ילקוט שמעוני על התורה תקע״וYalkut Shimoni on Torah 576
א׳וְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי – עַד כָּאן זָקוּק לִהְיוֹת חַי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: מִדַּם חַטָּאת הַכִּפּוּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה" רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חַטָּאת אַחַת מָסַרְתִּי לְךָ וְלֹא שְׁנֵי חַטָּאוֹת.
1
ב׳(ויקרא טז כא) וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו – וִיהוּ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין סְמִיכָה מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה זִּבְחֵי יָחִיד שֶׁאֵינָם טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים טְעוּנִין סְמִיכָה. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין סְמִיכָה. אָמַר רָבִינָא: גְּמִירֵי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בַּצִּבּוּר. תְּנָן: "סְמִיכָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם". מְנָא הָנֵי מִלֵּי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דְּאָמַר קְרָא: "וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו", כְּתִיב: "יָדוֹ" וּכְתִיב: "שְׁתֵּי", זֶה בָּנָה אָב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יָדוֹ" הֲרֵי כָּאן שְׁתַּיִם עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אַחַת. אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר וְאֲמָרָהּ לִשְׁמַעְתְּתָא בְּבֵי מִדְרָשָׁא, וְלֹא אֲמָרָהּ מִשְּׁמֵהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, שָׁמַע רֵישׁ לָקִישׁ וְאִקְפָּד, אֲמַר לֵהּ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כָּל הֵיכָא דִּכְתִיב "יָדוֹ" תַּרְתִּי מַשְׁמַע, לָמָּה לִי לְמִכְתָּב "יָדָיו, יָדָיו", אִקְשֵׁי לֵיהּ כ"ד יָדָיו: "יָדָיו תְּבִיאֶינָה", "יָדָיו רָב לוֹ", "שִׂכֵּל אֶת יָדָיו". אִשְׁתִּיק. לְבָתַר דְּנַח דַּעְתֵּהּ אֲמַר לֵהּ: מַאי טַעֲמָא לֹא תֵּימָא לִי יָדָיו דִּסְמִיכָה קָאָמְרִי, בִּסְמִיכָה נַמֵּי כְּתִיב: "וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו", סְמִיכָה דִּבְהֵמָה קָאָמְרִי.
2
ג׳וְהִתְוַדָּה עָלָיו – זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. כֵּיצַד מִתְוַדֶּה, "אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ עָווּ פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַּשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" וְגוֹ', וְהֵם אוֹמְרִים אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". עֲוֹנוֹת – אֵלּוּ זְדוֹנוֹת. פְּשָׁעִים – אֵלּוּ מְרָדִים. חַטָּאוֹת – אֵלּוּ שְׁגָגוֹת. אֵין לִי אֶלָּא וַדָּאֵיהֶן, אֲנוּסֵיהֶן סְפֵיקוֹתָם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָעֲוֹנוֹת, לְכָל עֲוֹנוֹת", ["פִּשְׁעֵיהֶם], לְכָל פִּשְׁעֵיהֶם", ["חַטֹּאתָם], לְכָל חַטָּאוֹת". יָכוֹל אַף חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת עִמָּהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר", וְאֵין חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת עִמָּהֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיָּבִין לְהָבִיא אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. חַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִן – פְּטוּרִין. מְנָא הָנֵי מִלֵּי, אָמַר אַבָּיֵי: דִּכְתִיב: "וְהִתְוַדָּה עָלָיו" וְגוֹ', וְתַנְיָא: "עֲוֹנוֹת" – אֵלּוּ זְדוֹנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: עֲוֹנָהּ בָהּ. "וְאֶת פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם" לָמָּה לִי, לַאֲקוּשֵׁי חֲטָאִים לִפְשָׁעִים, מַה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קָרְבָּן אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קָרְבָּן, אֲבָל חֲטָאִים דִּבְנֵי קָרְבָּן נִינְהוּ לֹא מְכַפֵּר. "חַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִן פְּטוּרִין" – מְנָא הָנֵי מִלֵּי, דְּאָמַר קְרָא: "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" – חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי – לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא כַּפָּרָה כְּתִיב בֵּהּ, קָא מַשְׁמָע לָן. "עִתִּי" – שֶׁיְּהֵא מְזֻמָּן. "עִתִּי" – וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, לְמַאי הִלְכְתָא, שֶׁאִם חָלָה שָׂעִיר מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ. כְּמַאן, דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן דְּאָמַר: חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי נָתָן, חוֹלֶה שָׁאנֵי. "עִתִּי" – אֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה. לְמַאי הִלְכְתָא, לוֹמַר: שֶׁאִם מִטַּמֵּא מְשַׁלְּחוֹ נִכְנַס לָעֲזָרָה וּמְשַׁלֵּחַ.
3
ד׳(ויקרא טז כב) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו – עָלָיו הוּא נוֹשֵׂא, וְאֵין שְׁאָר הַשְּׂעִירִים עִמּוֹ. וְעַל מַה שְּׁאָר הַשְּׂעִירִים מְכַפְּרִים, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְאֵיזוֹ הִיא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁשְּׁאָר שְׂעִירִים מְכַפְּרִין עָלָיו, [שׁוֹגְגִים] מְזִידִין בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הֲרֵי הֵן בַּשָּׂעִיר הַפְּנִימִי. מִכָּאן אָמְרוּ: אֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינְתַיִם, הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְיָבִיא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים" – עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר זֶה מְכַפֵּר. מָה הַפְּנִימִי אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, אַף הַחִיצוֹן לֹא יְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה. אֶת שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִים אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְכוּ' (בְּרֶמֶז תקל"ג). "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו" – נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנוֹתְנָן עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו" – וְאֵין שָׂעִיר אֶלָּא עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר". "אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם" – אָמַר עֵשָׂו: כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ לִי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלַי כָּל עֲוֹנוֹת יַעֲקֹב אָחִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲוֹנוֹתָם וְנוֹתְנוֹ עַל בְּגָדָיו וְנַעֲשׂוּ אֲדֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ", יָשַׁב וּמְכַבְּסָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ לְבָנִים שֶׁנֶּאֱמַר: "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר". "אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה" – (כָּתוּב בְּרֶמֶז קט"ו). אֶבְרֵי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מַה הֵן בַּהֲנָאָה, רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: מֻתָּרִין, וְחַד אָמַר: אֲסוּרִין. מַאן דְּאָמַר מֻתָּרִין – דִּכְתִיב: – בַּמִּדְבָּר. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין – דִּכְתִיב: "גְּזֵרָה". וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין הַאי "מִדְבָּר" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִיבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "הַמִּדְבָּרָה, הַמִּדְבָּרָה, בַּמִּדְבָּר" – לְרַבּוֹת נוֹב וְגִבְעוֹן שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים. וְאִידָךְ, הַאי "גְּזֵרָה" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין "גְּזֵרָה" אֶלָּא חֲתוּכָה.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר: אֵין "גְּזֵרָה" – אֶלָּא דָּבָר הַמִּתְגַּזֵּר וְיוֹרֵד.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר: שֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹּהוּ הֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲנִי ה'" – אֲנִי גְּזַרְתִּיו וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן. אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מֻתָּרִין, לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שְׁלַח לְתַקָּלָה.
6
ז׳(ויקרא טז כג) וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לָמָּה הוּא בָּא, לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ נֶאֶמְרָה עַל הַסֵּדֶר, חוּץ מִפָּסוּק זֶה. מַאי טַעֲמָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: גְּמִירֵי: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְאִי כְּסִדְרָן לֹא מַשְׁכַּחַת לְהוּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ טְבִילוֹת וְשִׁשָּׁה קִדּוּשִׁין. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט וְגוֹ', וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו" – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה טָעוּן טְבִילָה. אַשְׁכְּחָן מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן מְנָלָן, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחֹמֶר: וּמַה בִּגְדֵי זָהָב שֶׁאֵין נִכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים טָעוּן טְבִילָה, בִּגְדֵי לָבָן שֶׁנִּכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן טְבִילָה. אִכָּא לְמִפְרָךְ: מַה לְּבִגְדֵי זָהָב שֶׁכֵּן כַּפָּרָתוֹ מְרֻבָּה, נָפְקָא לֵהּ מִדְּרַבִּי, דְּאָמַר רַבִּי: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ [וְגוֹ' וּלְבֵשָׁם"] – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה טָעוּן טְבִילָה. וְאוֹמֵר: "בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם" – [הֻקְשׁוּ כָּל הַבְּגָדִים כֻּלָּן זֶה לָזֶה]. וְחָמֵשׁ עֲבוֹדוֹת הֵן: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן, אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם בְּבִגְדֵי זָהָב, כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּבִגְדֵי זָהָב. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל טְבִילָה וּטְבִילָה צְרִיכָה שְׁנֵי קִדּוּשִׁין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפָשַׁט, וְרָחַץ, וְרָחַץ, וְלָבַשׁ". אַשְׁכְּחָן מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן, מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב מְנָלָן, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחֹמֶר: וּמַה בִּגְדֵי לָבָן שֶׁאֵין כַּפָּרָתָן מְרֻבָּה טָעוּן טְבִילָה, בִּגְדֵי זָהָב שֶׁכַּפָּרָתָן מְרֻבָּה אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן טְבִילָה. אִכָּא לְמִפְרָךְ מַה לְּבִגְדֵי לָבָן שֶׁנִּכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים, הַיְנוּ דְּקָאָמַר: "וְאוֹמֵר בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם". אָמַר מַר: תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפָשַׁט וְרָחַץ וְרָחַץ וְלָבַשׁ" – הַאי בַּטְּבִילָה כְּתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַטְּבִילָה דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ לַקִּדּוּשׁ. וְנִכְתְּבֵהּ בִּלְשׁוֹן קִדּוּשׁ, הָא קָא מַשְׁמָע לָן דִּטְבִילָה כְּקִדּוּשׁ, מַה קִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ אַף טְבִילָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ. וְר' יְהוּדָה קִדּוּשׁ מְנָא לֵהּ, נָפְקָא לֵהּ מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טָעוּן טְבִילָה טָעוּן קִדּוּשׁ, מָקוֹם שֶׁטָּעוּן טְבִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן קִדּוּשׁ. אִי מַה לְּהַלָּן קִדּוּשׁ אֶחָד אַף כָּאן קִדּוּשׁ אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר לָבַשׁ" – כְּלוּם אָדָם פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ, אֶלָּא לְהָקִישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה, מַה לְבִישָׁה טָעוּן קִדּוּשׁ אַף פְּשִׁיטָה טָעוּן קִדּוּשׁ.
7
ח׳וְהִנִּיחָם שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ" – בְּלִשְׁכַּת בֵּית הַפַּרְוָה. וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת הָיוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְכֻלָּם בַּקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחֹל, עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה.
8
ט׳(ויקרא טז כד) וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם – עוֹלָתוֹ קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעָם, כַּפָּרָתוֹ קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת הָעָם. "וְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה". "יַקְטִיר" – אַף בְּשַׁבָּת, "יַקְטִיר" – אַף בְּטֻמְאָה.
9
י׳(ויקרא טז כו) וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר וְגוֹ' – הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין הַשּׁוֹלֵחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל מִשֶּׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: (לַעֲזָאזֵל) [וְהַמְשַׁלֵּחַ]. יָכוֹל (מִשֶּׁהִגִּיעַ) [עַד שֶׁיַּגִּיעַ] לַצּוּק, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַמְשַּׁלֵּח". הָא כֵּיצַד, מִשֶּׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: "לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס" – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – וְזוֹרְקוֹ בְּבַת רֹאשׁ וּמְטַמֵּא בְּגָדִים. "יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם" – יָכוֹל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה" – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מִפְּנֵי טֻמְאָה, מָה "אַחַר" הָאָמוּר לְהַלָּן מִפְּנֵי טֻמְאָה, אַף "אַחַר" הָאָמוּר כָּאן מִפְּנֵי טֻמְאָה.
10