ילקוט שמעוני על התורה תקע״זYalkut Shimoni on Torah 577
א׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים יֵצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם, וּבְכֻלָּן כְּתִיב בָּהֶן חֻקָּה. וְאֵלּוּ הֵן: אֵשֶׁת אָחִיו, וְכִלְאַיִם, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּפָרָה אֲדֻמָּה. אֵשֶׁת אָחִיו מִנַּיִן, "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה", וּכְתִיב: "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" – בְּחַיָּיו אֲסוּרָה לוֹ, מֵת בְּלֹא בָּנִים מֻתֶּרֶת לוֹ, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּוֹתַי". כִּלְאַיִם מִנַּיִן, "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז", וְסָדִין בְּצִיצִית מֻתָּר, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה: "אֶת חֻקּוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן, "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר יְכַבֵּס בְּגָדָיו", וְהוּא עַצְמוֹ מְכַפֵּר עַל אֲחֵרִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה: "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". פָּרָה מִנַּיִן, דִּתְנִינָן תַּמָּן: "כָּל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף מְטַמֵּא בְּגָדִים", וְהִיא עַצְמָהּ מְטַהֶרֶת טְמֵאִים, וּכְתִיב בָּהּ חֻקָּה: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" וְגוֹ'.
1
ב׳(ויקרא טז כז) וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת – מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַשֹּׂרֵף", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְגוּפֵהּ אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "חַטָּאת", לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא בְּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְּגָדִים, שְׁאָר הַנִּשְׂרָפִין מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חַטָּאת, חַטָּאת" דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכַפֵּר", לָמַד עַל כָּל הַמִּתְכַּפְּרִין שֶׁשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאִלּוּ רַבִּי יְהוּדָה לְכַפֵּר לֹא מַשְׁמַע לֵהּ, מַאי טַעֲמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּמִבָּעֵי לִגְזֵרָה שָׁוָה. "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" – אִם כִּפִּרוּ בְּמִצְוָתָן נִשְׂרָפִין אַבֵּית הַדֶּשֶׁן וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים, אִם לֹא כִּפִּרוּ בְּמִצְוָתָן נִשְׂרָפִין אַבֵּית הַבִּירָה וְאֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. "יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" – לְהַלָּן אַתָּה נוֹתֵן לוֹ שָׁלשׁ מַחֲנוֹת וְכָאן אַתָּה נוֹתֵן לוֹ מַחֲנֶה אַחַת, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ", אֶלָּא (יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְהַשֹּׂרֵף) כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּחֲנֶה אַחַת הַשּׂוֹרְפוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתוֹ בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ, הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים וְהָאַחֲרוֹנִים אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיֵּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים.
2
ג׳וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם – תַּנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן עוֹר וּבָשָׂר וּפֶרֶשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וּפֶרֶשׁ, מַה לְּהַלָּן עַל יְדֵי נִתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט אַף כָּאן עַל יְדֵי נִתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט. וְהָתָם מְנָלָן, דְּתַנְיָא: "וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׂוֹ, וְהוֹצִיא" מְלַמֵּד שֶׁמּוֹצִיאוֹ שָׁלֵם. יָכוֹל יִשְׂרְפֶנּוּ, נֶאֱמַר כָּאן "רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו", מַה לְּהַלָּן עַל יְדֵי נִתּוּחַ אַף כָּאן עַל יְדֵי נִתּוּחַ. אִי מַה לְּהַלָּן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט אַף כָּאן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ". מַאי תַּלְמוּדָא, אָמַר רַב פַּפָּא: כְּשֵׁם שֶׁפִּרְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ כָּךְ בְּשָׂרוֹ בְּעוֹרוֹ.
3
ד׳(ויקרא טז כח) וְהַשּׂוֹרֵף – שׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא הַמַּצִּית אֶת הָאוֹר וְלֹא הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאֵיזֶהוּ שׂוֹרֵף, זֶה הַמְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה. יָכוֹל אַף מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ אֵפֶר מְטַמֵּא בְּגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָם" – אוֹתָם מְטַמֵּא בְּגָדִים, נַעֲשׂוּ אֵפֶר אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹתָם מְטַמֵּא בְּגָדִים, נִתַּךְ הַבָּשָׂר אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. מַאי בֵּינַיְהוּ, אָמַר רַבָּה: דְּשָׁוְיָא חֲרוּכָא.
4
ה׳(ויקרא טז כט) וְהָיְתָה לָכֶם – וְלֹא לַאֲחֵרִים. "לְחֻקַּת עוֹלָם" – לְבֵית עוֹלָמִים. "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" – יָכוֹל (בְּכֻלָּן) בְּכֻלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ".
5
ו׳תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם – יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה וּבַצִּנָּה כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ" – מַה מְּלָאכָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה אַף עִנּוּי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. אֵימָא [הֵיכָא] דְּיָתִיב בְּשִׁמְשָׁא וְקָא חַיִּים לֵהּ לָא לֵימָא לֵהּ קוּם וְתִיב בְּטוּלָא, הֵיכָא דְּיָתִיב בְּטוּלָא וְקָא קָרִיר לֵהּ לָא לֵימָא לֵיהּ קוּם וְתִיב בְּשִׁמְשָׁא, דּוּמְיָא דִּמְלָאכָה, מַה מְּלָאכָה לֹא חָלַקְתָּ בָּהּ אַף עִנּוּי לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ. תַּנְיָא אִידָךְ: "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה וּבַצִּנָּה וְיִצְטַעֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ" – מְלָאכָה אָסַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר וְעִנּוּי אָסַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת מִמָּקוֹם אַחֵר, אַף עִנּוּי שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵיזֶה, זֶה הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר. אַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַפִּגּוּל וְאֶת הַנּוֹתָר שֶׁהֵן בְּכָרֵת, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַטְּבָלִין שֶׁאֵינָן בְּכָרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַטְּבָלִין שֶׁהֵן בְּמִיתָה, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵלוֹת שֶׁאֵינָן בְּמִיתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַנְּבֵלוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַחֻלִּין שֶׁאֵינָם בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַחֻלִּין שֶׁאֵינָן בְּקוּם אֱכֹל, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁהוּא בְּקוּם וֶאֱכֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – רִבָּה. מַרְבֶּה אֲנִי תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָן בְּבַל תּוֹתִירוּ, וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַקָּדָשִׁים שֶׁיֶּשְׁנָן בְּבַל תּוֹתִירוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תְּעַנּוּ, [וְעִנִּיתֶם] אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם – רִבָּה. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ("תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם"), ["וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"] – אֵיזֶהוּ עִנּוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִבּוּד נְשָׁמָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַאי "וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר", וְכִי תֵּימָא בָּעֲרָיוֹת קָמִשְׁתָּעֵי קְרָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ("תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם"), ["וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ"] – עִנּוּי אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵי זוֹ, זוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן "עִנּוּי" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עִנּוּי", מַה לְּהַלָּן עִנּוּי רְעָבוֹן אַף כָּאן עִנּוּי רְעָבוֹן. וְנִגְמֹר מֵעִנּוּי "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי", דָּנִין עִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין דָּנִין עִנּוּי דְּבִידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי בִּידֵי אָדָם. הָנֵי חֲמִשָּׁה עִנּוּיִּין כְּנֶגֶד מִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עִנּוּיִּין שֶׁבַּתּוֹרָה: "וּבֶעָשׂוֹר, אַךְ בֶעָשׂוֹר, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, וְהָיְתָה לָכֶם". הָנֵי חֲמִשָׁה הֲווּ וַאֲנַן שִׁתָּא תְּנָן: "יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה". שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה, דִּכְתִיב: "וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר", וּכְתִיב: "וְאָכַלְתָּ שָׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ' שְׁתִיָּה הוּא וְקָא קָרֵי לֵהּ "וְאָכַלְתָּ". וְדִילְמָא עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן, "שֵׁכָר" כְּתִיב, מִידִי דִּמְשַׁכֵּר. וְדִילְמָא דְּבֵלָה קְעִילִית, אֶלָּא יָלִיף "שֵׁכָר, שֵׁכָר" מִנָּזִיר, מַה לְּהַלָּן יַיִן אַף כָּאן יַיִן. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "תִּירוֹשׁ" – וְנִקְרָא "יַיִן", יַיִן – שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לָעוֹלָם, תִּירוֹשׁ – שֶׁכָּל הַמִּתְגָּרֶה בּוֹ נַעֲשֶׂה רָשׁ. רַב כַּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב "תִּירַשׁ" וּקְרֵינָן "תִּירוֹשׁ", זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנִי פַּקְחִין. תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה דְּאִקְּרֵי עִנּוּי מְנָלָן, דִּכְתִיב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי" – מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים" – מִצָּרוֹת.
6
ז׳וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ – יָכוֹל לֹא יַקְנִיב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת, הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "מְלָאכָה" וְנֶאֱמַר "מְלָאכָה" בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה כָּאן מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה. אִי מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מְלָאכָה גְּמוּרָה, אַף אֵין לִי אֶלָּא גְּמוּרָה שׁלֹּא יִכְתֹּב כָּל הַסֵּפֶר וְשֶׁלֹּא יֶאֱרֹג כָּל הַבֶּגֶד וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָּל הַנָּפָה. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין וְלֹא יַעֲשֶׂה שְׁתֵּי בָּתֵּי נִירִין בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְלָאכָה", "כָּל מְלָאכָה" – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלֶאכֶת הָרְשׁוּת, מְלֶאכֶת מִצְוָה מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בַּסְּפָרִים וּבַתְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין בַּמִּכְנָסַיִם וּבַפָּרֹכֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה" – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת וְלֹא יֶאֱרֹג חוּט אֶחָד וְלֹא יַעֲשֶׂה בַּיִת אֶחָד בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה רִבָּה". אֵין לִי אֶלָּא מְלֶאכֶת הָרְשׁוּת, מְלֶאכֶת מִצְוָה מִנַּיִן, שֶׁלֹּא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת בַּסְּפָרִים בַּתְּפִלִּין וּבַמְּזוּזוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג בַּמִּכְנָסַיִם וּבַפָּרֹכֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְלָאכָה, כָּל מְלָאכָה" – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִים עַל מִינָהּ כָּרֵת, מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל מִינָהּ כָּרֵת מִנַּיִן, לֹא יַעֲלֶה בָּאִילָן וְלֹא יִרְכַּב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לֹא יְסַפֵּק לֹא יְטַפֵּח וְלֹא יְרַקֵּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שַׁבָּתוֹן" – שְׁבוֹת. אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת, שְׁבִיתַת מִצְוָה מִנַּיִן, לֹא יַקְדִּישׁ לֹא יַעֲרִיךְ וְלֹא יִתְרֹם לֹא יְעַשֵּׂר לֹא יְקַדֵּשׁ לֹא יְמָאֵן לֹא יַחֲלֹץ לֹא יְיַבֵּם לֹא יִפְדֶּה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ("שַׁבַּת) שַׁבָּתוֹן" – שְׁבוֹת.
7