ילקוט שמעוני על התורה תקע״הYalkut Shimoni on Torah 575
א׳תְּנָן הָתָם: "אֶבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֶבְרֵי עוֹלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת לְמַעְלָה כְּאִלּוּ הֵן עֵצִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תְּעֻבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה". אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תְּחִלַּת חַטָּאת וְעוֹלָה, אֲבָל סוֹף חַטָּאת וְעוֹלָה דִּבְרֵי הַכֹּל מְקוֹם שְׁיָרִים מְקוֹם עוֹלָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְאִי תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת. מָתִיב רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה: "קֹדֶשׁ הֵם" – שֶׁאִם נִתְעָרֵב בְּדַם קָדָשִׁים אֲחֵרִים יִקְרְבוּ. מַאי לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר, וּשְׁמַע מִנַּהּ: מְקוֹם שְׁיָרִים מְקוֹם עוֹלָה. לֹא תְּחִלַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, דְּאֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה לָזֶה. הַאי מִ"וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר" נָפְקָא, תַּנָּאֵי הִיא, אִכָּא דְּנָפְקָא לָהּ מֵהָכָא וְאִכָּא דְּנָפְקָא לָהּ מֵהָתָם. תְּנָן הָתָם: דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַּיִם, אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם, כָּשֵׁר. נִתְעָרֵב בְּיַיִן, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם. נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה, אוֹ בְּדַם חַיָּה, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: "וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר" – הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁדָּמוֹ שֶׁל פַּר מְרֻבֶּה עַל דַּם הַשָּׂעִיר, רַבָּנָן סָבְרִי: מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וְר' יְהוּדָה סָבַר: מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל.
1
ב׳וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ – מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, שָׁם הוּא מְסַיֵּם עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. וְעַל כֻּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה [לְמַעְלָה], חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.
2
ג׳סָבִיב – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "סָבִיב" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "סָבִיב", מַה סָּבִיב הָאָמוּר כָּאן הֶפְסֵק אַרְבַּע מַתָּנוֹת, אַף סָבִיב הָאָמוּר לְהַלָּן הֶפְסֵק אַרְבַּע מַתָּנוֹת. "וְהִזָּה עָלָיו" – עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. "מִן הַדָּם" – מִן הַדָּם שֶׁבָּעִנְיָן. "בְּאֶצְבָּעוֹ" – בָּאֶצְבַּע שֶׁבַּיָּמִין. "שֶׁבַע פְּעָמִים" – שֶׁיְּהֵא מוֹנֶה שֶׁבַע פְּעָמִים, הֲרֵי אַחַת וָשֶׁבַע. ["וְטִהֲרוֹ] וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – "טִהֲרוֹ" – לְשֶׁעָבַר, "קִדְּשׁוֹ" לֶעָתִיד לָבֹא. תַּנְיָא: רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מִצַּד צְפוֹנִי הוּא נוֹתֵן. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: מִצַּד דְּרוֹמִי הוּא נוֹתֵן. מַר סָבַר פִּתְחָה בַּצָּפוֹן קָאֵי, וּמַר סָבַר בַּדָּרוֹם קָאֵי. דְּכֻלֵּי עָלְמָא הֵיכָא דְּגָמְרֵי מַתָּנוֹת דִּקְרָנוֹת הָתָם יָהִיב בְּרֵישָׁא, מַאי טַעְמָא, "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" – מָקוֹם שֶׁקִּדְּשׁוֹ שָׁם טִהֲרוֹ.
3
ד׳(ויקרא טז כ) וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ – אִם כִּפֵּר – כִּלָּה, וְאִם לֹא כִּפֵּר – לֹא כִּלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: מִפְּנֵי מַה לֹּא נֹאמַר: אִם כִּלָּה – כִּפֵּר, וְאִם לֹא כִּלָּה – לֹא כִּפֵּר, שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם. מַאי בֵּינַיְהוּ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִכָּא בֵּינַיְהוּ, וְחַד אָמַר: שִׁירַיִם מְעַכְּבִים אִכָּא בֵּינַיְהוּ. "וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ" – זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים. "אֶת אֹהֶל מוֹעֵד" – זֶה הֵיכָל. "מִזְבֵּחַ" – כְּמַשְׁמָעוֹ. מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא [דָּם] אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְר' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל וְכוּ'. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא [דָּם] אַחֵר וְיַתְחִיל מִבַּחוּץ. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת בַּחוּץ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא [דָּם] אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה מִבַּחוּץ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְר' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁל (חוּץ) [הֵיכָל] וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא [דָּם] אַחֵר וְיַתְחִיל עַל הַמִּזְבֵּחַ. נָתַן מִקְצָת הַמַּתָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָבִיא [דָּם] אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם, אֵין מַתַּן יְסוֹד מְעַכֵּב וְכוּ'. וְכֻלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים וְנִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וְר' שִׁמְעוֹן. (וְר' מֵאִיר) [וַחֲכָמִים] אוֹמְרִים: אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים וְאֵין נִשְׂפָרִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן אֶלָּא הָאַחֲרוֹן שֶׁגּוֹמֵר אֶת הַכַּפָּרָה.
4