ילקוט שמעוני על התורה תקע״דYalkut Shimoni on Torah 574

א׳וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד – כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. מַה לִּפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. וּמַה לִּפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל.

ב׳הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם – אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. אֲמַר לֵהּ הַהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְרַבִּי חֲנִינָא: הַשְׁתָּא נַמֵּי טְמֵאִים אַתֶּם, כְּדִכְתִיב: "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ". אֲמַר לֵהּ: תָּא חַזֵּי מַה כְּתִיב: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" – אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהֵם טְמֵאִים, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶן.

ג׳(ויקרא טז יז) וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד – יָכוֹל אֲפִלּוּ בָּעֲזָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּאֹהֶל מוֹעֵד". אֵין לִי אֶלָּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּקֹּדֶשׁ". אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, בִּשְׁעַת מַתַּן דָּמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכַפֵּר". אֵין לִי אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ, בִּיצִיאָתוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַד צֵאתוֹ". "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ" – כַּפָּרָתוֹ קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת בֵּיתוֹ, וְכַפָּרַת בֵּיתוֹ קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְכַפָּרַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים קֹדֶם לְכַפָּרַת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר מַר: "אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה" – מַאי מַשְׁמַע, אָמַר קְרָא: "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" – אֵיזוֹ הִיא כַּפָּרָה שֶׁשָּׁוָה לוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הַקְּטֹרֶת. וּקְטֹרֶת מִי מְכַפֶּרֶת, אִין, דְּתָנֵי רַב חֲנִינָא: לָמַדְנוּ לַקְּטֹרֶת שֶׁמְּכַפֵּר שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם". וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מַה קְּטֹרֶת מְכַפֵּר, עַל לָשׁוֹן הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חֲשַׁאי. כְּשֵׁם שֶׁפּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם לַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ פּוֹרְשִׁין בִּשְׁעַת מַתַּן פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאָתְיָא "כַּפָּרָה, כַּפָּרָה" מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים.

ד׳(ויקרא טז יח) וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּפָּר הַבָּא עַל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ" – הֵיכָן הָיָה, לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. תַּנְיָא אִידָךְ: "לִפְנֵי ה'" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּפָּר שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים" – הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' וְאֵין הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה'. תָּנוּ רַבָּנָן: הָיָה מְחַטֵּא וְיוֹרֵד, מֵהֵיכָן מַתְחִיל, מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מִזְרָחִית, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי מַתְחִיל שָׁם רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵק, מָקוֹם שֶׁמַּתְחִיל רַבִּי עֲקִיבָא שָׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי פּוֹסֵק. דְּכֻלֵּי עָלְמָא מִיהַת בְּהַהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בָּרֵישָׁא לָא עָבִיד, מַאי טַעֲמָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא: "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ" – עַד דְּנָפִיק מִכֻּלֵּי מִזְבֵּחַ. "וְכִפֶּר עָלָיו" – כַּפָּרָה שֶׁבְּגוּפוֹ. "וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר" – שֶׁיְּהוּ דָּמָיו מְעֹרָבִין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַחַת", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אַחַת", אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: לוֹמַר לְךָ: "אַחַת" – וְלֹא שְׁתַּיִם מִדַּם הַפָּר, וְלֹא שְׁתַּיִם מִדַּם הַשָּׂעִיר.