמִים אַמָּה, טֶפַח וּמֶחֱצָה בְּכָל יוֹם נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה מְשׁוּקַּעַת בַּמַּיִם י"א אַמָּה וְכוּלְהוֹן לְשִׁשִׁים יוֹם חָסְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי", זֶה אָב שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לִירִידַת גְּשָׁמִים וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגוֹ' נַעֲשֵׂית כְּמִקְפָה וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, נַעֲשָׂה כִּגְרִיד וְזָרְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה, לָמָּה, שֶׁהָיָה סִימַן קְלָלָה וְאֵין סִימַן קְלָלָה חוֹזֵר לִבְרָכָה, וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים וְזָרְעוּ. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימָר אֶלָּא שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, אֶלָּא אֶחָד עָשָׂר יוֹם שֶׁיְּמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִין עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָרוֹצֶה לֵידַע שֶׁיְּמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִין [י"א יוֹם], יִשְׂרוֹט שְׁרִיטָה אַחַת בְּכֹתֶל בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וּלְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין חַמָּה נוֹגַעַת לְשָׁם עַד י"א יוֹם.
1
ב׳(בראשית ח טו-טז) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה. כְּתִיב (קהלת י, ד) "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח", אָמַר נֹחַ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַתֵּבָה בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵינִי יוֹצֵא אֶלָּא בִּרְשׁוּת אָמַר רַבִּי יוּדָן, אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי שׁוֹבְרָהּ וְיוֹצֵא לִי, אֶלָּא אָמַר נֹחַ כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֶלָּא בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵינִי יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת. צֵא מִן הַתֵּבָה. מָשָׁל לְפַרְנָס שֶׁיָּצָא מִן הַמָּקוֹם וְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא אָמַר לוֹ צֵא מִמְּקוֹמְךָ מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁיָּצָא לְמָקוֹם אֶחָד וְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא אָמַר לוֹ צֵא מִמְּקוֹמְךָ, כָּךְ נֹחַ. צֵא מִן הַתֵּבָה. וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לָצֵאת, אָמַר, אֵצֵא וְאֶהְיֶה פְּרֵה וּרְבֵה לִמְאֵרָה, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי" וְגוֹ'. (בראשית ח יז) כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ. אָמַר רַבִּי יוּדָן, הוֹצֵא כְּתִיב הַיְצֵא קְרִי וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וְלֹא בַּתֵּבָה, וּפָרוּ וְרָבוּ (בָּאָרֶץ) [עַל הָאָרֶץ] וְלֹא בַּתֵּבָה. (בראשית ח יט) כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְגוֹ' כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי זֵירָא, רוֹמֵשׂ מָלֵא כְּתִיב, פְּרָט לַכִּלְאַיִם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, פְּרָט לְסָרִיס. אָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה בֶּן אֶלְעָזָר, לְמִּשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְלֹא הֵם אָמַר לֵיהּ אֱלִיעֶזֶר לְשֵׁם רַבָּה כְּתִיב לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה אַתּוּן הֵיכִי הֲוֵיתוּן אָמַר לֵיהּ, צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָנוּ בַּתֵּבָה, בְּרִיָּה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּיּוֹם הֶאֱכַלְנוּהָ בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה הֶאֱכַלְנוּהָ בַּלַּיְלָה. הַאי זִקִּיתָא לָא הֲוָה יָדַע אַבָּא מַאי אָכְלָהּ, יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב וְקָא פָּלִי רוּמָנָא נָפַל תּוֹלַעְתָּא מִנֵּיהּ וַאֲכַלְתֵּיהּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲוָה גָּבִיל לֵהּ חִיזְרָא כִּי מִתְלָע וְאָכְלָה. אַרְיָא אִישִׁתָא זָנִיתֵיהּ דְּאָמַר רָב, הַאי אַרְיֵה לָא פָּחוֹת מִשִּׁיתָא ולֹא טְפֵי מִתְרֵיסָר זַיְינֵיהּ אִישִׁתָא אוֹרְשִינָא אַשְכְּחִינֵיהּ אַבָּא דַּהֲוָה גָּנִּי בְּסַפְנָא דְתֵיבוּתָא אָמַר לֵיהּ, מַאי טַעְמָא לָא בָּעִית מְזוֹנֵי, אָמַר לֵיהּ, חֲזִיתִךְ דַּהֲוַת טְרִידָא, אֲמִינָא, לָא אֶצְטָרֵךְ אָמַר לֵיהּ, חָיַישְׁתְ מִצַּעֲרִי, יְהִי רַעֲוָא דְּלָא תָּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כט, יח) "וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים".
2
ג׳(בראשית ח כ) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ. הִתְבּוֹנֵן נֹחַ מַה טַעַם רִיבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּטְּהוֹרָה יוֹתֵר מִן הַטְּמֵאָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב מֵהֶן, מִיָּד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ, עַל מִזְבֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, לב) "וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר". עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהִקָּרֵב, בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין, טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים, וְהַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת, וְעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אָמַר רַב הוּנָא, דְּאָמַר קְרָא וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וְגוֹ' בְּהֵמָה וָעוֹף כְּמַשְׁמָעָן, חַיָּה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל בְּהֵמָה, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין, תַּמּוּת וְזִכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזִכְרוּת בָּעוֹפוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְאַפּוּקֵי מְחֻסַּר אֵבָר דְּלָא. דְּאָמַר רַב אֶלְעָזָר, מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁנֶּאֱסַר לִבְנֵי נֹחַ, דִּכְתִיב "וּמִכָּל הַחַי וְכוּ'" כִּדְכָתוּב לְעֵיל (בְּרֶמֶז נ"ד) טְהוֹרָה אֲבָל לֹא טְמֵאָה, טְהוֹרָה וּטֻמְאָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא מִי הֲוֵי אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן, מֵאוֹתָן שֶׁעֲתִידִין לִיטָּהֵר מִנָּא יָדַע, אָמַר רַב חִסְדָּא, הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַתֵּבָה, כָּל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלְטָתוֹ טָהוֹר רַבִּי [אַבָּהוּ] אָמַר, הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶן הַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת, כְּמָאן דְּאָמַר לֹא קָרְבוּ שְׁלָמִים לִבְנֵי נֹחַ. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, דְתָנוּ רַבָּנָן (ויקרא יז, ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל שְׁחוּטֵי חוּץ, וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ, וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְאָסוּר לְסַיְּיעָן, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן, וְאוֹרוּיֵי לְהוּ שָׁרֵי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַמַּעֲלֶה בַּחוּץ אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ לֹא הֶעֱלָה אֶלָּא עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן חַיָּיב. אָמַר רַב הוּנָא, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דִּכְתִיב וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּכְתִיב (שופטים יג, יט) "וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וַיַּעַל(הוּ) עַל הַצּוּר לַה'" וְאִידָךְ נַמִּי הָכְתִיב וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, הַהוּא גוֹבְהָה בְּעָלְמָא וְאִידָךְ נַמִּי הַכְּתִיב "וַיִּקַּח מָנוֹחַ", הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, וְאִיתֵּימָא הַיְינוּ טַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדִכְתִיב "מִזְבַּח... פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", וְאֵין מִזְבֵּחַ בְּבָמָה.
3