ילקוט שמעוני על התורה תקע״חYalkut Shimoni on Torah 578

א׳תָּנוּ רַבָּנָן: "אֶזְרָח" – זֶה אֶזְרָח, "הָאֶזְרָח" – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים "כָּל" – לְרַבּוֹת הַקְּטַנִּים. לְמֵימְרָא דְּאֶזְרָח בֵּין גַּבְרֵי בֵּין נָשֵׁי מַשְׁמַע, וְהָתַנְיָא: "הָאֶזְרָח" – לְרַבּוֹת נָשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת שֶׁחַיָּבוֹת בְּעִנּוּי, אַלְמָא אֶזְרָח גַּבְרֵי מַשְׁמַע נָשֵׁי לֹא מַשְׁמַע. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמִיכִינְהוּ רַבָּנָן אַקְרָאֵי. הֵי קְרָא וְהֵי הִלְכְתָא, וְתוּ, לָמָּה לִי קְרָא וְלָמָּה לִי הִלְכְתָא, הָא סֻכָּה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הִיא וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת, עִנּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים נַמֵּי מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא: הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם סֻכָּה הִלְכְתָא, וְאִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: "תֵּשְׁבוּ" – כְּעֵין תָּדוּרוּ, מַה דִּירָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אַף סֻכָּה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. רָבָא אָמַר: אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף "חֲמִשָּׁה עָשָׂר, חֲמִשָּׁה עָשָׂר" מֵחַג הַמַּצּוֹת, מַה לְּהַלָּן נָשִׁים חַיָּבוֹת אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּבוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַרְתָּ סֻכָּה הִלְכְתָא, קְרָא לָמָּה לִי, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: יִשְׂרָאֵל כְּתִיב, קָא מַשְׁמָע לָן. אָמַר מַר: "לְרַבּוֹת עִנּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים". מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִעֵט רַחְמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי מֵעֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לֹא נִתְחַיְּבוּ בּוֹ נָשִׁים [כְּלָל], קָא מַשְׁמָע לָן. אָמַר מַר: "כָּל לְרַבּוֹת הַקְּטַנִּים" – בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וּמִדְּרַבָּנָן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וּקְרָא לְמַאי אָתָא, לְר' אֱלִיעֶזֶר כִּדְאִית לֵיהּ לְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּינְתַיִם, וּלְרַבָּנָן כִּדְאִית לְהוּ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת. "אֶזְרָח" – זֶה אֶזְרָח, "הָאֶזְרָח" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הָאֶזְרָחִים. "גֵּר" – זֶה הַגֵּר, "הַגֵּר" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים, "בְּתוֹכְכֶם" – לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים (הַמְשֻׁחְרָרִין).

ב׳(ויקרא טז ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם – אֲפִלּוּ כָּל הַמּוֹעֲדוֹת עוֹבְרִין יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ עוֹבֵר, שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. אָמַר סַמָּאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל אֲחֵרִים נָתַתָּ לִי רְשׁוּת וְעַל יִשְׂרָאֵל אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי רְשׁוּת, אָמַר לוֹ: הֲרֵי יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. לְפִיכָךְ הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ שֹׁחַד "גּוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל", וְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו" וְגוֹ'. רָאָה סַמָּאֵל שֶׁלֹּא מָצָא בָּהֶן חֵטְא, וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לְךָ עַם אֶחָד בָּאָרֶץ דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יְחֵפֵי רֶגֶל כָּךְ יִשְׂרָאֵל יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין לָהֵן קְפִיצִין עוֹמְדִין אַף יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין בְּפִיהֶן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין בְּפִיהֶן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה מַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מַה מַּלְאָכִים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם כָּךְ יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ עֵדוּתוֹ מִן הַקָּטֵגוֹר שֶׁלָּהֶן וּמְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" וְכוֹ'. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלְּכֶם טְהוֹרִים, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים", וְאוֹמֵר: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'" – מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

ג׳מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ – חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֶלָּא מֵעַתָּה סְפֵק יוֹלֶדֶת שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא תֵּיתֵי, דְּהָא כִּפֵּר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּחֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם הוּא, אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: "לְכָל חַטֹּאתֵיכֶם" – וְלֹא כָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת חוֹטֵאת הִיא מַאי אִכָּא לְמֵימָא, יוֹלֶדֶת כִּי מַיְתֵי קָרְבָּן לְאִשְׁתְּרוּיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא, וְלָא לְכַפָּרָה מַיְתֵי. [אֶלָּא מֵעַתָּה סִפֵק] מְצֹרָע דַּעֲבַר עֲלֵהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא נֵיתֵי, אָמַר קְרָא: "לְכָל חַטֹּאתם" – וְלֹא לְכָל טֻמְאֹתָם. וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים, (מְצֹרָע נַמֵּי מַיְתֵי) מְצֹרָע כִּי קָא מַיְתֵי לָא לְכַפָּרָה אֶלָּא לְאַשְׁתְּרוּיֵי בַּקָּדָשִׁים. סְפֵק נָזִיר שֶׁעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא נֵיתֵי, אָמַר קְרָא: "לְכֹל חַטֹּאתָם" – וְלֹא לְכֹל טֻמְאֹתָם. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר נָזִיר חוֹטֵא הוּא, מַאי אִכָּא לְמֵימָר, נָזִיר כִּי מַיְתֵי לְמֵיחֵל עֲלֵהּ נְזִירוּת דְּטָהֳרָה קָא מַיְתֵי הוּא. סְפֵק סוֹטָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא נֵיתֵי, אָמַר אַבָּיֵי: בּוֹעֵל מַכִּיר בּוֹ. רָבָא אָמַר: סוֹטָה כִּי קָא מַיְתֵי לְבָרֵר עָוֹן הוּא דְּאָתָא. עֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁעָבַר וְכוּ', אָמַר אַבָּיֵי: הוֹרֵג מַכִּיר. רָבָא אָמַר: אָמַר קְרָא: "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר" וְגוֹ'. רַב פַּפָּא אָמַר: אָמַר קְרָא: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ' – רְאוּיָה כַּפָּרָה זוֹ שֶׁתְּהֵא מְכַפֶּרֶת עַל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. הַשְׁתָּא דְּאָמַרְתָּ חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵימָא כִּי מִתְיְדַע לֵהּ לְבָתַר יוֹם הַכִּפּוּרִים נַמֵּי לֹא לֵיתֵי חַטָּאת, אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא: "אוֹ הוֹדַע אֵלָיו" – מִכָּל מָקוֹם. הַשְׁתָּא דְּאָמַרְתָּ כִּי מִתְיְדַע לֵיהּ מַיְתֵי חַטָּאת, אָשָׁם תָּלוּי לָמָּה בָּא, לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין.

ד׳(ויקרא טז לא) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – מִנַּיִן לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שַׁבָּתוֹן" – שְׁבוֹת. יָכוֹל אַף שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית תְּהֵא אֲסוּרָה בְּכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הוּא" – הוּא אָסוּר בְּכֻלָּן, וְאֵין שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אָסוּר בְּכֻלָּן. "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה פָּרָשָׁה זוֹ אֲמוּרָה בְּאַהֲרֹן, אֵין לִי אֶלָּא בְּאַהֲרֹן, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ". אֵין לִי אֶלָּא מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרֻבֶּה בְּגָדִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ". מִנַּיִן לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר הַמִּתְמַנֶּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן". מִנַּיִן כְּשֵׁם שֶׁמְּתַקְּנִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל, כָּךְ יְקַדְּשׁוּ לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת עַל תְּנַאי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דָּבָר בְּאִשְׁתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ", בֵּיתוֹ – הוּא אִשְׁתּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף. "לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו" – מְלַמֵּד שֶׁהַבֵּן קוֹדֵם לְכָל אָדָם. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ" – בִּזְמַן שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָבִיו הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם, אִם אֵינוֹ מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָבִיו יָבֹא אַחֵר וִישַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. מִנַּיִן שֶׁמְּתַקְּנִין לוֹ כֵּלִים אֲחֵרִים שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ" – זֶה בָּנָה אָב לְכָל בִּגְדֵי הַבּוּץ שֶׁיְּהוּ שֶׁל הַקֹּדֶשׁ.